דרשות

נושא 11: המשכן

[11-15] ( שמות 26:15-37 ) שני אדני כסף ושתי ידות לכל קרש של המשכן

( שמות 26:15-37 )

"ועשית את הקרשים למשכן עצי שיטים עומדים. עשר אמות אורך הקרש ואמה וחצי האמה רוחב הקרש האחד. שתי ידות לקרש האחד משולבות אישה אל אחותה כן תעשה לכל קרשי המשכן. ועשית את הקרשים למשכן עשרים קרש לפאת נגבה תימנה. וארבעים אדני כסף תעשה תחת עשרים הקרש שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידותיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשני ידותיו. ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשרים קרש. וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד. ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים. ושני קרשים תעשה למקצועות המשכן בירכתים. ויהיו תואמים מלמטה ויחדיו יהיו תמים על ראשו אל הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעות יהיו. והיו שמונה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד. ועשית בריחים עצי שיטים חמישה לקרשי צלע המשכן האחד. וחמישה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית וחמישה בריחים לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה. והבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מין הקצה אל הקצה. ואת הקרשים תצפה זהב ואת טבעותיהם תעשה זהב בתים לבריחים וציפת את הבריחים זהב. והקימות את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר. ועשית פרוכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חושב יעשה אותה כרובים. ונתת אותה על ארבעה עמודי שיטים מצופים זהב וויהם זהב על ארבעה אדני כסף. ונתת את הפרוכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרוכת את ארון העדות והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקודשים. ונתת את הכפורת על ארון העדות בקודש הקודשים. ושמת את השולחן מחוץ לפרוכת ואת המנורה נוכח השולחן על צלע המשכן תימנה והשולחן תתן על צלע צפון. ועשית מסך לפתח האוהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רוקם. ועשית למסך חמישה עמודי שיטים וציפת אותם זהב וויהם זהב ויצקת להם חמישה אדני נחושת."

 

 

 המשכן היה מורכב מ 48 קרשים; 20 קרשים לצד הדרומי והצפוני, שישה קרשים לחלק המערבי, ושני קרשים לפינות האחוריות. מידת כל קרש הייתה בערך 4.5 מטר באורך ובערך 67.5 סנטימטר ברוחב. כדי שכל קרש יעמוד ישר, היו שני אדני כסף ושתי ידות אשר התאימו יחדיו בדיוק. זה מראה לנו שוב שישועת אלוהים ניתנת רק על ידי חסדו באמצעות האמונה במשיח.

 

 

ישועת החסד באמצעות האמונה במשיח

 

נוצרים רבים יודעים ואף מדקלמים את הקטע המפורסם מאל האפסיים 9-2:8, "כי בחסד נושעתם על ידי האמונה ולא מידכם הייתה זאת כי מתת אלוהים היא. לא מתוך המעשים שלא יתהלל איש." אך למרבה הצער הם אינם יודעים בדיוק מהו חסדו ואיזה סוג של אמונה צריכה להיות להם כדי להיוושע. בכל אופן, המסתורין של שני אדני הכסף ושתי הידות אשר התאימו בדיוק יחדיו מראים לנו בצורה ברורה את האמת האלוהית של ישועת האלוהים.

בשבילנו, כדי להבין את האמת של "שתי הידות ושני אדני הכסף" אשר נמצאו בתחתית הקרש, אנו צריכים קודם לדעת את האמת הבסיסית של הבשורה. כל שערי המשכן היו ארוגים מתכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים. ארבעת הצבעים הללו מראים לנו שכדי להיוושע מחטאינו ומחורבננו, הטבילה והדם של ישוע הכרחיים. והם מאפשרים לנו להאמין באמת של ישועת ישוע, ללא כל ספקות. חייבת להיות לנו הבנה ברורה של האמת אשר הושיעה אותנו, הנראית בתכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים, ולהאמין בה.

ישוע אמר, "וידעתם את האמת והאמת תשימכן לבני חורין" (יוחנן 8:32). לפיכך, אנו כולנו חייבים לקבל את המחילה המושלמת של חטאינו על ידי ידיעת האמת הרוחנית הנסתרת בארבעת הצבעים הנראים במסך שער המשכן ובפרוכת של קודש הקודשים. תכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים הם החומרים של שער המשכן.

במילים אחרות, ישוע המשיח הוא מושיענו ומלך המלכים של אלה המאמינים, הוא אשר בבת אחת הושיע אותנו מכל חטאי העולם כשהוטבל על ידי יוחנן ולקח את כל חטאינו על גופו אחת ולתמיד, ועל ידי שנשא את חטאי העולם ושפך את דמו על הצלב. זה שישוע המשיח, אשר הוא מלך, יכל להושיע אותנו לחלוטין מכל חטאינו זה מכיוון שהוא הוטבל ונצלב. לכן, התכלת והשני אומרים לנו על האמת הברורה והמוחלטת אשר אינה יכולה להישאר מאחור אם ברצוננו להיוושע מחטאינו. כדי לקחת את כל חטאינו, ישוע הוטבל על ידי יוחנן, ועל ידי שנשא את חטאי העולם ושפך את דמו על הצלב, הוא הושיע אותנו אחת ולתמיד מכל חטאינו, וכך השלים את עבודת הישועה שלו.

כאן, אנו חייבים להאמין שארבעת נקודות אלו של חוט התכלת (טבילת ישוע), חוט השני (שפיכת דמו), חוט הארגמן (הוא מלכנו), וחוטי הפשתן השזורים (הוא המלך של הדבר המתוכנן ועשה אותנו צדיקים) הם כולם החומרים אשר שימשו לישועתנו. אנו חייבים להבין שאם אנו למרות זאת מנסים להיוושע מכל חטאינו על ידי האמונה רק באחד מאלה, אז ישועה שכזו לא תהיה מושלמת. מדוע? כיוון שבתחתיתו של כל קרש במשכן היו שתי ידות אשר היו תקועות באדני כסף כדי לתמוך בקרש.

 כסף בתנ"ך מסמל את חסד האלוהים וכתוב באל הרומים 2-5:1, "לכן אחרי נצדקנו באמונה שלום לנו עם האלוהים באדונינו ישוע המשיח. אשר בידו מצאנו באמונה מבוא אל החסד הזה אשר אנחנו עומדים בו ונתהלל בתקוות כבוד האלוהים." ישועתנו יכולה להיות מובטחת לנו רק כאשר אמונתנו פוגשת בצורה נכונה את אלוהים. בדיוק כפי שהיו שתי ידות בתחתיתו של כל קרש של המשכן, וידות אלו הותאמו לתוך אדני כסף כדי לתמוך בקרש, אלוהים אומר לנו שישועתנו מושלמת רק כאשר אנו מאמינים באופן זה גם בטבילת ישוע וגם בדם על הצלב.

כולנו, חייבים להאמין בסיבה ובמהות האמיתית מדוע היו לקרש שתי ידות בולטות.

שני אדנים אלו ושתי הידות של הקרש הם הצל של בשורת המים והרוח, שבזמן תקופת הברית החדשה ישוע המשיח יבוא, יוטבל על ידי יוחנן המטביל, ייצלב, ישפוך את דמו וימות על הצלב ועל ידי כך יוציא לפועל את ישועתנו בשלמות.

חסד מחילת החטאים, במילים אחרות, מוענק רק לליבם של אלה אשר מאמינים למעשה בישועה הצדיקה שלהם שישוע ביצע כשהוטבל על ידי יוחנן ושפך את דמו על הצלב כדי למחוק את חטאיהם. לפיכך, כדי שניוושע מחטאינו, אנו צריכים את האמונה המאמינה בשתי פעולות אלה של ישוע. לאמיתו של דבר, כל דבר המשכן מספקים דיוקן מפורט של ישוע אשר הושיע אותנו מחטאינו. לא סתם אלוהים גרם לבני ישראל להשתמש בשתי ידות ושני אדני כסף בשביל כל קרש של המשכן.

אנו נושענו ונגאלנו מכל חטאינו ומכל ההרשעות החטא לנצח באמצעות עבודת הטבילה ושפיכת הדם אשר אלוהים נתן לנו. במילים אחרות, על ידי האמונה בבשורת המים והרוח אנו קיבלנו את הזכות להפוך לילדי האלוהים. אמונתנו היא כמו זהב טהור אשר נבנית על ידי קבלת מתנה זו של אלוהים.

