דרשות

נושא 11: המשכן

[11-18] ( שמות 37:10-16 ) שולחן לחם הפנים

( שמות 37:10-16 )
"ויעש את השולחן עצי שיטים אמתיים אורכו ואמה רוחבו ואמה וחצי קומתו. ויצף אותו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב. ויעש לו מסגרת טפח סביב ויעש זר זהב למסגרתו סביב. ויצוק לו ארבע טבעות זהב ויתן את הטבעות על ארבע הפאות אשר לארבע רגליו. לעומת המסגרת היו הטבעות בתים לבדים לשאת את השולחן. ויעש את הבדים עצי שיטים ויצף אותם זהב לשאת את השולחן. ויעש את הכלים אשר על השולחן את קערותיו ואת כפותיו ואת מנקיתיו ואת הקשות אשר יוסך בהן זהב טהור."
 
 
על ידי יצירת מסגרת בליבנו אנו חייבים להיות אלה אשר אוכלים את לחם החיים
 
שולחן לחם הפנים, אחד מהכלים אשר היו בתוך המשכן, היה עשוי מעץ שיטה ומצופה בזהב טהור. מידותיו היו שתי אמות (90 סנטימטר) אורך, אמה וחצי (67.5) בגובה, ואמה (45 סנטימטר) ברוחב. על שולחן לחם הפנים היו תמיד 12 כיכרות לחם, ולחם זה היה יכול להיאכל רק על ידי הכהנים (ויקרא 9-24:5).
בין המאפינים של לחם שולחן הפנים היו: מסגרת של טפח מסביבותיו; זר זהב היה מסביב למסגרת הזו; ארבע טבעות זהב הושמו על ארבעת הפינות; והטבעות החזיקו את המוטות העשויים מעץ השיטה והמצופים בזהב אשר שימשו להובלת השולחן. כלי השולחן – כליו, קערותיו, כפותיו, וכדיו למזיגה – היו גם עשויים מזהב.
שמות 12-37:11 אומר, "ויצף אותו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב. ויעש לו מסגרת טפח סביב ויעש זר זהב למסגרתו סביב." לשולחן לחם הפנים בקודש הקודשים של בית האלוהים הייתה מסגרת של זר זהב. מדוע אלוהים ציווה את משה לשים מסגרת כזו? מסגרת זו של טפח הבולטת בערך 10 סנטימטר, היתה כדי למנוע מהלחם אשר על השולחן מליפול.
כפי שרק כהנים יכלו לאכול את הלחם אשר היה על שולחן הפנים, כך גם אנו חייבים להיות אלה אשר יאכלו את הלחם בצורה רוחנית. רק אלה אשר נושעו מכל חטאיהם וקיבלו חיי נצח על ידי האמונה בטבילת ישוע ודמו על הצלב – במילים אחרות, רק אלה המאמינים בבשורת המים והרוח כישועתם – יכולים לאכול לחם זה.
כיוון שמסגרת בגובה טפח הושמה במיוחד מסביב לשולחן הפנים, זה וידא שהלחם לא יחליק וייפול למטה. בכל שבת, לחם חם וטרי הושם על השולחן. אנו חייבים לשים תשומת לב מיוחדת לעובדה שמסגרת של טפח נעשתה מסביב לשולחן לחם הפנים, ושהמסגרת נעטפה כולה עם זר זהב.
מסגרת לחם הפנים מלמדת אותנו שאנו חייבים להחזיק בליבנו את דבר האמת אשר מביא לנו ישועה ועל ידי כך לקבל חיי נצח. זה אומר לנו שיכולה להיות לנו אמונה רוחנית של התכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים אשר שימשו לשער המשכן רק כאשר אנו מאמינים בטבילה של ישוע המשיח ובדם של הצלב. אנו נוכחנו להבין על ידי גילוי זה שרק אלה אשר מאמינים באמת הזו הנראית בתכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים האלה, עתידים להיות ילדי האלוהים.
כיוון שלא יהיה לנו שום קשר עם ישוע אם לא נאמין בדרך זו, אלה מאיתנו המבקשים שיהיה להם לחם החיים חייבים להיות בעלי אמונה המאמינה בבשורת המים והרוח הנראית בתכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים. אנו חייבים להאמין שרק בשורת המים והרוח היא האמת האמיתית של הישועה. אלוהים אומר לנו, בקיצור, להרים את מסגרת האמונה בליבנו כך שדבר הישועה לא ישמט מאיתנו.
בשורה זו של המים והרוח הועברה אלינו מאז תקופת הכנסיה הקדומה. מהתקופה ההיא של הכנסייה הקדומה עד היום, אלוהים ניקה את החטאים של אלה המאמינים בבשורה זו. אנו יכולים לראות שכמו אז גם כיום, אלוהים מושיע את הנשמות של אלה המאמינים באמת של בשורה זו של המים והרוח. אנו נושענו על ידי האמונה באמת הנראית בשער המשכן, ואלוהים אפשר לנו לחיות באופן רוחני על ידי הקמת מסגרת בליבנו.
מאמונתנו בבשורת המים והרוח אשר ניתנה על ידי ישוע, קיבלנו חיי נצח, ועל ידי בשורת האמת הזו נהיינו מסוגלים לחלוק את לחם החיים עם אחרים ולשרת את עבודות הצדק של אלוהים. אפילו כאשר אנו מאמינים בבשורת המים והרוח, אם נכשל לאחוז בצורה יציבה באמת של הבשורה הזו ונאבד אותה עם הזמן החולף, המשמעות של זה תהיה לא פחות מאשר לאבד את חיינו. לפיכך, אנו חייבים להקים את מסגרת האמונה בליבנו ותמיד להרהר בבשורת המים והרוח עם אמונה.
