דרשות

נושא 1: חטא

<1-2> < מרקוס 7:20-23 > בני אדם נולדים חוטאים

< מרקוס  7:20-23 >
"ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם. כי מקרב האדם מלבו יוצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות ועין רעה וגדוף וזדון וסכלות. כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות מטמאות אותו."
  
 
בני האדם מבולבלים וחיים תחת אשליותיהם
  
מי הכי צפוי להיגאל?
מי שמחשיב את עצמו כחוטא
הכי גדול בעולם
  
לפני שאני ממשיך ברצוני לשאול אותך שאלה. מה אתה חושב על עצמך? האם אתה טוב למדיי או רע למדיי? מה אתה חושב?
כל האנשים חיים תחת אשליותיהם. אתה קרוב לוודאי לא כל כך טוב כפי שאתה חושב וגם לא כל כך רע כפי שאתה חושב. אם כן מי אתה חושב ינהל חיי אמונה יותר טובים? האם אלו שמחשיבים את עצמם כטובים או שמא אלו שמחשבים את עצמם רעים?
אלו האחרונים. אם כן אלו שיותר צפויים להיגאל הם אלו שעשו יותר חטאים או אלו שעשו מעט חטאים? אלו שעשו הרבה חטאים יותר צפויים להיגאל מכיוון שהם מכירים בעצמם כחוטאים. הם יכולים במידה רבה לקבל את הגאולה שהוכנה למענם בידי ישוע.
כאשר אנו מסתכלים באמת בעצמנו אנו יכולים לראות שאנו איננו אלא מלאי חטאים. מהם בני האדם? בני האדם הם 'זרע מרעים.' בישעיה 59 נאמר שיש כל מיני סוגי רשע בליבם של בני האדם. לכן בני האדם הם מלאי חטאים. בכל אופן אם אנו נגדיר את בני האדם כמלאי חטאים הרבה לא יסכמו עם הגדרה זו. הגדרת בני האדם כ 'זרע מרעים' היא הגדרה נכונה. אם נסתכל על עצמנו בצורה ישרה אנו נגיע למסקנה שאנו רעים. אלו הישרים עם עצמם צריכים להגיע לאותה מסקנה. 
כנראה שלא הרבה יודו שהם למעשי מלאי חטאים. הרבה חיים בנוחות מכיוון שהם לא מחשבים את עצמם כחוטאים. מכיוון שאנו רשעים יצרנו תרבות מלאה חטא. אם הם לא היו כל כך הרבה מכחשים שהם מלאי חטאים הם היו מתביישים לחטוא. בכל אופן יש כל כך הרבה כאלו שאינם מתביישים בעצמם.
מכל מקום מצפונם יודע. לכל אחד יש מצפון שאומר לו "זאת בושה" אדם וחווה התחבאו בין העצים לאחר שחטאו. היום הרבה חוטאים מתחבאים מאחורי התרבות השפלה שלנו – תרבות החטא. הם מחביאים את עצמם בין חבריהם החוטאים כדי להתחמק מדינו של אלוהים.
אנשים מרומים על ידי האשליות העצמיות שלהם. הם חושבים את עצמם יותר קדושים מאחרים. הם צועקים בזעזוע "כיצד בן אדם יכול לעשות כזה דבר ? כיצד איש כמורה יכול לעשות כזה דבר? כיצד בן יכול לעשות כך להוריו? הם חושבים לעצמם שהם לא יעשו דברים כאלה.
חברים יקרים, זה כל כך קשה לדעת את טבע האדם. אם אנו באמת רוצים לדעת את האמת על עצמנו, עלינו קודם להיגאל. זה תהליך שלוקח זמן ויש כל כך הרבה מאתנו שלעולם לא ימצאו את זה עד יום מותם.
  
 
דע את עצמך
  
כיצד אלו שלא מכירים
 את עצמם חיים?
הם חיים בנסיון להחביא
 את עצמם.
  