 

 

האם אתם באמת לא יודעים מי אתם באמת אף על פי שאתם מאמינים בישוע?

 

האם אתם מחשיבים את עצמכם אנשים טובים? האם אתם חושבים על עצמכם שיש לכם אופי צדיק אשר אינו יכול לסבול איזה שהוא חוסר צדק, תחת כל נסיבה שהיא ובכל צורה? האם אתם חושבים שאתם בצורה כלשהי צדיקים לפני אלוהים, רק מכיוון שאתם שומרים את מצוות אלוהים בליבכם כל יום ומנסים לציית להם ולעשותם במשך חייכם? כל מה שאנו עושים זה רק להעמיד פנים שאנו צדיקים, בעוד אנו נואפים וזונים בחשאיות.

בימים אלה, מאות ערוצים זמינים בטלויזיה בכבלים או בלווין במשך 24 שעות ביממה, לכל ערוץ כזה יש תוכניות המיוחדות לו אשר ברציפות רצות בו. מתוך ערוצים אלה, מעל הכל, הערוצים המסחריים ביותר והמצליחים הם ערוצי המבוגרים היכן שכל חומרי הפורנוגרפיה זמינים לצפיה פשוט על ידי דפדוף בערוצים. מה לגבי אתרי אינטרנט פורנוגרפיים? אין צורך להגיד, מבול של דואר זבל פורנוגרפי מציף את העולם. כולם מגנים את הרשע של אתרים אלה, אך כשאנו חושבים על "שוק ההיצע והביקוש" משמעות הצלחתם יכולה רק להיות שאנשים רבים למעשה נהנים מאתרי אינטרנט כאלה בחשאי.

תופעה זו מראה לנו שאנו בני האדם מיסודנו היננו מושחתים וגסים. התנ"ך מראה את ליבם החוטא של בני האדם כשהוא מתייחס לזנות, ניאוף, וזימה. אלוהים אמר שדברים אלה באים מלב האנשים ומטמאים אותם, ושהם בפירוש חטאים. האם אם כן, אנו לא מלאים בחטא? אלוהים שוב ושוב אמר שתכונותינו הפנימיות הן חוטאות.

אך האם אנו באמת מודים בכך? איך זה? האם אנו יכולים להימלט מתכונות החטא המהותיות שלנו בעצימת עיננו ובחסימת אוזננו? איננו יכולים שלא לעשות את סוגי החטאים עם הדמיון שלנו ומחשבותינו. אין זה משנה כמה נגיד לעצמנו שעלינו להתרחק מחטאים שכאלה, ולא משנה עד כמה נתאמץ לעשות כן, כל המאמצים הללו הם לחינם. למעשה, גופנו הוא כזה שלא רק שאיננו יכולים להיות קדושים מושלמים אשר לא עושים חטאים גופניים, אלא למעשה יש לנו משיכה לחטוא ללא שום רצון להתרחק מכך. הגוף והלב של בני האדם תמיד רחוקים מדברים שהם קדושים, ולמעשה, יותר מכך, שלא רק שהם רוצים להיות קרובים לחטאים, אלא הם רוצים לעשות חטאים גדולים אף יותר.

במזרח, הרבה לומדים את לימודי קונפוציוס מלידתם, וכך, הם מתאמצים מאד ליישם את הלימודים. במערב, מצד שני, כנסיות קתוליות או נוצריות לגליסטיות שלטו בנוף הדתי, והרבה נוצרים מערביים התאמצו מאד לשמור את תורת האלוהים, בחושבם שהם יכולים להיות קדושים יותר ויותר ככל שהם יתאמצו יותר חזק. אך אין זה משנה מהו הרקע הדתי שלהם, כאשר הם שמים את עצמם לפני אלוהים ומפשיטים את האני האמיתי שלהם, הם כולם רק גוש חטאים וכמו זרע רשעים.

בני האדם הם לא צדיקים, מלאים בחסרונות, והם גוש חטאים העשוי מעפר ולכלוך. אפילו אנשים אשר נראים כטובים אשר מעשיהם הטובים נעשים לא בשביל הכרה כלשהי אלא מתוך ליבם הכן, ואשר למעשה חשים לא בנוח לקבל איזשהו שבח על מעשיהם הטובים, אינם יכולים להימלט מהעובדה שכאשר המהות הבסיסית שלהם נראית לפני אלוהים, הם גוש חטאים וזרע רשעים. כיוון שתמיכה בצדיקות בני האדם היא עוול גדול לפני אלוהים, בני האדם אינם יכולים להימלט מההרשעות על החטאים אלא אם כן הם מכירים בעונשם ומקבלים את בשורת המים והרוח, אהבתו של אלוהים. לפני אלוהים, מאמצי בני האדם אינם יכולים להיות מתורגמים למעשים טובים, אפילו לא כגרגיר עפר, ורצון בני האדם לפניו הוא רק מזוהם.

בתנ"ך, בני האדם לעיתים קרובות מסומלים כעץ. גזע של עצי שיטה אינו יכול לקום כעמוד בכניסה של היכל האלוהים אלא אם כן אלוהים קודם ציפה אותו בזהב. וללא חסד הישועה אשר ניתן על ידי אלוהים, בני האדם אינם יותר מעפר אשר אינם יכולים שלא לעמוד בפני דין השריפה.

בכל אופן, אלוהים העביר את כל חטאינו ועבירותינו כשישוע המשיח קיבל את הטבילה ודימם למוות, אפילו כאשר נשארנו חוטאים. ישועה שכזו נובאה לפרטיה על ידי דוד המלך בערך אלף שנים לפני שהמשיח בא: "כרחוק מזרח ומערב הרחיק ממנו את פשעינו. כרחם אב על בנים ריחם יהוה על יראיו. כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו." (תהילים 14-103:12).

לפני שהכרנו את צדקת האלוהים, צדקת בני האדם הייתה קנה המידה לחיים שלנו. גם אני הייתי כך כאשר לא הכרתי את מתנת הישועה של אלוהים וכשלא היתה לי אמונה בדברו. למעשה, לא הייתה בי צדיקות עצמית אך עדיין החשבתי את עצמי כהגון. כך שמאז ילדותי היו הרבה פעמים בהם לא יכולתי לשאת אי צדק ורבתי עם אנשים שאפילו לא יכלתי להתמודד עימם. "חייה חיי צדק" היה המוטו שלי. כך, מכיוון שנכשלתי בראיית עצמי לפני אלוהים, הייתי מלא בצדיקותי. לכן החשבתי את עצמי יותר טוב מהאחרים והתאמצתי לחיות בצורה צודקת.

אך אחד כמוני היה לא יותר מגוש חטא לפני צדקת האלוהים. הייתי אדם אשר לא יכל אפילו לשמור אחד מעשרת הדברות או 613 המצוות שאלוהים ציווה לשמור. העובדה שהיה לי הרצון לשמור אותן היה בעצמו מעשה של אי צדק המתקומם נגד דבר האלוהים המצהיר עלי כאחד אשר אינו מסוגל לחלוטין לעשות משהו מלבד לחטוא ולעמוד נגדו. כל הצדיקות של בני האדם היא רק חוסר צדק לפני אלוהים.

דור זה, אשר איבד את אלוהים ותורתו בין מבול של זימה ושחיתות, איבד גם איזושהי תחושה של אשמה. בכל אופן, עלינו להכיר בכך שאנו בני האדם איננו יכולים שלא לחטוא כל יום ולכן אנו נידונים ללכת לגיהינום בלי יוצא מן הכלל.

 

 

אנו היינו רשעים ומלאים בחטא אך ישוע עתה עשנו לאנשיו בהושיעו אותנו מחטאינו עם בשורת המים והרוח

 

כולנו היינו רשעים אך באמצעות מתנת הישועה ישוע הושיע יצורים כמונו מכל חטאנו. מידת כל קרש של הקודש הייתה 4.5 מטר גובה ו 67.5 סנטימטר ברוחב והוא נעשה מעץ שיטה המצופה בזהב והוקם כקיר של קודש הקודשים. תחת כל קרש, היו שני אדני כסף כדי לתמוך את הקרש. אדני הכסף כאן מראים שאלוהים הושיע אותכם ואותי לנצח בעצמו.