 
 
בליבנו חייבת להיות האמונה המאמינה בבשורה הנכללת בתכלת, בארגמן ובחוט השני
 
אם לאנשים אין אמונה באמת הזו, הם לא יוכלו להיוושע מחטאיהם. יתכן שהם יעמדו על כך שהם נושעו, אך למעשה כרגע, כיוון שליבם אינו מחזיק ומאמין בבשורת המים והרוח הנראית בתכלת, ארגמן וחוט השני, הישועה הזו אשר יש להם היא ישועה לא מושלמת.
לא להאמין בבשורת המים והרוח כאמת זה אותו דבר כמו לעזוב את ישוע. לחם החיים הוא אינו רק משהו אשר אנו צריכים שיהיה לנו, אלא זה משהו שאנו חייבים לשים בפינו, ללעוס ולאכול אותו, ועל ידי כך לעשות את האמת הזו לשלנו. כאשר אנו ממשכים בחיינו מבלי להאמין בדבר האלוהים ומבלי להחזיק אותו בליבנו, האמת של הישועה תיעלם מליבנו כהרף עין.
יתכן שתתהו כיצד אפשרי מבחינתכם לאבד ישועה יקרת ערך שכזו כאשר כבר נושעתם מהחטאים. אך למרבה הצער, רבים אשר לא מחזיקים בדבר האלוהים, למרות שהם קיבלו בשמחה את האמת בתחילה, ימותו לבסוף, כיוון שאין להם את שורש האמת הנמצא בבשורה האמיתית.
בנוגע לעניין זה, ישוע דיבר על ארבע קרקעות שונות של הלב ב 'משל הזורע' (מתי 9-13:3, 18-23). במשל זה, זרע האמת של אלוהים נזרע בארבע קרקעות שונות של לב בני האדם. הקרקע הראשונה הייתה בשולי הדרך, השניה הייתה במקום סלעי, השלישית בקרקע קוצנית והרבעית הייתה קרקע טובה. מתוך אלה, הזרעים אשר נפלו על שלושת הקרקעות הראשונות כשלו בהנבת פרי, ורק אלה אשר נפלו על הקרקע הרביעית, הקרקע הטובה, הניבו פרי. המשמעות של זה היא שאנשים רבים יכולים לאבד את ישועתם באמצע הדרך אפילו שפעם הם שמעו וקיבלו את בשורת המים והרוח, בשורת האמת של הישועה. לפיכך, אנו חייבים לזכור שאם האדמה שבליבנו אינה טובה, ישנה אפשרות שנאבד את ישועתנו שאדונינו נתן לנו.
בליבנו אנו מאמינים בישועה אשר באה מהתכלת, ארגמן וחוט השני, אז הקרקע של ליבנו תהיה טובה. אך לפעמים אנו רואים שיש אנשים אשר איבדו את ישועתם בחוסר יכולתם להגן על אמונתם כתוצאה מכך שלא הייתה להם אמונה מושרשת היטב בדבר האלוהים. זוהי הסיבה מדוע אנו חייבים להישאר בכנסיית האלוהים, לאכול את לחם החיים כל יום, ולגדול באמונה. באמת הנראית בתכלת, ארגמן וחוט השני, אלוהים מזין אותנו כל יום כך שאמונתנו תצמח.
אנו חייבים לאשר בליבנו כל יום את מחילת החטאים אשר קיבלנו. האמת אשר חייבת להיות בליבנו היא הישועה של בשורת המים והרוח הנראית בתכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים. אמת הישועה הזו נמצאת בלב של אלה אשר קיבלו את מחילת החטאים. בחדשנו את אמונתנו בבשורה האמיתית של המים והרוח, אנו יכולים לחיות יום יום כילדיו של אלוהים.
לפיכך, אפילו אלה המאמינים בבשורת המים והרוח חייבים להרהר כל יום בבשורת צדקת האלוהים הנראית בתכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים, ולאשר את אמונתם כל יום. מדוע? כיוון שאם לא נאחז תמיד בבשורת המים והרוח באופן קבוע ונאשר אותה, יתכן שנאבדה בכל רגע. אנו חייבים תמיד לזכור מה המחבר של אל העברים אמר אל היהודים שבפזורה: "לכן אנו חייבים ביותר להכין לבבנו אל אשר שמענו פן ילוז ויאבד ממנו" (אל העברים 2:1).
היום, אפילו ביו אלה היודעים את בשורת המים והרוח, אנו רואים שיש רבים אשר אמונתם בבשורה נמוגה ככל שהזמן חולף. זה מכיוון שהם, אף על פי שהם כבר האמינו בבשורת המים והרוח, נכשלו באכילת לחם החיים באופן תמידי בקודש הקודשים, וכתוצאה מכך ליבם לא טוהר עם האמונה האמיתית.
ישנם גם משרתי שטן רבים בעולם הזה המנסים להרוג את הצדיקים על ידי הזנתם בלחם שאור, זאת אומרת, לימוד שהם יצרו בעצמם. אם בשורה שקרית נכנסת לכנסיית האלוהים, אז האמת מתערבבת עם השקרים והופכת את המאמינים למשהו שישוע אינו יכול לקבל. אנשים שכאלה יודעים את האמת אך אינם יכולים להאמין בגלל כשלונם להקים מסגרת של אמונה, ולכן לבסוף הם נהפכים למישהו אשר לא נושע לחלוטין מהחטא. משלי 22:28 אומר, "אל תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך."
