דרשות

נושא 10: התגלות

[3-3] ( חזון יוחנן 3:7-13 ) אגרת לקהל פילדלפיא

 ( חזון יוחנן 3:7-13 )
"ואל מלאך קהל פילדלפיא כתוב כה אמר הקדוש האמיתי אשר בידו מפתח דוד הפותח ואין סוגר והסוגר ואין פותח. ידעתי את מעשיך הנה נתתי לפניך פתח נפתח אשר לא יוכל איש לסגרו כי גבורת מעט לך ותשמור את דברי ולא כחשת בשמי. הנני נותן אנשים מכנסיית השטן האומרים יהודים אנחנו ואינם כי כוזבים המה הנני עושה אשר יבואו להשתחוות לפני רגליך וידעו כי אני אהבתיך. יען שמרת דבר סבלנותי אשמרך גם אנוכי משעת הנצחון העתידה לבוא על תבל כולה לנסות את יושבי הארץ. הנני בא מהרה החזק באשר לך למען לא יקח איש את נזרך. המנצח אתננו לעמוד בהיכל אלוהי ולא יצא עוד החוצה וכתבתי עליו את שם אלוהי ואת שם עיר אלוהי ירושלים החדשה היורדת משמים מעם אלוהי ואת שמי החדש. מי אשר אוזן לו ישמע את אשר הרוח אומר לקהילות."
 
 
פרשנות
 
פסוק 7: ואל מלאך קהל פילדלפיא כתוב כה אמר הקדוש האמיתי אשר בידו מפתח דוד הפותח ואין סוגר והסוגר ואין פותח.
ישוע שולט במלכות השמים כמלך הכל. הוא אלוהים עם כוח מוחלט וסמכות – מה שהוא פותח אף אחד אינו יכול לסגור, ומה שהוא סוגר אף אחד לא יכול לפתוח. ישוע הוא האלוהים המושלם אשר בא אל האדמה הזו וגאל את החוטאים מכל חטאיהם עם בשורת המים והרוח. שער גן עדן יכול להיפתח רק עם המפתח של בשורת המים והרוח אשר ניתנה על ידי ישוע. שום דבר אחר לא יכול לפתוח אותו כיוון שכל מה ששיך לממלכה הזו הכל תלוי באדונינו האלוהים.
 
פסוק 8: ידעתי את מעשיך הנה נתתי לפניך פתח נפתח אשר לא יוכל איש לסגרו כי גבורת מעט לך ותשמור את דברי ולא כחשת בשמי.
ישוע פתח את דלת האוונגליזם באמצעו כנסיית האלוהים. לפיכך, אף אחד אינו יכול לסגור את הדלת ללא הרשאתו של ישוע. הקדושים חייבים לכן לאחוז איתן באמונתם הראשונה ממש עד הסוף, כאשר ישוע יחזור. זוהי סוג האמונה אשר חייבת להיות למשרתי האלוהים ולקדושיו. אסור שאמונתם תהיה מסוג האמונה שבתחילה היא גדולה ולבסוף היא מתה. הם חייבים לאחוז בראשונה, ולא לשנות את האמונה אשר ישוע נתן להם.
אמונת הקדושים היא אמונה בבשורת המים והרוח, האמונה המאמינה בעובדה שמלכות ישוע תבוא גם על הארץ הזו וגם על הארץ והשמים החדשים, ושכולנו נחייה בממלכה הזו לעד. הקדושים חייבים לאחוז איתן באמונה זו עד ליום אשר הם יפגשו את ישוע שיבוא.
למשרת ולקדושי קהל פילדלפיא היה רק מעט כוח. היו להם גם הרבה חסרונות. בכל אופן, הכי חשוב, הם שמרו את דבר האלוהים ולא התכחשו לשמו של ישוע.
 
פסוק 9: הנני נותן אנשים מכנסיית השטן האומרים יהודים אנחנו ואינם כי כוזבים המה הנני עושה אשר יבואו להשתחוות לפני רגליך וידעו כי אני אהבתיך.
אלוהים אמת שהוא יביא כמה ממאמיני השקר לכרוע על ברכיהם כך שהם ידעו עד כמה אלוהים באמת אוהב את קהל פילדלפיא כקהלו.
"אנשים מכנסיית השטן האמרים יהודים אנחנו ואינם" הם היהודים אשר מחשיבים את עצמם כמהללים את אלוהים באמונתם. אך הרבה מהם, למעשה, אינם. ההיפך הוא הנכון, הם הפכו למשרתי השטן והפריעו לכנסיית האלוהים ולקדושיו.
אנו חייבים להבין שהיום, כמו אז, הרבה מאלה אשר קוראים בשמו של ישוע ועובדים אותו, הפכו גם למשרתי השטן, ומנוצלים על ידיו ככליו. אלוהים הראה אהבה מיוחדת למשרת קהל פילדלפיא אשר הוא אהב ושימש ככלי הקיבול של כבודו.
 
פסוק 10: יען שמרת דבר סבלנותי אשמרך גם אנוכי משעת הנצחון העתידה לבוא על תבל כולה לנסות את יושבי הארץ.
במיוחד, ישוע שיבח את משרת קהל פילדלפיא על ששמר את דבר סבלנותו. ללא סוג כזה של סבלנות מיוחדת, למעשה, איננו יכולים לחכות להתגשמות דבר הבטחת האלוהים. לכן כדי לשמור את דבר סבלנותו, חייבת להיות לנו אמונה מוחלטת בדבר האלוהים. על התמדתם, ישוע נתן לקהל פילדלפיא תגמול מיוחד. תגמול מיוחד זה בא בצורה של שמירת הקהילה משעת הנסיון. שעת הנסיון כאן היא המכשול של אנטיכריסטוס.
 
פסוק 11: הנני בא מהרה החזק באשר לך למען לא יקח איש את נזרך.
כיוון שחזרתו של ישוע קרובה וממשמשת, הקדושים חייבים להגן ולשמור על אמונתם בבשורת המים והרוח. הם חייבים גם להאמין ולחכות בתקווה לשמים ולארץ החדשים אשר הובטחו על ידי ישוע. משרתי האלוהים חייבים להיות עם הקדושים ולשמור שהם לא יאבדו את אמונתם, כך שתגמולם מאלוהים לא יגנב.
 
פסוק 12: המנצח אתננו לעמוד בהיכל אלוהי ולא יצא עוד החוצה וכתבתי עליו את שם אלוהי ואת שם עיר אלוהי ירושלים החדשה היורדת משמים מעם אלוהי ואת שמי החדש.
 אלה אשר ינצחו את השטן יצטרפו לשורת הקדושים המעונים. שמותיהם יירשמו גם בהיכל הקדוש של מלכות האלוהים. אפילו עתה, הם משמשים כעובדיה הנפלאים של כנסיית האלוהים, והם ימשיכו לשמש ככלים שכאלה על ידי ישוע.
 
פסוק 13: מי אשר אוזן לו ישמע את אשר הרוח אומר לקהילות.
אלה אשר יש להם את האוזן לשמוע את דבר האלוהים הם משרתי האלוהי וקדושיו. הם שומעים מה שהרוח אומרת להם באמצעות כנסיית האלוהים. לפיכך, משרתי האלוהים וקדושיו חייבים להישאר במסגרת הכנסייה אשר אלוהים אפשר להם, והם חייבים להגן ולשמור על הכנסייה הזו.