האמת שאלוהים הושיע אותנו מהחטא היא אהבתו, בזה שישוע בא לעולם הזה והוטבל כדי לקחת את חטאינו, נשא את הרשעות חטאינו על ידי שמת על הצלב ועל ידי כך הושיע אותנו מכל חטאי העולם וההרשעות. על ידי האמונה במנת הישועה שהוא נתן לנו, אנו נולדנו מחדש. מתנת הישועה אשר ישוע נתן לנו היא באופן לא יאמן כמו זהב, ולכן היא לעולם אינה משתנה.

הישועה שישוע נתן לנו עשויה מהטבילה והדם של ישוע, ולנצח ולחלוטין מחקה את כל חטאינו. כיוון שישוע הושיע אותנו מכל החטאים, אני ואתם יכולנו להיגאל באופן שלם מכל החטאים אשר אנו עושים עם מוחנו, עם מחשבותינו, ועם מעשינו. על ידי האמונה במתנת הישועה אשר אלוהים נתן לנו בליבנו, אנו הפכנו לקדושיו היקרים. באמצעות שני האדנים אשר תמכו בכל קרש של המשכן, אלוהים מספר לנו על הישועה של המים והרוח. אלוהים אומר לנו שזהו 100 אחוז של חסדו ומתנה שאנו הפכנו לילדיו.

אם נוציא מתוכנו את האמונה שלנו בטבילת ישוע ובדמו, שום דבר לא ישאר בנו. אנו כולנו היינו יצורים המיועדים להרשעה על החטאים. כולנו היינו בני אנוש המיועדים לרעוד לפני מותנו הבטוח על פי תורת האלוהים המצהירה ששכר החטא הוא המוות, ואשר היינו עומדים לעמוד בפני דין הצדק של האש המחכה לנו. זוהי הסיבה מדוע אנו כלום אם נעזוב את אמונתנו בבשורת המים והרוח.

בחיותנו עתה בתקופה השופעת חטאים, אסור לנו לעולם לשכוח שגורלנו היה כזה המחכה רק לדין האש. אנו היינו כאלה בני אנוש. בכל אופן, חסד האלוהים הוענק לנו לנצח כיוון שהוא נתן לנו את הישועה של המים והרוח. המשיח בא אל האדמה הזו, הוטבל על ידי יוחנן, שפך את דמו ומת על הצלב, קם לתחייה מן המתים, ועל ידי כך הושיע אותנו מכל אי צדקותנו, ומכל הרשעותינו. על ידי האמונה בבשורה מושלמת זו של המים והדם, אנו נושענו עתה מכל חטאינו ואנו יכולים רק להודות לאלוהים עם אמונתנו.

למרות שאנו לא מושלמים בבשרינו, עובדינו, כמרינו, ואני משמיעים את בשורת המים והרוח בכל רחבי העולם. למרות שעולם זה הוא כזה מושחת, כיוון שאנו מאמינים בבשורת המים והרוח, אנו מסוגלים לשרת את ישוע בטוהר וחופשיים מכל איזושהי רשעות. זה שיש לנו נפש שכזו אין זה בגלל כוחותינו העצמיים אלא מכיוון שישוע נתן לנו קדושה כשהוא כסה אותנו בחסד הישועה שלו.

מכיוון שישוע הושיע אותנו באופן מושלם מהחטא וההרשעה, אנו כוסינו בכוח הישועה שלו וזה לגמרי בגלל זה שאנו מסוגלים לשרת את ישוע בטוהר. מכיוון שישוע הושיע אותנו מכל חטאינו עם המים והרוח, אני מאמין שאנו יכולים לשרתו למרות חולשותינו, כשאנו כבר לא כבולים על ידי חטאינו, חסרונותינו והרשעותינו.

 

 

זה שאני מה שאני זה בהחלט על ידי חסדו של אלוהים

 

באמת, כל הדברים הללו היה בלתי אפשרי לעשותם ללא חסדו של ישוע. הפצת בשורת המים והרוח ברחבי העולם ושירות הבשורה שלו בטוהר לא היו בכלל אפשרים ללא חסדו של אדונינו. זה 100 אחוז על ידי חסד הישועה אשר אלוהים נתן לנו שאתם ואני מסוגלים לחיות את חיינו כשאנו מגנים ומשרתים את הבשורה.

אנו הפכנו לעמודי משכן האלוהים (חזון יוחנן 3:12) ואנשי ממלכתו על ידי האמונה. כיוון שאדונינו נתן לנו אמונה כזהב, אנו חיים עתה בבית האלוהים. בתקופה זו כאשר העולם מוצף ושוקע בחטא, בדור בו רוב האנשים שוכחים או אפילו מנאצים את אלוהים, אנו נשטפנו עם מים צלולים והפכנו לקדושים, ואנו מסוגלים לשתות מים צלולים ולשרת את ישוע בטוהר – מילים אינן יכולות לבטא עד כמה מעומק הלב אני אסיר תודה על ברכה זו.

כך למעשה אמונתנו היא. כיצד יכולנו להיות צדיקים? כיצד היינו יכולים לקרוא לעצמנו צדיקים כאשר אין בנו שום טוב, כיצד יצורים חוטאים כמותכם וכמוני הופכים לחפי חטא? האם אתם יכולים להפוך לחפי חטא וצדיקים על ידי צדיקות עצמית שלכם? מחשבות הבשר, מאמציכם העצמיים, ומעשיכם העצמיים – האם אחד מאלה הופך אותכם לחפי חטא וצדיקים? האם יכולתם להפוך לצדיקים מלבד על ידי בשורת המים והרוח? האם יכולתם להיות צדיקים מלבד אמונתכם בישועת האלוהים הנראית בתכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים? האם יכולתם להפוך לצדיקים ללא אמונתכם בישועתכם באמצעות בשורת המים והרוח אשר בוצעה על ידי המשיח ונגלית בדבר האלוהים? לעולם לא הייתם יכולים להיות כאלה! רק על ידי האמונה בחוט השני לעולם לא נוכל להפוך לצדיקים.

כיוון שישוע המשיח מושיענו והמשיח הכתיף את כל חטאי העולם, כולל את חטאי חיינו, באמצעות הטבילה אשר הוא קיבל מיוחנן כדי למחוק את כל חטאינו למענינו, אנו הפכנו לצדיקים על ידי האמונה. בדיוק כפי שקורבן העולה של הברית הישנה נשא את החטאים כאשר החוטאים או הכהן הגדול שמו את ידיהם על ראשו, בזמן הברית החדשה, ישוע קיבל את כל חטאי העולם אשר הועברו אליו כשהוטבל על ידי יוחנן. ישוע למעשה לקח את כל חטאינו באמצעות טבילתו (מתי 3:15) ויוחנן העיד עליו כ "שה האלוהים הנושא חטאת העולם" (יוחנן 1:29).

בקבלו את טבילתו, ישוע חי את שלושת השנים הבאות של חייו למען ישועתנו, סיים את כל חטאינו והרשעותינו כשהלך אל הצלב ונתן את גופו שלו לאלוהים, כשה טבוח לפני הגזיזה, ונתן לנו חיים חדשים.

מכיוון שישוע המשיח לקח את חטאינו באמצעות הטבילה שהוא קיבל מיוחנן, הוא נתן את עצמו בשקט ומוסמר בשתי ידיו ורגליו כאשר הוא נצלב על ידי החיילים הרומים. כשהוא תלוי על הצלב, ישוע שפך את כל הדם שהיה בגופו. והוא שם את נקודת הסיום לישועתנו באומרו "כולה" (יוחנן 19:30).

במיתתו כך, הוא קם לתחייה מן המתים בתוך שלושה ימים, התרומם למלכות השמים, והפך למושיענו כשהוא נותן לנו חיי נצח. בנשואו על כתפיו את חטאי העולם באמצעות הטבילה שהוא קיבל מיוחנן המטביל ועל ידי צלבו, תחייתו, והתרוממותו, ישוע הפך למושיענו המושלם. לכן התנ"ך הצהיר, "והנה באשר נסלחו החטאים אין עוד קורבן עליהם" (אל העברים 10:18).

