דרשות

נושא 10: התגלות

[14-1] ( חזון יוחנן 14:1-20 ) ההלל של הקדושים אשר קמו לתחייה ונלקחו

( חזון יוחנן 14:1-20 )
 
"וארא והנה שה עומד על הר ציון ועמו מאת אלף וארבעים וארבעה אלפים הנושאים את שמו ושם אביו כתוב על מצחותם. ואשמע קול מן השמים כקול מים רבים וכקול רעם גדול ואשמע קול תופשי כינור המנגנים בכינורותהם. וישירו כשיר החדש לפני הכיסא ולפני ארבע החיות ולפני הזקנים ואין איש אשר יכול ללמוד את השיר זולתי מאת האלף וארבעים וארבעת האלפים ההם אשר נקנו מן הארץ. אלה הם אשר לא ניגאלו בנשים כי בתולות המה אלה הם ההולכים אחרי השה. אל כל אשר ילך אלה נקנו מתוך בני האדם לראשית ביכורים בפיהם לאלוהים ולשה. ותרמית לא נמצאה בפיהם כי תמימים המה לפני כסא האלוהים. וארא מלאך אחר מעופף במרום הרקיע אשר היה לו בשורת עולם לבשר את יושבי הארץ ואת כל גוי ומשפחה ולשון ועם. ויאמר בקול גדול יראו את האלוהים והבו לו כבוד כי באה עת משפטו והשתחוו לעושה שמים וארץ את הים ומעינות המים. ומלאך אחר בא אחריו ויאמר נפלה נפלה בבל העיר הגדולה כי השקתה כל הגוים מיין חמת תזנתה. ומלאך שלישי בא אחרהם ויאמר בקול גדול כל אשר ישתחוה לפני החיה ולפני צלמה ונשא את תוה על מיצחו או על ידו. גם הוא שתה ישתה מיין חמת אלוהים יין בלתי מהול הנמסך בכוס זעמו ויענה באש וגופרית לפני המלאכים הקדושים ולפני השה. ועשן ענוים יעלה לעולמי עד ולא ימצאו מנוחה יומם ולילה המשתחוים לחיה וצלמה ואשר ישא את תו שמה. בזה סבלנות הקדושים בזה השומרים את מצות האלוהים ואת אמונת ישוע. ואשמע קול מן השמים מדבר אלי כתב אשרי המתים אשר ימותו באדון מעתה אמנם כן אמר הרוח למען ינוחו מעמלם ומעשהם הלך ילכו אחרהם. וארא והנה ענן בהיר ועל הענן יושב כדמות בן אדם ועל ראשו עטרת זהב ובידו מגל מלוטש. ומלאך אחר יצא מן ההיכל ויזעק בקול גדול אל היושב על הענן לאמר שלח מגלך וקצור כי באה העת לקצור כי יבש קציר הארץ. וישלח היושב בענן את מגלו בארץ והארץ נקצרה. ומלאך אחר יצא מן ההיכל אשר בשמיים וגם לו מגל מלוטש בידו. ויצא מלאך אחר מן המזבח וממשלתו על האש ויקרא קול גדול אל אשר בידו המגל המלוטש לאמר שלח מגלך המלוטש ובצר את גפן הארץ כי בשלו ענביהם. וינף המלאך את מגלו על הארץ ויבצור את אשכולות גפן הארץ וישלכם בגת חמת אלוהים הגדולה. ותדרך הגת מחוץ לעיר ויצא דם מן הגת עד רסני הסוסים דרך אלף ושש מאות ריס."
 