לפעמים אנו מסתכלים על מישהו ורואים שהוא באמת לא מכיר את עצמו. סוקרטס אמר "דע את עצמך" חלק מהאנשים לא יודעים מה יש בליבם רצח, גניבה, חמדנות, רשעות, רמאות, פריצות, עין הרע... יש לו ארס של נחש בליבו אך הוא מדבר על טוב לב. זה מכיוון שהוא לא יודע שהוא נולד חוטא.
יש כל כך הרבה אנשים בעולם הזה שלא יודעים כיצד להסתכל בעצמם. הם הותעו על ידי עצמם וחיים את חייהם עטופים לגמרי בהולכת השולל העצמית שלהם. הם זורקים את עצמם לגיהינום. הם ילכו לגיהינום בגלל הולכת השולל העצמית שלהם.
 
 
בני האדם שופכים חטאים ברציפות כל חייהם.
 
מדוע הם מתעתדים
 ללכת לגיהינום?
מכיוון שהם לא מכירים
 את עצמם.
  
הבה נסתכל במרקוס 7:21-23  "ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם. כי מקרב האדם מלבו יוצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות ועין רעה וגדוף וזדון וסכלות. כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות מטמאות אותו" לבם של בני האדם מלא במחשבות רעות מיום לידתם. הבה נדמיין שליבו של בן האדם עשוי מכוס זכוכית ומלא עד אפס מקום בנוזל מזוהם כלומר חטאינו. מה יקרה אם אדם זה ינוע אחורה וקדימה? כמובן שהנוזל המזוהם (חטא) יישפך בכל מקום. ככל שהוא ינוע שם ופה החטא ישפך שוב ושוב. 
אנו מלאי החטאים חיים את חיינו בדיוק כך. אנו שופכים חטא בכל מקום שאנו הולכים. אנו נחטא כל ימינו מכיוון שאנו מלאי חטאים. הבעיה היא שאנו לא מבינים שאנו מלאי חטאים וזרע החטא. אנו גדושי חטאים וליבנו מלא חטאים. זה מה שבאמת בני אדם הם.
שפע החטאים הללו עומד לעלות על גדותיו. חטאם של בני האדם הוא בראש ובראשונה שהם לא מאמינים שהם מטבעם חוטאים אלא שאחרים הובילו אותם לחטוא ולכן הם לא אלו האשמים באמת. לכן אפילו שהם מבצעים חטא, הם חושבים שכל מה שנדרש זה לנקות את עצמם כדי שהחטא יעלם. הם ממשכים לנקות את עצמם כל פעם שהם חוטאים ואומרים לעצמם שזו לא באמת אשמתם. האם רק בגלל שאנו מנקים אותו לא נשפוך אותו יותר? אנו נצטרך לנקות אותו כל פעם מחדש שוב ושוב. 
כאשר הכוס גדושה בחטאים היא תמשיך להישפך. אין תועלת בלנקות את הצד החיצוני. בכל אופן לעיתים קרובות אנו מנקים את הצד החיצוני עם המוסר שלנו. זה חסר תועלת כל זמן שלכולנו יש כוס זכוכית מלאה חטאים.
אנו נולדים כל כך מלאי חטאים שליבנו לעולם לא יהיה ריק מחטאים ולא משנה כמה חטאים נשפוך לאורך הדרך. לכן אנו ממשיכים לחטוא במשך כל חיינו.
כאשר מישהו לא מבין שהוא למעשה גדוש חטאים, הוא ממשיך בניסיון להחביא את עצמו. החטא נמצא בליבם של כל בני האדם והוא לא נעלם על ידי ניקוי הצד החיצוני. כאשר אנו שופכים חטא קטן אנו מנקים אותו עם מטלית לשטיפת כלים. כאשר אנו שוב שופכים חטא אנו מנקים אותו עם סחבה, מגבת ולאחר מכן אריג... אנו ממשכים לחשוב שאם רק ננקה אותו עוד פעם אחת הוא יהיה שוב נקי... בכל אופן הוא ימשיך להישפך שוב ושוב. 
כמה זמן אתה חושב שזה ימשיך כך? זה ימשיך עד יום מותו של האדם. בן אדם עושה חטאים עד יום מותו. זוהי הסיבה מדוע עלינו להאמין בישוע כדי להיגאל וכדי להיגאל אנו צריכים להכיר את עצמנו.
  