 

 

האמונה רק בדם שעל הצלב ודוקטרינת ההתקדשות ההדרגתית לעולם לא יושיעו אותכם לחלוטין מחטאיכם

 

על הנוצרים לדעת שהם לא יכולים להיוושע באופן מושלם מחטאיהם אך ורק על ידי האמונה בדם ישוע על הצלב. כיוון שבני האדם חוטאים כל יום עם עיניהם ומעשיהם, הם אינם יכולים למחוק את חטאיהם אך ורק על ידי האמונה בדם שעל הצלב בלבד. אחת מהעבירות הנפוצות ביותר בימים אלו בחייהם של האנשים היא פריצות מינית. כיוון שתרבות המדגישה תועבה מינית מתפשטת בעולם, חטא זה מוטבע בגופנו. התנ"ך מצווה לא לנאוף, אך המציאות של היום בגלל הנסיבות היא שמסביבם, אנשים רבים עושים חטא זה אפילו אם אינם רוצים בכך.

אלוהים אמר שכל מי שמסתכל על אישה בתאווה כבר ביצע ניאוף בליבו (מתי 5:28), אך מה שעיננו רואות כל היום זה תועבות. לכן אנשים עושים חטאים גסים שכאלה כל שניה ודקה. כאשר זהו המקרה, כיצד הם יכולים להתקדש על ידי נתינת תפילות תשובה שלהם ולהיכנס למלכות האלוהים? כיצד הם יכולים להפוך לצדיקים? האם ליבם הופך לצדיק כאשר הם ממשמעים את עצמם בצורה כלשהי ומתקדש כאשר הם מתבגרים? האם הם הופכים ליותר סבלניים? כמובן שלא! מה שקורה זה בדיוק הפוך.

מתוך הדוקטרינות הנוצריות הנפוצות, יש את דוקטרינת ה "התקדשות ההדרגתית." הדוקטרינה טוענת שכאשר הנוצרים מאמינים במותו של ישוע על הצלב במשך זמן רב, נותנים תפילות תשובה באופן יומיומי, ומשרתים את ישוע באופן יומי, הם יהפכו בהדרגה לקדושים ובעלי מזג טוב. היא טוענת שככל שהזמן עובר מזמן התחלת אמונתנו בישוע, כך אנו הופכים לכאלה שאין לנו קשר לחטאים ואשר מעשיהם צדיקים, וכאשר זמן מיתתנו מתקרב אלינו, אנו נתקדש לגמרי ולכן נהפוך לגמרי לחפי חטא.

היא גם מלמדת אותנו שמכיוון שאנו ניתן את תפילות התשובה שלנו כל הזמן, אנו נשטף מחטאינו כל יום כפי שבגדינו נשטפים, ולכן כאשר נמות לבסוף, אנו נגיע ככאלה אשר הפכו לגמרי לצדיקים. ישנם רבים המאמינים כך. אך זוהי רק ספקולציה היפותטית אשר נוצרה על ידי מחשבות אדם.

אל הרומיים 5:19 אומר, "כי כאשר במרי האדם האחד היו הרבים לחטאים ככה גם על ידי משמעת האחד יהיו הרבים לצדיקים." הקטע אומר לנו שכולנו הפכנו לחפי חטא על ידי ציות. מה שאתם או אני לא יכולנו לעשות, ישוע המשיח השיג כאשר הוא בא בעצמו אל הארץ הזו. ביודעו היטב שאתם ואני לא יכולים לגאול את עצמנו מהחטא, ישוע מחל על חטאינו למענינו אשר זה משהו שלא אתם ולא אני יכולים אי פעם לעשות. בבואו אל האדמה הזו, בקבלו את הטבילה, בצליבתו, ובקימתו שוב מן המתים, הוא הושיע אותכם ואותי וטיהר אותנו מכל חטאינו אחת ולתמיד.

ישוע המשיח יכל לתת ישועה לעמו על ידי מחילת החטאים כיוון שהוא ציית לרצון האלוהים. בצייתו לרצון האלוהים כמשיח, ישוע המשיח העניק לנו את חסד הישועה באמצעות טבילתו, הצלב ותחייתו. בנתינתו לנו כך את מתנת הישועה, ישוע ביצע את מחילת החטאים באופן מושלם. ועתה, על ידי האמונה, אנו כוסינו בחסד הישועה הזה, כיוון שישוע ביצע את ישועתנו מהחטאים, אשר לעולם לא הייתה יכולה להתבצע על ידי השתדלותנו.

בכל אופן, רוב הנוצרים אינם מאמינים בטבילה שישוע קיבל, ובמקום זאת מאמינים רק בדם אשר הוא שפך על הצלב ומנסים להתקדש באמצעות מעשיהם. במילים אחרות, אפילו שישוע לקח את כל חטאי העולם כאשר הוא הוטבל על ידי יוחנן, אנשים עדיין אינם מאמינים באמת הזו. פרק 3 במתי אומר לנו שהדבר הראשון שישוע עשה בכהונתו הצבורית היה לקבל טבילה מיוחנן. אמת זו מוצהרת בכל ארבעת הבשורות הכתובות.

ישוע לקח את חטאינו כשהוטבל על ידי יוחנן המטביל, נציגם של בני האדם והגדול מבין אלה אשר נולדו מאישה, אך עדיין ישנם אנשים כה רבים המתעלמים מהעובדה הזו ואינם מאמינים בה. אנשים שכאלה מאמינים בישוע מבלי להאמין בטבילתו, ומהללים בלהט רק את הדם היקר אשר הוא שפך על הצלב. כשהם כואבים את מותו של ישוע על הצלב, הם משלהבים את רגשותיהם ועושים את כל סוגי הפעולות כשהם מהללים וצועקים, "ישנו כוח נפלא בדם. ישנו כוח, כוח הפועל נפלא בדמו היקר של השה!" הם מנסים להגיע לאלוהים, במילים אחרות, מלאים ברגשותיהם, במרץ ובכוח. אך אתם חייבים להבין שככל שהם מנסים יותר, הם הופכים ליותר צבועים, ומעמידים פנים שהם קדושים אך למעשה בחדרי חדרים צוברים חטאים בליבם.

 

 

כיצד יכולנו להאמין בישוע כמושיענו מבלי אפילו לדעת את בשורת המים והרוח?

 

כאשר אנו שומעים אנשים מדברים על המשכן, אנו יכולים לראות שאין להם שמץ של מושג קלוש על מה הם מדברים. כאשר זה מגיע לאמונה במשכן, כיצד אנו יכולים להאמין רק באיזושהי דרך שאנו סבורים שהיא נוחה ומתאימה? כיוון שהישועה מהחטאים אשר ישוע ביצע היא כה מעובדת, אלוהים אפשר לנו להבין כמה משוכללת ובאיזו צורה מוחשית היא התבצעה.

באמצעות המשכן, הוא גם גרם לנו להאמין שישוע הושיע אותנו עם התכלת והארגמן, המים והדם. אנו נוכחנו להבין שכדי למחוק את חטאינו, ישוע בא "לא במים לבד כי אם במים ובדם" (הראשונה ליוחנן 5:6). המים הדם והרוח בהם אנו מאמינים הם אחד. על ידי שבא בדמות אדם, הוטבל על ידי יוחנן המטביל, מת וקם לתחייה מן המתים, אלוהים הושיע אותנו.

באמצעות המשכן, אנו היינו מסוגלים להבחין ולהאמין בפורטרט המדויק הזה של הישועה. בלמידתנו על שתי הידות ושני אדני הכסף על כל קרש, הבנו את הדרך בה ישוע הושיע אותנו מחטאינו. כך מצאנו את האמת שאנו צריכים בבטחון להאמין בפעולותיו של ישוע הנראות בתכלת, ארגמן ובחוט השני.

פרט לתנ"ך אף אחד אינו יכול למצוא במקור אחר את מקורה של הישועה הזו. אנו צריכים את מתנת הישועה אשר נעשית משני האלמנטים האלה של הטבילה והצלב. אלה המאמינים באמת זו, יכולים להפוך לאלה אשר נבראו על ידי אלוהים. בגאולתו אותנו מחטאינו על ידי המים והרוח, אלוהים ביצע באופן מושלם את ישועתנו.

שתי ידות, במילים אחרות, היו תחת כל קרש והיו פקוקות לתוך אדני כסף. אמת זו היא בהחלט נחוצה וחשובה ביותר לנו ולמחילת החטאים שלנו. הדבר החשוב ביותר, אנו חייבים להאמין בישועתנו שאלוהים ביצע למעננו, כיוון שאם לא נאמין באמת של התכלת, הארגמן וחוט השני, לעולם לא נוכל להיוושע.