לכן זה חשוב באופן קריטי בשבילנו שיהיה לנו הגבול של אמונתנו האמיתית ולהגן עליה עד ליום שאדונינו יחזור. רק אז נוכל להיות ניזונים מלחם החיים, רק אז ישוע יוכל לשכון בלב ליבנו, ורק אז יוכלו להיות לנו חיי נצח. אין זה משנה כמה לחם נותן לנו אלוהים, אם לא נעריך את ערכו הרב וניכשל להיאחז בו בליבנו, או אם נסיר את המסגרת של ליבנו ונאפשר ללחם החיים ליפול מהשולחן, נהפוך לבסוף לילדי האבדון.
חלק מאיתנו קיבלו לאחרונה את מחילת חטאיהם, בעוד שלאחרים עבר עשור מאז שהם שמעו את בשורת המים והרוח ונמחלו להם כל חטאיהם. כיוון שאנו שומעים כל יום על דבר בשורת המים והרוח, יתכן מאד שלאחדים מאיתנו ימאס ברגע שהם שומעים את המילה "מים" של בשורת המים והרוח נזכרת. אך עדיין, אנו חייבים להמשיך לאכול את הלחם של הבשורה האמיתית. במשך כמה זמן אנו חייבים לעשות כן? עד היום שבו יחזור ישוע.
יתכן שאחדים מכם יתלוננו שאני תמיד ובצורה חוזרת ונשנית מלמד את בשורת המים והרוח, אך אתם צריכים להבין מדוע עלי ללמדה בדרך זו. זה מכיוון שאמונתנו צריכה להתחזק יותר ויותר על ידי התעסקות בבשורת המים והרוח כך שנוכל להפוך לעובדי האלוהים. אנו חייבים למלא את תפקיד המאמינים והשומרים המהימנים למען הנשמות של דור זה. גם בשביל נשמותיהם של הנולדים מחדש, בשורת אמת זו של המים והרוח היא לחם החיים והמזון האמיתי של האמונה. לפיכך, אנו חייבים לאכול לחם זה כל יום, ולא רק זה – כלומר, אל לנו שלחם זה יהיה רק שלנו – אלא אנו גם חייבים לחלוק אותו עם אחרים כל יום כך שהם גם יוכלו לקבל את מחילת חטאיהם.
הלחם של הצדיקים זה להפיץ את בשורת המים והרוח ועל ידי כך לגאול אנשים מכוח החושך ולהעביר אותם למלכות בן אהבתו (יוחנן 4:34, אל הקולסים 1:13). אם נתעלם מהלחם של בשורת המים והרוח, אנו באופן בלתי נמנע נחלה או נמות. לפעמים, בגלל חולשות בשרינו, יתכן שאמונתנו בבשורת המים והרוח תיחלש. אך אם נאחז בבשורת המים והרוח בזמנים קשים, אז היא תוכל למעשה לפתוח חלון של הזדמנויות לנשמותינו שיתחזקו אף יותר.
כאשר אנו שומעים ומהרהרים בבשורת האמת, ככל שאנו שומעים אותה יותר, כך נשמותינו יותר מתחזקות. אמונתנו מתחזקת, ואנו רואים יותר כוח מתחזק ועולה בליבנו. עלינו לשמוע את בשורת המים והרוח כל יום, לאשרה, ולזקק את אמונתו בבשורה זו. כפי שאלוהים אמר, "הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי" (משלי 25:4), אנו זקוקים לטיהור האמונה – כלומר, עלינו להמשיך לשמוע את בשורת המים והרוח, להכיר בה בליבנו ולהרהר בה פעם אחר פעם – כיוון שבשורת המים והרוח היא לחם החיים אשר מאפשרת לנו לחיות! כפי שישוע אמר בתפילתו לאלוהים, "תן לנו את הלחם היומי," אלוהים אכן נתן לנו את דבר בשורת המים והרוח. זוהי הסיבה מדוע הוא אמר לנו להתפלל בדרך זו.
כשזה נוגע לישועת מחילת החטאים אשר אלוהים נתן לנו, אנו חייבים לברר כיצד אמונתנו הייתה לפני שנושענו מהחטא. "לפני שהכרתי את האמת הזו, לא נושעתי מהחטא." אנו חייבים להודות בבירור שבזמן ההוא, למרות שהאמנו בישוע, לא נושענו מהחטא. "לא נושעתי לחלוטין מהחטאים בזמן ההוא, אך כאשר המשכתי לשמוע את בשורת המים והרוח, נוכחתי להאמין בה בליבי במשך הזמן.
למרות שהאמנתי לפני כן שישוע הוא מושיעי, ישועתי לא הייתה מושלמת אז, אך עתה, על ידי שמיעת הבשורה האמיתית של המים והרוח, נושעתי באמת. עתה אני יכול באמת להאמין בבשורת המים והרוח. ואני יכול להאמין בה בכל הכנות." רק כאשר אתם מבינים ומאמינים שישוע הושיע אותכם לחלוטין מהחטאים עם טבילתו והדם על הצלב, מתנת הישועה האמיתית תרד עליכם מהשמים. אמונה זו המאמינה באמת, היא האמונה אשר תושיע אותכם.
בשורת המים והרוח הנראית בתנ"ך שונה מהאמונה אשר הייתה לנו לפני כן. אנו, בזמן ההוא, האמנו בבשורה של הדם על הצלב בלבד, במקום הבשורה המושלמת הזו של המים והרוח. יתכן שאמונה בצלב בלבד ואמונה בבשורת המים והרוח ייראו בתחילה דומות, אך שתי אמונות אלו הן שונות לחלוטין בסוף. לפני שנוכחתם להכיר את בשורת המים והרוח הזו, האם לא האמנתם רק בדם של הצלב? האם כל חטאיכם נמחלו אז? כמובן שלא! כאשר האמנתם רק בדם ישוע על הצלב היו לכם עדיין חטאים יומיומיים בליבכם. זהו ההבדל בין אמונה המאמינה בבשורת המים והרוח ואמונה המאמינה בצלב בלבד.
