|
שולחן לחם הפנים, אחד מהכלים אשר היו
בתוך המשכן, היה עשוי מעץ שיטה ומצופה בזהב טהור. מידותיו היו שתי
אמות (90 סנטימטר) אורך, אמה וחצי (67.5) בגובה, ואמה (45 סנטימטר)
ברוחב. על שולחן לחם הפנים היו תמיד 12 כיכרות לחם, ולחם זה היה יכול
להיאכל רק על ידי הכוהנים (ויקרא 24:5-9)
בין המאפיינים של לחם שולחן הפנים
היו: מסגרת של טפח מסביבותיו; זר זהב היה מסביב למסגרת הזו; ארבע טבעות
זהב הושמו על ארבעת הפינות; והטבעות החזיקו את המוטות העשויים מעץ
השיטה והמצופים בזהב אשר שימשו להובלת השולחן. כלי השולחן - כליו,
קערותיו, כפותיו, וכדיו למזיגה - היו גם עשויים מזהב.
שמות 37: 11-12 אומר, "ויצף אותו
זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב. ויעש לו מסגרת טפח סביב ויעש זר זהב
למסגרתו סביב." לשולחן לחם הפנים בקודש הקודשים של בית האלוהים
הייתה מסגרת של זר זהב. מדוע אלוהים ציווה את משה לשים מסגרת כזו?
מסגרת זו של טפח הבולטת בערך 10 סנטימטר, הייתה כדי למנוע מהלחם אשר
על השולחן מליפול.
כפי שרק כוהנים יכלו לאכול את הלחם
אשר היה על שולחן הפנים, כך גם אנו חייבים להיות אלה אשר יאכלו את
הלחם בצורה רוחנית. רק אלה אשר נושעו מכל חטאיהם וקיבלו חיי נצח על
ידי האמונה בטבילת ישוע ודמו על הצלב - במילים אחרות, רק אלה המאמינים
בבשורת המים והרוח כישועתם - יכולים לאכול לחם זה.
קרא את הקודמת - חזרה לרשימה
|