כפי שלכל קרש של המשכן הקדוש היה נחוץ שני אדני כסף כדי לעמוד זקוף, כאשר זה מגיע לאמונה בישוע המשיח, שתי אמיתויות של חסדו נחוצות בהחלט. הן אלה שישוע לקח את חטאינו כשהוטבל ושהוא נשא את כל ההרשעות והקללות של חטאינו כשנשא אותם לצלב ושנצלב. כל מי שנעשה צדיק יכל להפוך לכזה רק כאשר הוא האמין בשלמות בשני החסדים האלו של הישועה המושלמת. אמונתנו גם בטבילה של ישוע וגם בדם על הצלב, שני המוקדים של מתנת הישועה שלו, גורמת לנו לעמוד ביציבות בבית האלוהים. כפי ששתי הידות הושמו בתוך שני אדני הכסף, כל קרש יכל לעמוד בצורה זקופה.

באותו אופן, על ידי האמונה הנכונה המאמינה בשני המוקדים של ישועתו אנו הפכנו באמת לאנשים שלו ללא פגם. על ידי האמונה בבשורת המים והדם אשר ניתנה על ידי ישוע, אנו קיבלנו אמונה כמו זהב אשר לעולם אינה משתנה. על ידי האמונה בבשורת המים והרוח הנראית בתכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי הפשתן השזורים, אנו הפכנו לקדושים אשר קיבלו את הישועה של מחילת החטאים המושלמת.

 

 

תיאולוגיה עד עתה ותקופת בשורת המים והרוח

 

מלבד תקופת הכנסיה הקדומה, מאז צו מילאנו ב 313 לספירה, הנצרות, כולל הנצרות כיום, הפיצה את הבשורה של הצלב והשאירה בצד את טבילת ישוע. מתקופת הכנסיה הקדומה ועד 313 לספירה, אשר הכשירה את הנצרות כדת החדשה של רומא, הנצרות לימדה את בשורת המים והרוח, אך לאחר מכן הכנסייה הרומית הקתולית שלטה בנוף הדתי. וכך מתחילת המאה ה-14 תרבות אשר ביססה את הכל על מחשבות אדם וקראה לרסטורציה של בני האדם החלה להופיע, בתחילה בכמה ערים-מדינות משגשגות בצפון איטליה. זה היה הרנסאנס.

קרוב למאה ה-16 המגמה של תרבות זו אשר התחילה באיטליה החלה להתפשט ברחבי העולם המערבי, ומלומדים אשר למדו הומניות, פילוסופיה מלאכותית החלו ללמוד תיאולוגיה. בפרשם את התנ"ך על ידי מחשבותיהם שלהם, הם החלו ליצור דוקטרינות נוצריות. אך מכיוון שהם לא ידעו את האמת, הם לא יכלו להבין את התנ"ך היטב ובשלמות. אז על מה שהם לא יכלו להבין בראשם, הם התגברו בהכללת הידע החילוני שלהם ומחשבותיהם, וכך יצרו דוקטרינות נוצריות משלהם.

כתוצאה מכך, מספר רב של דוקטרינות נוצריות ותיאולוגיות קמו במשך ההיסטוריה הנוצרית. תיאולוגיה חדשה, קונסרווטיביות, רציונליזם, תיאולוגיה ביקורתית, תיאולוגיה מסטית, תיאולוגיה ליבראלית, תיאולוגיה פמיניסטית, תיאולוגיה שחורה ואפילו תיאולוגיה אתיאיסטית וכו'.

יתכן שההיסטוריה הנוצרית נראית ארוכה מאד, אך למעשה היא לא כל כך ארוכה. במשך 300 שנה מאז תקופת הכנסייה הקדומה האנשים יכלו ללמוד על התנ"ך, אך מיד לאחר מכן באו ימי הביניים, תקופת החשכה של הנצרות. במשך תקופה זו, אם הדיוט היה קורא את התנ"ך עונשו היה מיתה בעריפת ראש. משנות 1700 כאשר רוח התיאולוגיה החלה לנשוב נראה שהנצרות פורחת בשנות 1800 ו 1900 כיוון שהתיאולוגיות צמחו באופן נמרץ ופעיל, אך עתה אנשים רבים נכשלו בדוקטרינות שקריות ומאמינים באלוהים בהתבססותם על חויות אישיות שלהם. אך למרות הגיוון בתיאולוגיות, לכל הזרמים של הנצרות יש מכנה משותף אחד של אמונה, כלומר, האמונה רק בדם של ישוע.

אך האם זאת האמת? כאשר אתם מאמינים בדרך זו, האם חטאיכם למעשה נעלמים? אתם חוטאים כל יום. אתם חוטאים כל יום עם ליבכם, מחשבותיכם, מעשיכם, וחסרונותיכם. האם אתם יכולים להימחל מחטאיכם רק על ידי האמונה בדם שישוע שפך על הצלב? זה שישוע הכתיף את חטאינו על ידי שהוטבל ומת על הצלב, זוהי אמת תנ"כית. אך ישנם אנשים רבים האומרים שחטאיהם נמחלו רק על ידי האמונה בדם שעל הצלב בלבד, והם נותנים את תפילות התשובה שלהם כל יום. האם חטאי ליבכם ומצפונכם מטוהרים על ידי נתינת תפילות תשובה כאלה? זה בלתי אפשרי.

אם אתם נוצרים אתם חייבים לדעת ולהאמין עתה בישועה של האמת הזו, שישוע המשיח בא אל העולם הזה, ולקח את חטאי העולם כשהוטבל על ידי יוחנן. למרות זאת, האם אתם עדיין מתעלמים מהאמת הזו ולא מנסים אפילו לדעת אותה ולהאמין בה? אם כן, אתם עושים חטא של לגלוג על ישוע בהפחתה וביזוי שמו, ואינכם יכולים להגיד שאתם באמת מאמינים בישוע כמושיעכם. בהוציאכם את טבילת ישוע מישועה זו אשר בוצעה על ידי ישוע המשיח, ובהאמינכם בו באיזושהי דרך שאתם רוצים, לעולם לא תוכלו להתכסות בחסד הישועה.

אך נוצרים רבים אינם מאמינים באמת כפי שהיא, שישוע מחק את חטאינו, אלא במקום זאת הולכים אחר מחשבותיהם ומאמינים באיזו אמת מעוותת אשר הם רוצים להאמין. כיום, ליבם מתקשה מיום ליום על ידי דוקטרינות האמונה המוטעות שלהם המאמינות שחטאיהם יכולים להימחק פשוט על ידי האמונה בדם על הצלב בלבד.

אך התשובה לישועה אשר תוכננה על ידי האלוהים היא כדלהלן: אנו יכולים לקבל את מחילת החטאים הנצחית על ידי האמונה בטבילת ישוע, מותו על הצלב, ותחייתו. אך ישנו מספר רב של אנשים המאמינים בישוע בהוציאם את טבילתו מאמת הישועה הזו, מבינים שלא כשורה ומאמינים שלא כהלכה במשוואה הבאה כחוק שאינו משתנה: "ישוע (מותו ותחייתו) + תפילות תשובה + מעשים טובים = ישועה המתקבלת באמצעות התקדשות הדרגתית." אלה המאמינים בדרך זו אומרים רק בשפתותיהם שהם קיבלו את מחילת החטאים. בכל אופן, האמת היא שליבם למעשה מלא בערימה של חטאים אשר עדיין נשארו בלתי פתירים.

האם יש לכם עדיין חטאים בליבכם? אם יש לכם חטא בליבכם אף על פי שאתם מאמינים עתה בישוע, אז בבירור ישנה בעיה חמורה באמונתכם. מכיוון שאתם מאמינים בישוע כדת בלבד, מצפונכם אינו נקי ויש לכם חטאים. בכל אופן העובדה שאתם יכולים להבין שיש לכם עדיין חטאים שנשארו בליבכם היא בעצמה טובה. מדוע? כיוון שאלה באמת אשר מאמינים שיש בהם חטאים יוכלו להכיר בכך שהם אינם יכולים להתחמק מכך אלא להיות מיועדים לגיהינום על חטאים אלה, וכאשר הם יעשו כך, הם יוכלו להפוך לעניים ברוח ועל ידי כך יהיו מסוגלים לשמוע את דבר הישועה האמיתי.