ההבדל הברור הוא שאלה המאמינים רק בדם על הצלב אינם נושעים בעוד אלה אשר מאמינים בבשורת המים והרוח נושעים מכל חטאיהם. לפיכך, הרוח שלהם שונה בבירור. אך אנשים רגילים אינם מבינים זאת. למרות ששתי הבשורות נראות דומות, ישנו פער גדול של אמונה בין שני אלה אשר לא יכול להצטמצם. כאשר השוני הקטן בין אם אנו מאמינים בטבילת ישוע או לא זה מה שגורם לנו לקבל או לאבד את חיי הנצח, אז אנו יכולים רק להכיר בכך שישנו שוני בין שתי האמונות האלו שלעולם לא יכול להיות מגושר.
אנו חייבים לדעת בדיוק איזו אמונה מייצרת את תחום ישועתנו מהחטאים. כדי להיוושע מהחטא, אנו חייבים להאמין בבשורת המים והרוח. בשורה זו של המים והרוח היא האמת של מחילת החטאים. המצב הברור של הישועה יהיה שלכם כאשר תכירו בכך שללא ספק לא נושעתם לפני שהאמנתם בבשורת המים והרוח, ושעתה אתם באמת מאמינים בבשורת האמת בכל ליבכם.
אם אתם מאמינים בבשורת המים והרוח בלב ליבכם, אתם חייבים להודות בכך בבירור לפני אלוהים, שקיבלתם את מחילת החטאים על ידי שמיעה ואמונה בבשורת המים והרוח. אם האמנתם באמת של בשורת המים והרוח, ללא ספק תוכלו למצוא את העדות לכך בליבכם.
אנו חייבים לבחון את אמונתנו בקפידה לפני אלוהים. בהחלט אין בושה בבחינת אמונתכם. אם לקח לכם חמש שנים מאז שהאמנתם בישוע ונוכחתם להאמין בבשורת המים והרוח בלב ליבכם, אין בכך בושה כלל. אם לקח לכם 10 שנים להיוושע, אין בכך בושה, ואם לקח לכם אפילו 20 שנה, עדיין אין בכך שום בושה. להיפך, זוהי ברכה.
בכל אופן, המציאות היא שישנם רבים המעמידים פנים שהם נושעים מהחטא. אך רוח הקודש, אשר בוחנת את כל הדברים, אינה יכולה לאשר אמונה זו, כיוון שהם אינם מציירים קו ברור של ישועה ביושר. זה הרבה יותר מתוחכם, אפילו עתה, כדי לקבוע את קן התחום של הישועה באופן ברור – לא לדעת את היום המדויק שבו נושענו, אלא מה שחשוב כאן זה להבדיל בבירור בין לפני ואחרי שנושענו – ולהתוודות על אמונתכם המושלמת בבירור.
 
 
גם אבות האמונה שלנו האמינו באותה בשורה שאנו מאמינים בה עתה
 
בחצייתם את ים סוף, כאשר בני ישראל ביקשו לחצות את נהר הירדן כדי להיכנס לארץ כנען, הם יכלו לחצות בבטחה רק כאשר הם הלכו בעקבות הכהנים אשר נשאו את ארון העדות. אם רק נחשוב לעצמנו, "אה, אז בדרך זו אוכל לחצות את נהר הירדן," ולמעשה לא נחצה, לא נוכל להיכנס לארץ כנען, כיוון שעדיין נשאר בצד השני של הנהר. כדי להיכנס לארץ כנען, אנו חייבים לחצות בהחלט את ים סוף ואת נהר הירדן על ידי אמונתנו בישוע.
אם מדברים מבחינה רוחנית, נהר הירדן הוא נהר המוות והתחייה. האמונה אשר הושיעה אותנו מהחטאים היא האמונה המאמינה, "אני חייב להיות מושלך לגיהינום, אך ישוע בא לעולם הזה והושיע אותי עם טבילתו והדם על הצלב." כדי להושיע אותנו באופן מושלם, אדונינו הוטבל בנהר הירדן ושפך את דמו על הצלב. בדרך זו הוא לקח את חטאינו ושילם את חובות החטאים על ידי שנתן את חייו למענינו. עתה, אנו חייבים להאמין באמת הזו ולמתוח את קו האמונה ואת קו הישועה בבירור בליבנו.
כאשר אני דורש על דבר האלוהים, אני יכול לראות רבים בכנסייתו אשר עדיין לא מתחו בבירור את קו הישועה בלב ליבם ולכן הם אינם מסוגלים ללכת אחר ישוע. הם תוהים כיצד הם יכולים למתוח את הקו הזה בין לפני ואחרי ישועתם. הם פוטרים את עצמם ואומרים, "האם יש מישהו בעולם הזה אשר מתח קו זה? האם פאולוס השליח עשה כן? האם פטרוס נהג כך? אף אחד מעולם לא עשה זאת. אך שליחי האמונה כמו פאולוס ופטרוס כולם מתחו את קו הישועה.
במקרה של פאולוס, הוא מתח קו זה בדרכו לדמשק. לכן הוא הזכיר לעיתים קרובות את המילה "פעם, בזמן עבר או לפני" בניגוד למילה "עתה." בנוגע לפטרוס, הוא גם הביע את אותן מילים שלעיל (הראשונה לפטרוס 2:10, 14, 25). אנו יכולים לראות שהוא גם מתח קו זה כאשר אנו מסתכלים על וידוייו: "אתה הוא המשיח בן אלוהים חיים" (מתי 16:16), וגם, "וזה הוא אות הטבילה אשר תושיע גם אותנו לא בהסיר טינוף הבשר כי אם בשאול לנו מאת האלוהים רוח שלמה על ידי הקמת ישוע המשיח." (הראשונה לפטרוס 3:21). גם פאולוס וגם פטרוס מתחו את קו האמונה בין לפני ובין אחרי ישועתם.
