דרשות

נושא 10: התגלות

[2-3] ( חזון יוחנן 2:8-11) אגרת לקהל זמירנא

( חזון יוחנן 2:8-11) 
"ואל מלאך קהל זמירנא כתוב כה אמר הראשון והאחרון אשר מת ויחי. ידעתי את מעשיך ואת צרתך ואת רישך ואולם עשיר אתה ואת גידוף האומרים יהודים אנחנו ואינם כי אם כנסיית השטן. אל תירא את אשר עליך לסבול הנה עתיד המלשין להשליך מכם לבית המשמר למען תנסו והייתם בצרה עשרת ימים היה נאמן עד מוות ואתנה לך עטרת החיים. מי אשר אוזן לו ישמע את אשר הרוח אומר לקהילות המנצח לא ינזק במוות השני."
 
 
פרשנות
 
פסוק 8: ואל מלאך קהל זמירנא כתוב כה אמר הראשון והאחרון אשר מת ויחי.
כנסיית זמרינא נוסדה כאשר פאלוס שירת בקהילת אפסוס. על פי הקטע שלעיל, חברי הכנסיה הזו היו עניים אשר בגלל אמונתם עוררו איבה מצד היהודים בקהילתם. עד כמה כנסייה זו נרדפה על ידי אלוהים ניתן לראות על ידי מות הקדושים של פוליקארפ, משגיח בתקופת כנסיית האב. הקדושים של הכנסייה הקדומה עמדו בפני רדיפה מתמדת מצד המאמינים היהודים אשר דחו את ישוע כמשיחם.
כנסיית זמרינא נוסדה על ידי פאלוס השליח. ב "הראשון והאחרון אשר מת ויחי," יוחנן מתכוון לאלוהים, אשר יצר את היקום. אדונינו נולד ממרים הבתולה, לקח את חטאי העולם באמצעות טבילתו על ידי יוחנן, ונשפט על חטאים אלה בדימומו על הצלב. לאחר מכן הוא קם לתחייה מן המתים תוך שלושה ימים ועתה הוא יושב לימינו של אלוהים. ישוע דיבר אל מלאך כנסיית האלוהים לא רק כמושיענו אלא גם כאלוהים הכל יכול.
 
פסוק 9: ידעתי את מעשיך ואת צרתך ואת רישך ואולם עשיר אתה ואת גידוף האומרים יהודים אנחנו ואינם כי אם כנסיית השטן.
ישוע ידע על כל הקשיים והצרות שקהילת זמרינא עמדה מולם. למרות שזאת הייתה כנסייה עניה במונחים חומריים, קהילת זמרינא הייתה עשירה באופן רוחני. בזמרינא חיו הרבה יהודים אשר אלוהים תיאר "האומרים כי יהודים הם ואינם כי כנסית השטן." יהודים אלה נתנו את עצמם ככליו של השטן ונוצלו כדי להשיג את מטרתו, ולפיכך הפכו אבן נגף להשמעת בשורת המים והרוח, ורדפו את כנסיית האלוהים. הם האמינו שרק הם היהודים האורתודוקסים, ושרק הם ילדי אברהם. אך למעשה לא רק שהם נכשלו בהליכה אחר האמונה של אברהם, אלא אף יותר גרוע, הם דחו את אלוהיהם של אבותיהם הקדמונים. כשהם נרדפים קשות על ידי היהודים, כנסיית זמרינא הייתה עניה אך עדיין זו הייתה כנסייה אשר הייתה עשירה מבחינה רוחנית.
 
פסוק 10: אל תירא את אשר עליך לסבול הנה עתיד המלשין להשליך מכם לבית המשמר למען תנסו והייתם בצרה עשרת ימים היה נאמן עד מוות ואתנה לך עטרת החיים.
אלוהים אמר לקהל זמרינא "אל תירא את אשר עליך לסבול." הוא גם אמר להם "היה נאמן עד מוות" וגם הבטיח להם את "עטרת החיים." ישוע ידע מראש שהשטן יאיים על חלק מהקדושים של קהל זמרינא וינסה לשבור את אמונתם. זוהי הסיבה מדוע הוא הבטיח שאם הם ישארו נאמנים לו עד המוות, הוא ייתן להם את עטרת החיים.
מה שישוע אומר לנו באמצעות קטע זה הוא שמשרתי האלוהים וקדושיו אשר יחיו בסוף הזמנים יירדפו גם על ידי השטן וחסדיו. אך יהיה לנו הכוח להיות נאמנים לאלוהים עד המוות, כיוון שכוח זה בא אלינו בשפע מהאמונה בבשורת המים והרוח ומתקוותנו לשמים והארץ החדשים אשר אלוהים הבטיח לנו.
 
פסוק 11: מי אשר אוזן לו ישמע את אשר הרוח אומר לקהילות המנצח לא ינזק במוות השני.
המאמינים של סוף הזמנים יערכו קרב נגד אנטיכריסטוס ונגד אלה אשר מתייצבים נגד אלוהים. אלוהים אומר לנו שאלה אשר יש להם את התקווה לבשורה ולגן עדן ינצחו עם אמונתם. על ידי שהוא נותן לנו את דבר האמת שלו ואת האמונה, אלוהים מאפשר לכל מאמין להתגבר על אויביו. השאלה היחידה היא האם נהיה בצד של אלוהים ומשרתיו או לא.
אל הרומים 8:18 אומר לנו "אשר עינויי הזמן הזה אינם שקולים כנגד הכבוד העתיד להיגלות עלינו." רדיפתנו על ידי אנטיכריסטוס וחסידיו תימשך רק לזמן קצר, ייתכן שאפילו רק 10 ימים. בבטחונכם באלוהים, תוכלו לשאת את התקופה הקצרה הזו של הסבל, תתגברו על אנטיכריסטוס, תהללו את אלוהים ותקבלו בתמורה את ממלכתו הנצחית. אלוהים נותן לקדושיו את הכוח לנצח במאבק נגד אנטיכריסטוס.
הבה ננצח כולנו את אנטיכריסטוס באמונתנו בבשורת המים והרוח, והבה ניפגש כולנו שוב במלכות אלף השנים ובשמים והארץ החדשים כדי לחיות ביחד לנצח. המוות הראשון הוא המוות הפיזי, בעוד המוות השני הוא המוות הרוחני של עונש נצחי בגיהינום. לקדושים יש את מות הקדושים שלהם, מותם הפיזי, אך אין להם מוות רוחני.
אני מודה לאלוהים על שנתן את הכבוד והתהילה של מות הקדושים, לנו המאמינים בסוף הזמנים האלו, כפי שהוא נתן את מות הקדושים לכנסייה הקדומה.