אם ברצונכם לקבל את מחילת החטאים מאלוהים, ליבכם חייב להיות מוכן. אלה שליבם מוכן לפני אלוהים מודים, "אלוהים אני רוצה לקבל את מחילת החטאים. האמנתי בישוע תקופה ארוכה אך עדיין יש בי חטא. מכיוון ששכר החטא הוא מוות אינני יכול שלא להיות מושלך לגיהינום." כך, הם מכירים בעצמם כחוטאים גמורים לפני אלוהים. אלה אשר מכירים את דבר האלוהים, אלה המאמינים שדבר האלוהים התבצע בדיוק כפי שכתוב – הם אלה אשר ליבם מוכן.

אלוהים פוגש נשמות כאלה בלי יוצא מן הכלל. אנשים שכאלה שומעים את דברו, רואים את הדבר בעיניהם ומאשרים אותו, ובעשותם כן הם נוכחים להבין "אה, האמנתי בצורה לא נכונה. ומספר רב של אנשים מאמינים בטעות אף עתה." על ידי אמונתם בבשורת המים והרוח, בלי להתחשב במה שאחרים יגידו, הם יכולים לקבל את מחילת החטאים שלהם.

 

 

אלה אשר נושעו מכל חטאיהם חייבים להגן על אמונתם על ידי האמונה בבשורת המים והרוח

 

בכל אופן, עולם זה מלא בדוקטרינות רעות לאין ספור אשר יכולות לבלבל ולטמא אפילו את ליבם של הנולדים מחדש. ישוע אדונינו הזהיר אותנו, "השמרו לכם משאור הפרושים ומשאור הורדוס" (מרקוס 8:15). אך אנו איננו יכולים אפילו לספור כמה הרבה יש לימודי חומץ שכאלה המטמאים את לב האדם אפילו כששומעים אותם פעם אחת. אנו חייבים להבין עד כמה עולם זה שקוע בשחיתות מינית.

אנו המאמינים חייבים לדעת בדיוק באיזה סוג של תקופה אנו חיים היום ולהגן על אמונתנו. אך אפילו שאנו חיים בעולם חוטא שכזה, בליבנו ישנה אמת שלא ניתנת להכחשה שישוע גאל אותנו מהחטאים. דבר ההוכחה הנושא עדות על ישועתנו הבלתי משתנה, הוא בשורת המים והרוח. חייבת להיות לנו אמונה אשר לא נרעדת על ידי העולם ולא משתרכת אחריו.

כל מה שמהעולם הזה הוא לא אמת. אלוהים אמר לנו שהצדיקים מתגברים על העולם. על ידי אמונתם בבשורה הבלתי משתנת הצדיקים מתגברים על השטן ומנצחים את העולם. למרות שאנו לא מושלמים, ליבנו, מחשבותינו, וגופינו עדיין בבית האלוהים ועומדים ביציבות על בשורת הישועה באמונה. אנו עומדים בצורה יציבה על בשורת המים והדם אשר באמצעות ישוע הושיעה אותנו.

בגלל זה, אנו כה אסירי תודה לאלוהים. לא משנה כמה עולם זה מלא בחטאים, לפחות לנו הצדיקים יש באמת מצפון ללא דופי ואמונה אשר זוהרת כזהב בליבנו. אנו הצדיקים נחייה כולנו חיים אשר יתגברו על העולם על ידי האמונה הזו. עד שיום חזרתו של ישוע יגיע, ואפילו שנהיה בממלכתו, כולנו נהלל אמונה זו. אנו נהלל לנצח את ישוע אשר הושיע אותנו ונהלל את אלוהינו אשר נתן לנו אמונה זו.

כיוון שאמונה אמיתית זו אשר יש לנו לפני אלוהים מורמת על הסלע, היא לא מתנדנדת תחת שום נסיבות שהן. לפיכך, לא משנה מה יקרה לנו כאשר אנו חיים בעולם זה עד היום בו נעמוד לפני אלוהים, אנו נגן על ליבנו בעזרת האמונה. אפילו אם הכל בעולם זה נחרב, אפילו אם עולם זה שוקע בחטאים, ואפילו אם עולם זה הופך גרוע יותר מסדום ועמורה, אנו לא נלך אחר עולם זה, אלא נאמין בצניעות באלוהים, אנו נרדוף אחר צדקתו ונמשיך לעשות את העבודה אשר תפיץ את שני החסדים האלה (טבילת ישוע ומותו על הצלב) של הישועה, החסד האמיתי של אלוהים.

 

 

אלה המתימרים להאמין בבשורה האמיתית

 

יש אנשים, אפילו שהם למעשה אינם מאמינים בבשורת המים והרוח, עדיין מעמדים פנים שהם מאמיני באמת של התכלת, הארגמן וחוט השני. אך אנו יכולים לראות שלאנשים כאלה יש חטא בליבם עקב אי אמונתם ברצינות בבשורת המים והרוח. הם כמו אלה אשר איבדו את ראש הגרזן אשר הם שאלו משכנם, במים (מלכים ב' 6:5)

באופן דומה, יש אנשים אשר מבחינתם אפשרי, כשהצורך עולה, להשתמש בבשורת המים והרוח לזמן קצר. אך מבלי להאמין שבשורה זו של המים והרוח היא האמת, הם לא מסוגלים לדבר עם האמונה האמיתית כאשר הם משמיעים ולומדים אותה בצוותא. ואלה בלי האמונה באמת, באופן טרגי, מוותרים על חיי האמונה שלהם באמצע הדרך. אך האמת של בשורת המים והרוח אינה משתנה, וזוהי הסיבה מדוע הם חייבים להאמין בבשורת המים והרוח.

אך בצטטם מאל העברים 7:12 האומר, "כי בהשתנות הכהנה מן הצורך שתשתנה גם התורה," יש אנשים הטוענים, "התורה גם השתנתה לכן הישועה שישוע ביצע לא התבצעה באמת בהתאם לדרך של הברית הישנה. ישוע המשיח בא והושיע אותנו רק על ידי מיתתו על הצלב, שיטה שהשתנתה." יש אחרים הטוענים, "נראה יותר שכאשר ישוע מת על הצלב אלוהים העביר את חטאינו על בנו."

אך טענות כאלה הן כולן פגומות ונטולות יסוד. אנו יכולים בקלות לסתור את טענותיהן בשאלה, "האם אם כן המשמעות היא שאלוהים רק צלב את ישוע אשר היה חף מחטא ורק אז העביר את חטאי העולם עליו?" כאשר אנו מאמינים בדבר האלוהים, אנו חייבים להאמין בו כמות שהוא, ולא על ידי התעקשות של מחשבותינו. אפילו אם יש לנו אלו שהן טענות, אם התנ"ך אומר לנו שטענות אלה מוטעות, עלינו להפסיק את הצדיקות העצמית שלנו ולהאמין בדבר האלוהים.

ככל שהזמן עובר, כך יותר היא נעימה ויקרה העובדה שישוע הושיע אותנו עם בשורת המים והרוח. כאשר האמנו בהתאם למחשבותינו שלנו, היו זמנים בהם חיי האמונה שלנו היו בסיכון ואנו כמעט נפרדנו מהכנסייה. אך בדיוק כמו ששתי ידות הוחזקו על כל קרש של המשכן כשהם נתונות בתוך אדני כסף, אמונתנו באמת של ישוע, שהוא לקח את החטאים כשהוטבל וכששפך את דמו, מחזיקה אותנו ביציבות. על ידי שהוטבל בידי יוחנן ועל ידי שנשא את הרשעותינו כשנצלב ושפך את דמו, אדונינו הושיע אותנו מכל חטאינו. לכן, אמונתנו לא תתערער לנצח.

משלי 25:4 אומר, "הנו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי." כמו בקטע זה, אפילו שישנם הרבה דברים נתעבים, רעים ומושחתים העולים במחשבות הבשר שלנו, עם טבילתו ודמו, ישוע טיהר אותנו מהדברים המזוהמים הללו, מחטאי בני האדם, ועשה אותנו לעובדי צדקת האלוהים. ישוע טיהר אותנו מחטאי העולם. בהטבלתו על ידי יוחנן ועל ידי שקיבל כך את כל חטאינו אחת ולתמיד, ועל ידי שנצלב על הצלב ושפך את דמו ועל ידי כך נשא את כל ההרשעות על החטאים שלנו, ישוע הושיע אותנו באופן נקי מחטאי העולם.