לפיכך, שאלה זו האם אתם מאמינים בבשורת המים והרוח היא לא בעייתם של אחרים אלא בעיה של נשמותיכם. משרתי האלוהים בתנ"ך כולם טיפלו בבעיה זו של החטאים. כיוון שזה מאד חשוב בשביל כולנו, אנו כולנו חייבים לפתור זאת באמונה. כאשר אנו מאמינים בבשורת המים והרוח ועל ידי כך פותרים את בעיית החטאים מלב ליבנו, אלוהים מאד שבע רצון מכך. האם אתם רוצים לשמח את אלוהים? אם כן כל מה שעליכם לעשות זה להכיר בחטאים שלכם ולפתור חטאים אלה על ידי האמונה בבשורת המים והרוח. אם כל הזמן הזה עדיין לא נושעתם, אז אתם חייבים להתוודות, "אלוהים, עדיין לא נושעתי."
ישוע אמר, "וכל אשר תאסור בארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתיר על הארץ מותר יהיה בשמים" (מתי 16:19). מצידנו, אנו חייבים קודם להודות, "אלוהים הושיע אותי עם המים והרוח. עכשיו, בלב ליבי, אני מאמין באמת של בשורת המים והרוח. אין שום ספק שישוע הושיע אותי באמצעות בשורת המים והרוח."
כולנו חייבים לקבל את בשורת המים והרוח לתוך ליבנו. "אני בוטח בבשורה זו כיוון שהיא האמת, כיוון שישוע מחק את כל חטאיי מעל ומעבר. אני מאמין עתה בבשורה זו. נושעתי על ידי האמונה." כאשר אנו מכירים בכך ומאמינים בבשורה אשר ניתנה על ידי ישוע, אלוהים אומר לנו, "אישרתי את אמונתכם."
כאשר אלוהים נתן לנו כבר את האמת של המים והרוח אשר יכולה להושיע אותנו באופן מושלם, אם אנו, מצידנו, לא נמתח את קו הישועה ונקבל ישועה זו על ידי האמונה באמת הזו, אז אלוהים, מצידו, גם לא יכול להכיר בנו כנושעים. כיוון שאלוהים מטפל בנו באופן אישי ולא בכפייה, אם לא תאמינו בבשורת המים והרוח בלב ליבכם, הוא לא יוכל לתת לכם את מחילת החטאים. אם לא תכירו בבשורת המים והרוח בליבכם, במילים אחרות, רוח הקודש לא תוכל לשכון בליבכם.
האם אנו דוחים את כל שאר הבשורות מלבד בשורת המים והרוח כשקריות? או שמא אנו חושבים שאפילו בשורות שקריות שכאלה עדיין מועילות, ושאין צורך להיפטר מהן? עלינו לבחון את עצמנו ולראות כיצד בדיוק אנו מאמינים. הבה נניח לרגע שנתקלנו בערימה משומשת של כלים ומכשירים אלקטרונים משומשים. הבה נניח עוד שהבאנו כמה מהם הביתה בחושבנו שנוכל עדיין לנצל חלק מהן אך גילנו שאף אחד מהם אינו עובד ושכולם חסרי ערך. האם עלינו להמשיך לשמור אותם או שמא עלינו לזרוק אותם? ברגע שהחלטנו שהם חסרי תועלת, כמובן שעלינו לזרוק אותם. כאשר אתם מגיעים למסקנה שמשהו אינו יעיל יותר בשבילכם ואינו אמין לחלוטין, עליכם לדעת כיצד להשליך אותו בהחלטיות.
אם כך עלינו לנהוג בדברים ארציים, כיצד אם כן עלינו לנהוג כאשר מדובר בדברים רוחניים? עלינו להיות אף יותר החלטיים בדחיית השקרים בעניינים הרוחניים שלנו. עלינו למתוח קו ברור המפריד בין אמונתנו בבשורת המים והרוח מהאמונה השקרית המאמינה רק בדם של הצלב; עלינו להבין שאמונה רק בדם של הצלב לעולם לא תוכל לתת לנו ישועה; ועלינו לזרוק בהחלטיות את הדוקטרינה הפגומה הזאת. איזו היא המבוססת מבחינה מקראית? האם זו הבשורה של הדם בלבד? או שמא היא בשורת המים והרוח? אמונתכם המאמינה בבשורת המים והרוח ואשר הושיעה אותכם מחטאיכם, היא המשביעה את רצון האלוהים.
בקיצור, ישנם שני סוגי נוצרים: אלה היודעים והמאמינים בבשורת המים והרוח, ואלה שלא. יתכן שייראה שגם אלה וגם אלה מנהלים חיי אמונה דומים, אך למען האמת שני אלה הם לגמרי שונים. האם אתם, במקרה, חושבים שלבשורה הלא מושלמת אשר האמנתם בה בעבר יש איזשהו שימוש? האם עדיין שמרתם אותה כל הזמן הזה בחושבכם שהיא תוכל להיות שימושית לאחר מכן?
אמונה שכזו היא אמונה שקרית, משהו אשר בא ממחשבות אדם, לכן עליכם לגרש את כל המטענים הישנים של עברכם. מכיוון שלא זרקתם עדיין את כל מה שאינו נכון ושקר, יש לכם בעיות בלב ליבכם. אני מציע לכם לזכור את דברו: "את חוקתי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך" (ויקרא 19:19).