מי יכול לקבל את ישוע
 בהכרת תודה?
החוטאים המודים בכך שהם
 עשו הרבה עבירות
  
הבה נגיד שיש שני בני אדם ונשווה אותם לשתי כוסות המלאות בנוזל מזוהם. שתי הכוסות מלאות בחטאים. אחד מסתכל על עצמו ואומר" הו, אני כל כך חוטא" ואז הוא מוותר והולך לחפש מישהו שיכול לעזור לו.
אך האחר חושב שהוא לא כל כך רשע. הוא לא רואה שהוא גדוש בחטאים והא חושב שהוא לא כל כך רשע. כל חייו הוא ממשיך לנקות את הנזילות. הוא מנקה צד אחד ואז את הצד השני... ואז במהירות שוב עובר לצד השני...
יש כל כך הרבה בני אדם שחיים את חייהם בקפדנות עם חטא קטן בליבם כך שהם מנסים למנוע את הנזילות. אך מכיוון שיש להם עדיין חטא בלב איזו תועלת יש בזה? הקפדנות לא תוביל אותם יותר קרוב לגן עדן. 'קפדנות' שמה אותך על הדרך לגיהינום. 
חברים יקרים 'לחיות בקפדנות' רק מוביל לגיהינום. כאשר אנשים מקפידים אולי חטאיהם לא נשפכים כל כך הרבה אך הם עדיין חוטאים מוסווים.
מה יש בלב האנושות? חטא? פריצות? כן! מחשבות רעות? כן! האם יש גניבה? כן! יהירות? כן!
אנו יודעים שאנו מלאי חטאים כאשר אנו רואים את עצמנו פועלים בחוסר מוסר וברשעות מבלי שהורו לנו להתנהג כך. זה אולי לא ניכר כשאנו בראשית חיינו, אך מה קורה לאחר מכן כשאנו מתבגרים? כאשר אנו הולכים לתיכון ולאונברסיטה וכך הלאה אנו מבינים שמה שיש בתוכנו זה חטא. האם זה לא נכון?  בנקודה זו זה נעשה בלתי אפשרי להחביא אתו. נכון? אנו ממשכים לשפוך אותו ואז אנו מתחרטים " לא הייתי צריך לעשות את זה." בכל אופן אנו רואים שאי אפשר לשנות את זה באמת. מדוע זה כך? מכיוון שכל אחד מאיתנו מלא חטאים.     
איננו מתנקים פשוט על ידי כך שאנו קפדנים. מה שעלינו לדעת זה שנולדנו מלאי חטאים על מנת שנגאל לגמרי. רק חוטאים שבהכרת תודה מקבלים את הגאולה שהוכנה על ידי ישוע יכולים להיגאל.
אלו החושבים" לא עשיתי כל כך הרבה טעויות ולא חטאתי יותר מידי" לא מאמינים שישוע לקח את כל חטאיהם, ילכו לגיהינום. אנו חייבים לדעת שיש בנו כמות גדולה של חטאים. כולנו נולדנו איתם.
אם אדם  חושב: " לא עשיתי הרבה עוולות, לו רק יכולתי להיגאל מהחטא הקטן הזה" האם הוא יהיה ללא חטאים לאחר מכן? זה לעולם לא יכול להיות.
האדם שייגאל יודע על עצמו שהוא מלא חטאים. הוא מאמין באמת שישוע לקח את כל חטאיו על ידי כך שהוטבל בנהר הירדן וכאשר הוא מת בגללם הוא העלים את חטאיו.
ביו אם נגאלנו או לא כולנו חיים באשליות. אנו מלאי חטאים. זה מה שאנו. אנו יכולים להיגאל רק אם נאמין שישוע לקח את כל חטאינו.
  