לפיכך, אלה המאמינים בבשורת המים והרוח מובטחת להם ישועתם הנצחית. מעשינו לפעמים נראים מדאיגים, אך בשורת המים והרוח אוחזת את אמונתנו ביציבות, בדיוק כפי שאדני הכסף תמכו בכל קרש בתופסם את שתי הידות שלו.

 

 

החסד הנצחי של הישועה המחזיק אותנו

 

עתה הבה נפנה את תשומת ליבנו לבריחים אשר החזיקו יחדיו את קרשי המשכן. שמות 27-26:26 אומר, "ועשית בריחים עצי שיטים חמישה לקרשי צלע המשכן האחד. וחמישה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית וחמישה בריחים לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה." הצורה הכוללת של המשכן הייתה מלבן. עמודים היו בשער המשכן ובפרוכת של קודש הקודשים וכל השאר היה עשוי מקרשים. קרשים אלו היו עטופים מסביב בבריחים.

כדי להחזיק בריחים אלו, חמש טבעות זהב היו על כל קרש, והבריחים בעצמם, עשויים מעץ שיטה, היו גם מצופים בזהב. חמשת הבריחים היו על הקרשים בכל שלושת הצדדים של המשכן, צפון, דרום ומערב. כיוון שהקרשים היו תפוסים על ידי הבריחים הללו כשהם עוברים בטבעות הזהב, הם נשארו מקובעים. כך שהם נתמכים על ידי אדני הכסף בתחתיתם, ותפוסים ביחד בצידם על ידי חמישה בריחים, הקרשים עמדו בצורה יציבה ומקובעת.

כפי ש 48 הקרשים היו עטופים יחדיו על ידי חמישה בריחים ותמכו אחד בשני, אנשי האלוהים גם קשורים יחד עם אלוהים ועם בשורת המים והרוח. כנסיית האלוהים הוא המקום היכן שאלה אשר קיבלו את מתנת הישועה של המים והרוח מתאספים יחדיו וחיים את חיי האמונה שלהם. ישוע אמר לפטרוס שהוא יבנה את כנסייתו על הסלע (מתי 19-16:18). לפיכך, המקום היכן שמלכות האלוהים מתגבשת על ידי האסיפה של אלה אשר קיבלו את מחילת החטאים היא כנסיית האלוהים. אלוהים מראה לנו שהוא הושיע אותנו לגמרי מחטאי העולם עם עבודותיו של ישוע הנראות בתכלת, בארגמן ובחוט השני.

שמות 26:28 אומר, "והבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מין הקצה אל הקצה." הבריח המרכזי נעשה ארוך מספיק כדי לכרוך את כל הקרשים של צד אחד בבת אחת. מה, אם כן, היא המשמעות של הבריח המרכזי הזה העובר דרך אמצע הקרשים מצד לצד? המשמעות היא שהצדיקים מתאחדים אחד עם השני, ואמונתם מסתדרת אחת עם השניה. במילים אחרות, על ידי האמונה בישועה אשר התבצעה באמצעות בשורת המים והרוח אשר ניתנה על ידי אלוהים, הם יכולים להסתדר אחד עם השני על ידי האמונה. הצדיקים נפגשים עין בעין על ידי אמונתם. זוהי הסיבה מדוע כשאנו פוגשים את חברינו הקדושים או הכמרים, ויש לנו אחווה עימם, אנו למעשה יכולים לחוש את הקשר הזה של הלב.

 

 

"אדון אחד אמונה אחת טבילה אחת."

 

הבה נעבור לאל האפסיים 7-4:3: "ושקדו לשמור את אחדות הרוח באגודת השלום. גוף אחד ורוח אחד כאשר גם נקראתם בתקוות משמרתכם האחת. אדון אחד אמונה אחת טבילה אחת. אל ואב אחד לכל שהוא על כל ובכל ובתוך כולכם. אבל לכל אחד ואחד ממנו ניתן החסד כמדת מתנת המשיח." פאולוס השליח אמר לנו להשתדל לשמור את אחדות הרוח באגודת השלום. טבילת ישוע והצלב – כאשר אנו מקבלים את מתנת הישועה העשויה משני אלה, שלווה נכנסת לליבנו. כאשר אנו מקבלים את מחילת החטאים לתוך ליבנו, אנו הופכים למשפחת המשיח. אנו הופכים, בקיצור, גוף אחד.

"אדון אחד." ישוע המשיח אשר הושיע אותנו הוא אחד. "אמונה אחת." במה אתם מאמינים? אתם מאמינים בישועת המים והדם של ישוע וברוח הנראים בתכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים. "טבילה אחת." פאולוס השליח הדגיש את טבילת ישוע פעם נוספת. הוא לא התייחס כאן אל הצלב, אלא הוא הדגיש את טבילת ישוע אשר טיהרה את כל המאמינים ללא תנאי. בשבילנו להאמין בטבילתו זה להיטבל במשיח וללבוש את המשיח (אל הגלטיים 3:27). "אל אחד." אלוהים הוא אחד. אלוהים זה הושיע אותנו על ידי ששלח את בנו.

כל הדברים האלה מתייחסים לאמונה אחת במים, בדם וברוח (הראשונה ליוחנן 5:8). כאשר יש לנו אמונה בבשורת המים והרוח ליבנו יכול להתאחד אחד את השני. אלה אשר קיבלו את מחילת החטאים יכולים לפגוש אחד את השני עין בעין. יתכן שיהיו מספר פעמים בהן הם לא יבינו אחד את השני לחלוטין. אך כפי שהבריח התיכון עבר דרך אמצע הקרשים מהקצה אל הקצה, אם הם באמת קיבלו את מחילת החטאים בלב ליבם, הם כולם יכולים להיות יחדיו אחד עם השני. "אח זה גם נושע מהחטאים, אך בשרו חלש והרבה שרידי גשמיות נשארו בליבו. כמו כולם, הוא גם, זרע מרעים אך ישוע עדיין מחל על חטאיו עם בשורת המים והרוח." באותו אופן, הם נוכחים להבין אחד את השני ולהלל את אלוהים.

אין זה משנה עד כמה לא מושלמים אנשים יהיו, אם הם קיבלו את מחילת החטאים ונשארים בכנסיה, אז פניהם יאירו, מחשבותיהם יאירו, גם ליבם יזהר והם יהיו מסוגלים להיות יחדיו אחד עם השני. הצדיקים יכולים לראות אחד עם השני עין בעין. מה עושה את זה לאפשרי? האמונה עושה את זה לאפשרי. הם רואים אחד את השני לא בגלל שום סיבה אחרת מלבד האמונה. מה, אם כן מסביר את חוסר היכולת שלנו להיות יחדיו עם אחרים? איננו יכולים לחלוק את ליבנו עם אלה אשר לא במשיח, כיוון שהם לא, בליבם, מאמינים באמת, בבשורת המים והרוח. אלה אשר לא מאמינים בבשורת המים והרוח אינם יכולים להיות איתנו יחד בכלל.

אחים ואחיות, מהי בדיוק כנסיית האלוהים? היא התאספותם של אלה אשר מקודשים בישוע המשיח, הנקראים קדושים (הראשונה אל הקורנתיים 1:2). זה הקהל של אלה המאמינים באמת שישוע המשיח שטף את כל חטאיהם על ידי שהוטבל, שהוא הושיע אותם בלוקחו על כתפיו חטאים אלה ובנושאו את כל הרשעתם על הצלב, ושהוא קם לתחייה שוב מן המתים והפך למושיעם. כנסיית האלוהים היא מה אם לא התאספות של אלה אשר הפכו לאחד על ידי האמונה בבשורת המים והרוח.

מכיוון שאמונה זו נמצאת גם בליבי וגם בליבכם, אנו יכולים לראות אחד את השני עין בעין כאשר אנו בכנסייתו, בדיוק כפי שאלוהים לא מסתכל על הצורה החיצונית אלא ללב ליבנו כאשר הוא רואה אותנו, גם אנו אשר קיבלנו את מחילת החטאים לא מסתכלים על ההופעה החיצונית, אלא יש לנו שותפות על ידי הסתכלות לתוך ליבו של איש את רעהו. "האם אדם זה באמת מאמין באמת בליבו?" – זה מה שאנו מחפשים. לא משנה מה יהיו השינויים באישיותו, אין זה משנה כל עוד הוא מאמין ב "אדון אחד אמונה אחת טבילה אחת. אל ואב אחד לכל."