 
 
כדי להיכנס אל הקודש, אנו חייבים להיכנס אך ורק דרך שערו
 
מאילו חומרים היה עשוי שער המשכן? הוא היה ארוג מתכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים. אלה אשר נולדו מחדש מהמים והרוח חייבים לפתוח שער זה של המשכן ולהיכנס אל הקודש. מתחת לעמודי שער המשכן היו אדני נחושת. אדני הנחושת האלה גורמים לנו להכיר בבשורת המים והרוח שהיא האמת של הישועה.
הם מלמדים אותנו שלמרות שאין לנו שום ברירה אלא להיות מורשעים על ידי אלוהים ולמות על חטאינו, על ידי קבלת הברכה של הלידה מחדש מהמים באמצעות הבשורה של המים והרוח, אנו הפכנו לילדי האלוהים אנו יכולים להיכנס למשכן רק כאשר אנו משליכים הצידה את הרעיון המוטעה שמתוך ארבעת החוטים אשר שימשו לשער, אנו יכולים להיוושע רק על ידי האמונה בפעולה של ישוע הנראית בחוט השני בלבד.
עד שלא נזרוק את המחשבות והאמונה המרוכזות בעצמנו, לעולם לא נוכל להאמין בישועה הנראית בתכלת, ארגמן וחוט השני. אנו חייבים להכיר בכך שהאמת הנראית בתכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים היא בשורת המים והרוח, ואנו חייבים להכיר בטעות של המחשבות המרוכזות בעצמנו כאשר האמנו רק בדם של הצלב לפני כן.
אם אלוהים ירצה, הוא יוליך אותכם לאמת של בשורת המים והרוח. רק אלה המאמינים באמת הזו של בשורת המים והרוח יכולים להימחל מכל חטאיהם ולקבל חיים חדשים. רק אז נוכל לפתוח את שער הישועה על ידי האמונה באמת הזו בלב ליבנו ולהיכנס אל הקודש.
אם תכשלו להבחין בטעות של אמונתכם הישנה אשר הייתה לכם לפני שנוכחתם להאמין בבשורת המים והרוח, תסבלו את עונש החטא, כיוון שלא תהיו מסוגלים להיוושע. אם זה יקרה, לא תוכלו אפילו להיכנס לקודש ולאכול את לחם החיים. רק כאשר תכנסו אל הקודש על ידי האמונה בבשורת המים והרוח תוכלו לאכול את לחם החיים החם.
אתם חייבים להבין שישוע עשה אותכם ילדי האלוהים על ידי ששטף את חטאיכם עם טבילתו, חוט התכלת, ועל ידי שסבל את ההרשעות החטאים שלכם עם שפיכת הדם על הצלב, חוט השני. אתם חייבים להבין בבירור ולהאמין שבשורת המים והרוח היא האמת אשר היא נחוצה לכם בהחלט. אתם יכולים לבוא אל כנסיית האלוהים ולחלוק את לחם החיים עם הצדיקים רק כאשר אתם יודעים שאלוהים הוא האחד אשר נתן לכם את בשורת המים והרוח, ורק כאשר אתם מאמינים בבשורה זו.
הבה נפנה אל יוחנן 53-6:49, "אבותיכם אכלו את המן במדבר וימותו. זה הוא הלחם היורד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות. אנוכי הלחם החי היורד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נותן בעד חיי העולם. ויתווכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכול. ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אומר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם." ישוע אמר שלאלה אשר יאכלו את בשרו וישתו את דמו יהיו חיי נצח. משמעות קטע זה הוא שכולנו חייבים לאכול את בשר ישוע ולשתות את דמו.
כיצד, אם כן, אנו יכולים לאכול את בשר ישוע ולשתות את דמו? על ידי האמונה בבשורת המים והרוח אנו יכולים לאכול את בשר ישוע ולשתות את דמו. על ידי האמונה שישוע לקח את חטאינו עם טבילתו, אנו יכולים לאכול את בשרו, ועל ידי האמונה שישוע הכתיף את חטאינו והורשע על הצלב בגללם, אנו יכולים לשתות את דמו.
אנו חייבים גם להאמין שבאמצעות עבודת הישועה הנראית בתכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים, ישוע מחק את חטאינו ועשה אותנו לילדי האלוהים. לא משנה כיצד האמנתם לפני שהאמנתם בבשורת המים והרוח, אתם חייבים להכיר בכך שאמונה ישנה זו שהאמנתם בה הייתה מוטעית, ואתם חייבים עתה להקים את מסגרת האמונה על ידי אכילת הבשר והדם של ישוע ואכילת לחם דברו.
יוחנן 6:53 אומר, "אמן אמן אני אומר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם." אפילו עתה, יש אנשים המשתמשים בקטע זה כדי לדגול בדוקטרינת ההמרה. דוקטרינה זו טוענת שהלחם והיין אשר שימשו בסעודה הקדושה הופכים למעשה לבשרו ודמו של ישוע כאשר מבצעים טקס זה באמונה. אך אנו חייבים להבין ולהאמין שקטע זה של יוחנן 6:23 רחוק מהאמונה שלחם ויין הקודש הופכים לבשרו ולדמו של ישוע, ולמעשה מדבר על בשורת המים והרוח.
בזמן הסעודה הקדושה, אם תחכו בתור והכומר ישים חתיכת לחם בפיכם, האם לחם זה יהפוך לדמו של ישוע? הוא לא! אנו יכולים לאכול את בשרו של ישוע ולשתות את דמו על ידי האמונה שישוע בא לעולם הזה, לקח את חטאי העולם וטיהר אותם על ידי שהוטבל, נשא חטאים אלה אל הצלב ומת עליו ועל ידי כך הושיע אותנו מהמוות.