 
אלוהים לא גאל את אלו עם 'מעט חטאים'
  
מי הם אלו שמרמים
את ישוע?
אלו שמבקשים סליחה על
חטאי היומיום.
  
אלוהים לא גאל את אלו עם 'מעט חטאים'. אלוהים אפילו לא מעיף מבט לעבר האנשים שאומרים כך: "אלוהים יש לי מעט חטאים". הוא מסתכל על האנשים שאומרים: "אלוהים אני מלא חטאים, אני הולך לגיהינום בבקשה הצל אותי" . החוטאים הגמורים שאומרים : "אלוהים אני יגאל רק אם תגאל אותי אינני יכול יותר להתפלל בחרטה מכיוון שאני אחטא שוב. בבקשה הצל אותי."
אלוהים מציל את אלו שלגמרי מסתמכים עליו. גם אני ניסיתי תפילה יומיומית של חרטה, אך תפילת חרטה לא משחררת אותנו מחטאים. "אלוהים רחם עלי בבקשה וגאל אותי מחטא." אלו שמתפללים כך יגאלו. הם מאמינים בגאולתו של אלוהים ובטבילתו של ישוע בידי יוחנן המטביל. הם ייגאלו. 
אלוהים גואל את אלו שיודעים שהם מלאי חטאים, משריצי חטאים. אלו שאומרים: "עשיתי רק את החטא הקטן הזה בבקשה סלח לי עליו" הם עדיין חוטאים ואלוהים אינו יכול להצילם. אלוהים גואל רק את אלו שמכירים בעצמם כחוטאים גמורים.
בישעיה 59:1-2 כתוב: "הן לא קצרה יד יהוה מהושיע ולא כבדה אזנו משמוע. כי אם עוונותיכם היו מבדילים לבין אלוהיכם וחטאותיכם הסתרו פנים מכם משמוע" מכיוון שנולדנו מלאי חטאים  אלוהים אינו יכול להסתכל עלינו בחיבה. זה לא מכיוון שידיו קצרות או אוזניו כבדות שמיעה והוא אינו יכול לשמוע אותנו מבקשים את סליחתו.
אלוהים אומר לנו "כי אם עוונותיכם היו מבדילים לבין אלוהיכם וחטאותיכם הסתרו פנים מכם משמוע" מכיוון שיש בליבנו כל כך הרבה חטאים, איננו יכולים להיכנס לגן עדן אפילו אם שעריו פתוחים לרווחה.
אם אנו, שאיננו אלא מלאי חטאים, נבקש סליחה כל פעם שנחטא, אלוהים יצטרך להרוג את בנו שוב ושוב. אלוהים אינו רוצה לעשות כן. לכן הוא אומר "אל תבואו אלי כל יום עם חטאיכם. שלחתי לכם את בני כדי שיגאל אותכם מכל חטאיכם. כל מה שעליכם לעשות זה להבין כיצד הוא לקח את חטאיכם ולראות אם זה נכון ואז להאמין בבשורת הגאולה כדי להינצל. זוהי האהבה הגדולה ביותר שהענקתי לכם יצירי כפי."   
זה מה שהוא אומר לנו. "האמינו בבני ותיגאלו. אני אלוהיכם, שלחתי את בני שיכפר על כל חטאיכם ורשעותכם. האמינו בבני והינצלו." אלו שלא יודעים שהם מלאי חטאים, רק מבקשים את סליחתו לחטאיהם הקטנים. הם באים לפניו מבלי לדעת את הכמות הנוראה והמשקל של חטאיהם ומתפללים "סלח לי בבקשה על החטא הקטן הזה אני לעולם לא אעשה זאת שוב."
הם מנסים גם לרמות אותו. אנו איננו חוטאים פעם אחת אלא חוטאים ברציפות עד יום מותנו. אנו נצטרך לבקש סליחה עד היום האחרון של ימנו.
חטא אחד שנסלח אינו יכול לפתור דבר מכיוון שכל יום בחיינו אנו עושים חטאים עד יום מותנו. לכן הדרך היחידה שאנו יכולים להשתחרר מן החטאים היא שנעביר את כל חטאינו לישוע.
   