מכיוון שאנו מאמינים, אנו הופכים לקרשים ועמודים של המשכן, ומכיוון שאנו מאמינים, אנו הופכים למשפחת האלוהים. האם אתם מאמינים בבשורת המים והרוח? מכיוון שאנו מאמינים אנו מפיצים את אור הישועה ברחבי העולם, בדיוק כפי שזהב טהור (אמונה) זוהר בבית האלוהים. אנו יכולים לחלוק את ליבנו עם אלה שרק לאחרונה קיבלו את מחילת החטאים, כיוון שרוח הקודש שוכנת גם בליבם. אם רק נקבל את מחילת החטאים, כולנו נוכל להתאחד יחדיו, אך אם לא נקבל את מחילת החטאים לא נוכל להתאחד יחדיו. חוטאים אשר מפלים אנשים בהתבססות על הופעתם החיצונית, מתיחסים אחד לשני באופן שונה בהתבססות על היבט שטחי שכזה כמו מראה, עושר או תהילה, אך אנו הצדיקים איננו נוהגים כך בליבנו. אין אפליה בין הצדיקים.

כאשר אנשים מקבלים לראשונה את מחילת החטאים אני לעיתים קרובות שואל אותם, "האם באמת קיבלת את מחילת החטאים? האם עדיין יש בך חטא, או שמא כל חטאיך נעלמו? דרך אגב, בטוח שיש לך הרבה שאלות על התנ"ך נכון? שאל אותן בזמן כאשר אתה ממשיך בחיי האמונה שלך. גם, חסרונותיך יתגלו וקרוב לוודאי שתעשה כמה טעויות במשך הדרך. אך המנהיגים ואלה אשר היו לפניך בכנסייה יעזרו לך, כך שהכל יסתדר בסדר גמור.

אחים ואחיות, אנו הצדיקים זקוקים לכנסייה. גם משמעות המשכן היא כנסיית האלוהים. אלה אשר אינם מאמינים במים ובדם אינם יכולים לבוא לכנסיית האלוהים ולשכון בה. אלה אשר אינם מאמינים בבשורת המים והרוח הנראית בתכלת, ארגמן וחוט השני אינם יכולים להיכנס ולשכון בכנסייתו. רק אלה המאמינים באמת יכולים לשכון בכנסייה, להפוך לאנשי האלוהים ולעובדיו, וגם לראות את תפארת האלוהים. אין זה רק על ידי הדם או בעזרת כשרון של בשרם שהאנשים יכולים להפוך לילדי האלוהים. אין זה משנה עד כמה סמכותיים הם חלק מהכמרים, אם הם אינם מאמינים בבשורת המים והרוח הם אינם ילדי האלוהים.

 

 

ישוע אשר בא במים ובדם הושיע אותנו באופן מושלם

 

מה שישוע עשה כשהוא בא לעולם הזה יכול להסתכם על ידי לידתו, טבילתו, שפיכת דמו, ותחייתו. כל אלה הם פעולותיו של מחילת החטאים. ישוע ביצע את משימותיו של התכלת, הארגמן וחוט השני. התכלת, הארגמן וחוט השני הנראים במשכן היו למען ישועתנו מהחטאים. ישועת האלוהים היא כה משוכללת כך שאל לנו להאמין בו בדרך משלנו. אנו חייבים להאמין בישועתו כמו שהיא.

אמונתנו צריכה לעלות בקנה אחד עם שתי האמיתויות של ישועתו: טבילתו ודמו על הצלב. זוהי הסיבה מדוע שתי הידות היו מותאמות לחורים של שני אדני הכסף. איננו יכולים להתייחס אל האמת אשר ישוע נתן לנו כאחד מדברי הידע של העולם ולהאמין בה ככזו. אתם ואני הם אלה אשר נושעו מחטאיהם לפני אלוהים על ידי האמונה בעבודות הישועה של ישוע הנראות בשני אדני הכסף.

המשכן מספר לנו על הפרטים של שיטת הישועה של ישוע, וישועה זו למעשה כבר בוצעה למעננו. האמינו בשתי מתנות אלה של הישועה שאלוהים נתן לכם. הזהב אשר שימש למשכן מרמז על אמונה. אם אתם מאמינים באמת כפי שהיא, הישועה ותפארת של אלוהים יכולים להפוך לשלכם, אך לא אם לא תאמינו. האם אתם רוצים לחיות בתוך המשכן על ידי האמונה, לבושים בתהילת האלוהים ומוגנים על ידו, או שברצונכם להיות מקוללים לעד כשאתם ממשיכים שלא להאמין? אם אתם מאמינים רק בדם שעל הצלב, אינכם יכולים להיוושע. אתם חייבים להאמין שהדם על הצלב והטבילה אחד הם. מתנת ישוע עשויה משני אלה.

רוח האלוהים שוכנת בליבנו רק כאשר אנו מאמינים בשני האלמנטים האלה (טבילת ישוע ושפיכת דמו). רוח הקודש לעולם אינה שוכנת בליבם של אלה אשר אינם מאמינים בהם. אם אתם מתוודים על אמונתכם רק בשפתותיכם אך אינכם מאמינים בליבכם, ואם הידע שלכם הוא לא יותר מאשר תרגיל אינטלקטואלי, לעולם לא תוכלו להיוושע. כדי להיוושע, אתם צריכים קודם לשרטט קו ברור של חתימה הקובע את גבולות ישועתכם: "עד עתה, לא נושעתי. הישועה אשר האמנתי בה לא הייתה הישועה האמיתית. אך על ידי האמונה בישוע אשר בא במים ובדם, נושעתי עתה." אנשים יכולים להפוך לצדיקים רק לאחר שהם היו חוטאים לפחות פעם אחת. הם חייבים להכיר בכך שהם נושעו, הם היו מיועדים להיות מורשעים על חטאיהם, ואז הם הפכו לנושעים מושלמים בפעם אחת על ידי האמונה בבשורת המים והרוח.

עם התכלת וחוט הארגמן, הטבילה והדם של ישוע, אנו חייבים לקבל את הישועה המושלמת שלנו. עם טבילתו והדם, ישוע נתן לנו את מתנת הישועה המושלמת. כדי למנוע מאיתנו להאמין בהתבססות על מחשבותינו שלנו, ישוע הראה את הישועה הזו לפרטיה גם באמצעות המשכן. כיוון שישועה זו היא כה מושלמת ויקרה, שווה לכולם להאמין בה. אל תאמינו רק באספקט אחד של ישועתו, הדם על הצלב, אלא האמינו גם בטבילה של ישוע וגם בדמו בבת אחת! אם יש מישהו מאיתנו אשר לא נושע עדיין, תקוותי הכנה היא שהוא ייוושע על ידי האמונה, אפילו עתה, באמת הזו.

האם יש מישהו כזה בתוכנו? תמיד ישנה אפשרות. אך תקוותי היא שאפשרות זו לעולם לא תתגשם באחד משלנו. לא משנה מה יקרה, אינני יכול להשתייך לקהל הלא נושעים. אנו אלה אשר נושענו באופן מושלם על ידי האמונה בשני דברים אלו (התכלת, וחוט השני) – כלומר בטבילה ובדם של ישוע. אני מודה לאלוהים על שתי מתנות הישועה האלו אשר באמצעותם ישוע הושיע אותי. כיוון שאלוהים ביצע את ישועתי באופן מושלם, נגאלתי כבר גם מהקללות והדין.

באמת, ישועתנו אשר באה מהתכלת וחוט השני היא יקרה מעבר לכל תיאור. זכרו והאמינו שישועתכם נעשית מושלמת לא רק על ידי הדם שעל הצלב, לא רק על ידי טבילת ישוע, אלא על ידי האמונה בשניהם אתם יכולים להפוך לילדי האלוהים. אנו קיבלנו חיי נצח על ידי האמונה בדבר הבשורה של המים והרוח, האמת האלוהית הנסתרת בשתי הידות ושני אדני הכסף של קרשי המשכן.

אני נותן את כל תודותיי לאדונינו אשר הושיע אותנו מחטאי העולם. הללויה!