אלה אשר אוכלים את בשר ישוע ושותים את דמו על ידי האמונה הם אלה אשר מאמינים באמת שישוע, עם התכלת וחוט השני, הושיע אותנו מהחטא על ידי שלקח את חטאינו ונשא את ההרשעות החטאים על גופו. אנו חייבים לאכול את בשר ישוע ולשתות את דמו עם אמונתנו בטבילה ובדם של ישוע. המשיח.
כדי לקבל את חטאינו שיעברו עליו, ישוע הוטבל על ידי יוחנן המטביל בנהר הירדן. הבה נפנה אל מתי 17-3:15: "ויען ישוע ויאמר אליו הניחה לי כי כן נאוה לשנינו למלא כל הצדקה וינח לו. ויהי כאשר נטבל ישוע וימהר לעלות מן המים והנה השמים נפתחו לו. וירא את רוח אלוהים כיונה ונחה עליו. והנה קול מן השמים אומר זה בני ידידי אשר רציתי בו."
מכיוון שישוע לקח את כל חטאינו כאשר הוא הוטבל על ידי יוחנן ומת על הצלב, הוא מילא את כל צדקת האלוהים. אמונתנו המאמינה באמת של הבשורה, שכל חטאי העולם הועברו על ישוע כאשר הוטבל על ידי יוחנן, היא האמונה האמיתית אשר על ידה אנו יכולים לאכול את בשר ישוע ולשתות את דמו.
אם אתם מכירים באמת הזו, אז כבר אכלתם את בשר ישוע על ידי האמונה. זה שחטאי העולם שלכם הועברו על ישוע זה אמת ולכן זה חשוב מאד בשבילכם להאמין בכך בלב ליבכם. אמונה זו היא האמונה המאפשרת לכם לאכול את בשר ישוע. האם חטאיכם הועברו על ישוע באמצעות טבילתו? רק כאשר אתם מאמינים בכך אתם יכולים לאכול את בשר ישוע. לאחר שהטביל את ישוע, יוחנן המטביל קרא, "הנה שה האלוהים הנושא חטאת העולם" (יוחנן 1:29).
ומכיוון שישוע קיבל את חטאי העולם באמצעות טבילתו, הוא נשא את כולם על גופו, נצלב, שפך את דמו ומת. כשהוא נצלב כך ומוסמר בידיו וברגליו ודמו נשפך, ישוע צעק כאשר הוא מת "כולה!" לאחר מכן הוא קם לתחייה מן המתים תוך שלושה ימים, נשא עדות במשך 40 יום, עלה לשמיים, ועתה הוא ישוב לימינו של אלוהים האב. הוא הבטיח גם שהוא יחזור בדיוק כפי שהוא התרומם לשמיים. האם אתם מאמינים באמת הזו בלב ליבכם? על ידי האמונה באמת הזו אתם יכולים לאכול את בשר ישוע ולשתות את דמו. כאשר אנו מאמינים באמת בלב ליבנו אנו יכולים לאכול את בשר ישוע ולשתות את דמו. עם אמונה זו אנו יכולים לאכול את הלחם של הקודש.
אדונינו ציווה אותנו לזכור תמיד את בשרו ודמו כאשר אנו מתאספים יחדיו (הראשונה אל הקורנתיים 11:26). לפיכך, כל פעם שאנו מתאספים יחדיו אנו חייבם להנציח כל הזמן את הבשר והדם של ישוע. כאשר על ידי האמונה אנו אמורים לאכול את בשרו של ישוע ולשתות את דמו כל פעם שאנו מתאספים יחדיו, כיצד אנו יכולים להחשיב את הסעודה הקדושה כטקס פורמלי בלבד?
כיוון שאנו מאמינים בטבילה אשר באמצעותה ישוע לקח את חטאינו על גופו ודם הקורבן שלו על הצלב, זה על ידי האמונה שאנו זוכרים את בשרו ודמו כל יום. מכיוון שאנו מאמינים באמת של המים והרוח, כל יום אנו אוכלים את בשר ישוע ושותים את דמו. כפי שישוע אמר, "האוכל את בשרי והשותה את דמי יש לו חיי עולמים" (יוחנן 6:54), הוא יקים את אלה אשר יאכלו את בשרו וישתו את דמו ביום האחרון.
אנו חייבים להודות שאם אמונתנו אינה מאפשרת לנו לאכול את בשר ישוע ולשתות את דמו, אז היא אמונה מוטעית. אדונינו אמר, "האוכל את בשרי והשותה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון. כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה. האוכל את בשרי ושותה את דמי הוא ילין בי ואני בו. כאשר שלחני האב החי ואנוכי חי בגלל אבי כן האוכל אותי גם הוא יחיה בגללי" (יוחנן 57-6:54(.
אלה האוכלים את בשר ישוע ושותים את דמו על ידי האמונה, יחיו בגללו. מצד שני, אלה אשר לא אוכלים את בשר ישוע ולא שותים את דמו, ימותו, כיוון שלא האמינו. אך אין זה קשה בשבילנו לאכול את בשר ישוע ולשתות את דמו על ידי האמונה.
הבה נניח לרגע שיש בחינת ישועה שעלינו לערוך על מנת להיכנס למלכות האלוהים. אחת מהשאלות שלה היא, "מהי האמונה המאפשרת לכם לאכול את בשר ישוע ולשתות את דמו?" כיצד עלינו לענות על שאלה זו? כאשר גם הבשר וגם הדם של ישוע מהווים את האמת, האם אנו יכולים להגיד שאכלנו את בשרו בעוד שרק שתינו את דמו? אנו חייבים לכתוב כתשובה גם את טבילת ישוע וגם את צלבו. אנו יכולים להיכנס למלכות השמים רק כאשר אנו אוכלים את בשר ישוע ושותים את דמו. אפילו אם לא האמנו לפני כן ולא הבנו כהלכה, אם נפנה את ליבנו חזרה ונאכל את בשר ישוע ונשתה את דמו, נוכל לעבור את הבחינה. אם נאמין עתה בבשר והדם של ישוע, ממש עכשיו, נוכל לעבור את הבחינה באופן מספק.