מהו המין האנושי?
מסה של חטאים.
  
התנ"ך מונה את חטאי בני האדם בישעיה 59:3-8 : "כי כפיהם נגאלו בדם ואצבעותכם בעוון שפתותכם דברו שקר לשונכם עוולה תהגה. אין קורא בדרך נשפט באמונה בטוח על תוהו ודבר שוא עמל והוליד און. ביצי צפעוני בקעו וקורי עכביש יארגו האוכל מביציהם ימות והזורה תבקע אפעה. קוריהם לא היו לבגד ולא יתכסו במעשיהם מעשי און שד ושבר במסלותם. דרך שלום לא ידעו ואין משפט במעגלותם נתיבותיהם עקשו להם כל דרך בה ולא ידע שלום."  
אצבעותיהם של בני האדם מלוכלכות ברשע והם עובדים בשביל הרשע כל ימי חייהם. כל מה שהם עושים זה רק רע. ולשוננו  "דברו שקר" כל דבר שיוצר מפינו הוא שקר.
"כי אמת אין בו מידי דברו שקר ידבר מליבו" (יוחנן 8:44). אלו שלא נולדו מחדש אוהבים להגיד: "אני אגיד לך את האמת...אני אומר לך באמת. מה שאני אומר לך זו האמת." בכל אופן כל מה שהם אומרים זה רק שקר. זה כפי שכתוב: "כי אמת אין בו מידי דברו שקר ידבר מליבו".
בני האדם משקרים ומפקידים את ביטחונם במילים ריקות. בני האדם זורעים רשע וקוצרים עוול. הם בוקעים מביצי צפעוני וטווים קורי עכביש. אלוהים אומר "האוכל מביציהם ימות והזורה תבקע אפעה." הוא אומר שיש ביצי צפעוני בליבך. ביצי צפעוני! יש רשע בליבך. הינצל על ידי האמונה בבשורת המים והדם.
בכל פעם שאני מתחיל לדבר על אלוהים, יש אנשים שאומרים "הו, בבקשה אל תדבר איתי על אלוהים. כל פעם שאני עושה משהו החטאים נשפכים ממני. הם פשוט זורמים החוצה. אינני יכול לעשות אפילו צעד אחד מבלי לשפוך את החטאים בכל מקום. איני יכול לעשות דבר. אני כל כך מלא בחטאים אז אל תדבר איתי על אלוהים."   
אדם זה יודע בוודאי שהוא למעשה מלא חטאים אך הוא לא יודע על הבשורה שיכולה להצילו. אלו שמכירים בעצמם כמלאי חטאים יוכלו להיגאל.
לאמתו של דבר, כולם בדיוק ככה. כולם שופכים חטאים ברציפות לכל מקום שהם הולכים מכיוון שכל בני האדם מלאי חטאים. הדרך לגאול מישהו כזה היא באמצעות כוחו של אלוהים. האם זה לא מדהים? אלו ששופכים את חטאיהם בזמן שהם עצבניים, שמחים או אפילו כשהם מרגישים בנוח ינצלו רק באמצעות אדוננו ישוע. ישוע בא כדי להציל את האנשים האלו.
הוא כיפר לגמרי על חטאיך. הכר בעצמך שאתה חוטא גדול והינצל.