בני האדם מסתכלים על ההופעה החיצונית, אך אלוהים מסתכל על מרכז הלב, ולכן כאשר אנו מאמינים גם בטבילה של ישוע וגם בדם על הצלב, אנו אוכלים את בשר ישוע ושותים את דמו. אלוהים מסתכל על לב ליבנו כדי לראות אם באמת יש לנו אמונה בליבנו בבשר ובדם של ישוע. לכן, אם לא נאמין בלב ליבנו בבשר ובדם של ישוע, לא ניוושע מהחטאים. לא משנה כיצד האמנתם לפני כן, אם יש לכם עתה את האמונה המאמינה גם בבשר וגם בדם של ישוע, תוכלו להיכנס למלכות השמים.
הרבה דתיים בעולם הזה מתווכחים בלי סוף על אמיתות דוקטרינת ההמרה. מה שבאמת נחוץ זה אמונה המאפשרת לנו לאכול את בשר ישוע ולשתות את דמו. אך זה אפשרי רק כאשר אנו מאמינים בבשורת המים והרוח בליבנו. האמונה בישוע בלב ליבנו באמצעות בשורת המים והרוח זה לאכול את הלחם האמיתי ולשתות את המשקה האמיתי.
 
 
אנו חייבים להאמין בטבילה ובדם של ישוע כמחילת חטאינו
 
אדונינו אמר, "ודמי באמת הוא המשקה" (יוחנן 6:55). אדונינו סבל את הרשעות החטאים על הצלב. האמונה המאמינה שישוע לקח את חטאינו כשהוטבל וכששפך את דמו על הצלב היא האמונה המאפשרת לנו לשתות את דם ישוע. באמצעות הטבילה אשר הוא קיבל מיוחנן, ישוע לקח את כל חטאינו כולל אלה של ילדכם, הוריכם, וכל אחד מאיתנו, ועל ידי ששפך את דמו על הצלב, הוא נשא את ההרשעות של כל חטאים אלה. באמצעות טבילתו ודמו, ישוע פתר בהחלט את כל בעיית החטאים שלנו ושל כל מי שבעולם הזה. האמונה שישוע לקח את חטאינו עם טבילתו והורשע עליהם עם דמו על הצלב זה לשתות את דם ישוע על ידי האמונה.
בעולם של היום ישנם הרבה האומרים שהם מאמינים בבשורת המים והרוח רק בדיבור. אך הם אינם מאמינים לחלוטין בבשר ובדם של ישוע. כל מי שאין לו את האמונה השלמה המאמינה בבשר ובדם של ישוע אינו יכול להימחל מחטאיו. יתכן שהאמנתם בעבר שהדם על הצלב זו האמת היחידה, אך עתה שגילתם את האמת האמיתית, חייבת להיות לכם האמונה המאמינה בבירור בבשר ובדם של ישוע. רק אז אלוהים יכיר בכם כנושעים. אך אם, מצד שני, לא תמתחו קו ברור של ישועה בעניין זה – כלומר, מחילת החטאים המתקבלת על ידי האמונה המאמינה בבשר ובדם של ישוע בלב ליבכם – לא תוכל להיות לכם אמונה המאושרת על ידי אלוהים.
אדונינו אמר, "האוכל את בשרי ושותה את דמי הוא ילין בי ואני בו" (יוחנן 6:56). אך עד שלא נאכל את בשר ישוע ונשתה את דמו על ידי האמונה, לא נוכל להיכנס בנוכחות האלוהים. כל מי אשר אין לו את האמונה הזו המאמינה בבשר ובדם של ישוע אינו יכול לציית לישוע. תקוותי האמיתית היא שאף אחד מתוך הקדושים, עובדי ומשרתי האלוהים בכנסייתנו, יכשל באופן טרגי באמונה זו המאמינה בבשר ובדם של ישוע.
כאשר סדום ועמורה הושמדו באש, חתניו של לוט החשיבו את דבר האלוהים החיים אשר לוט אמר להם, כבדיחה. אלה אשר לא לוקחים ברצינות את דבר האלוהים, דין האלוהים יבוא עליהם בדיוק כפי שהוא כתוב. הלא מאמינים יורשעו על חטא אי אמונתם. הם יושמדו על חטאיהם. אין זה עניין מצחיק אשר ניתן לגחך עליו.
בשורת המים והרוח היא האמונה בבשר ובדם של ישוע. על ידי האמונה באמת הזו נמחלו לנו חטאינו וקיבלנו חיי נצח. מכיוון שהאמונה של הבשר והדם של ישוע אשר אנו מאמינים בה היא הבשורה האמיתית והאמת, אנו חייבים לשמור אמת זו בליבנו. על ידי שאנו מקימים קודם את מסגרת האמונה עמוק בליבנו, אנו חייבים לאחוז בחוזקה את כל דברי האלוהים ולעולם לא לאפשר להם להישמט מאיתנו. על ידי האמונה בליבנו, אנו חייבים לקבל את האמונה שאלוהים מחק את כל חטאיהם של החוטאים עם הבשר והדם של ישוע.
אני מקווה ומתפלל שכולכם תאמינו בבשורת המים והרוח אשר התקיימה על ידי ישוע, אכלו את לחם החיים אשר הושיע אותכם מחטאיכם, ועל ידי כך תקבלו חיי עולמים.