 
פרשנות
 
פסוק 1: וארא והנה שה עומד על הר ציון ועמו מאת אלף וארבעים וארבעה אלפים הנושאים את שמו ושם אביו כתוב על מצחותם.
מדובר פה על הקדושים אשר קמו לתחייה ונלקחו לאחר שמתו על ידי אנטיכריסטוס, ואשר מהללים את ישוע בשמים. הקדושים אשר מתו על קידוש השם בידי אנטיכריסטוס והקדושים אשר ישנו הם עתה בשמים מהללים את ישוע עם שיר חדש. בפסוק 4 אנו רואים ש 144,000 שרו את השיר החדש הזה. ייתכן שתתהה הכיצד יש רק 144,000אנשים שנלקחו. אך המספר 14 משמעותו שכל הדברים השתנו (מתי 1:17)
אנו חייבים להבין שלאחר מות הקדושים והלקיחה שלהם, ישוע ישנה את העולם הנוכחי לעולם חדש לגמרי אשר הוא יחיה בו עם אנשיו. זהו רצונו של הבורא.
אלה אשר מהללים את אלוהים בשמים הם אותם אלו שהפכו לקדושים על ידי אמונתם בבשורת המים והרוח שהמשיח נתן להם בהיותו על האדמה הזו. לכן הם נושאים את שם השה ושם האב על מצחותם מכיוון שהם עתה שייכים למשיח.
 
פסוק 2: ואשמע קול מן השמים כקול מים רבים וכקול רעם גדול ואשמע קול תופשי כינור המנגנים בכינורותהם.
הקדושים בשמים הם אלה אשר מתו כדי להגן על ישועתם אשר ניתנה על ידי ישוע ועל אמונתם בעובדה שישוע לבד הוא האלוהים, ולפיכך הם קמו לתחייה. מכיוון שגופם קם לתחייה ונלקח על ידי כוחו של ישוע, הם מהללים אותו בשמים על ישועתו ועל ברכתו אשר נתנה להם שלטון. קול ההלל שלהם הוא באמת יפה כקולם של מים רבים וכמו רעם גדול. הם כולם נושעו לנצח מחטאיהם באמצעות גאולת חטאיהם כשהאמינו, כשהיו על הארץ הזו, בבשורת המים והרוח אשר ניתנה על ידי ישוע.
 
פסוק 3: וישירו כשיר החדש לפני הכיסא ולפני ארבע החיות ולפני הזקנים ואין איש אשר יכול ללמוד את השיר זולתי מאת האלף וארבעים וארבעת האלפים ההם אשר נקנו מן הארץ.
144,000 האנשים כאן מראים על מספר הקדושים שנלקחו. המספר 14 בתנ"ך משמעותו שינוי חדש. אלה אשר יכולים להלל את ישוע בשמים עם שיר חדש הם אלה אשר שונו בהיותם על הארץ בקבלם את מחילת החטאים ועל ידי שנולדו מחדש באמצעות אמונתם בבשורת המים והרוח. זוהי הסיבה שישוע אומר שיש 144,000.
אף אחד מלבדם לא יכול להלל את ישוע על ברכת הגאולה באמצעות בשורת המים והרוח. ישוע מהולל על ידי אלה אשר חטאיהם נמחלו על ידי אמונתם בשורת המים והרוח ואשר קיבלו במתנה את רוח הקודש.
 
פסוק 4: אלה הם אשר לא נגאלו בנשים כי בתולות המה אלה הם ההולכים אחרי השה. אל כל אשר ילך אלה נקנו מתוך בני האדם לראשית ביכורים בפיהם לאלוהים ולשה.
הקדושים הם אלה אשר שלא זיהמו את אמונתם עם איזשהו כוח גשמי או דתי. יש הרבה אנשים בעולם הזה אשר שינו את אמונתם בקלות. אך אלה אשר הפכו לקדושים על ידי האמונה בטבילת ישוע ודמו על הצלב, ועל ידי קבלת מחילת חטאיהם, אמונתם לעולם לא תוחלף בעד שום דבר בעולם הזה.
הקדושים אשר עלו לשמים ומהללים את ישוע הינם אלה אשר שומרים את בשורת המים והרוח אשר ניתנה על ידי ישוע ללא שינוי, ומגנים על אמונתם. לפיכך, אלה אשר יכולים להלל את ישוע במלכות השמים הם אלה אשר נלקחו על ידי ישוע על אמונתם בבשורת המים והרוח.
באמצע פסוק 4 נאמר:  "אלה הם ההולכים אחרי השה אל כל אשר ילך " אתם חיבים לזכור שאלה אשר התנקו מכל חטאיהם אחת ולתמיד באמצעות אמונתם בבשורת המים והרוח חייבים, לאחר שנולדו כך מחדש, ללכת אחרי ישוע לכל מקום אשר הוא יוביל אותם. כיוון שהם קיבלו את מחילת חטאיהם, בליבם נמצא הרצון ללכת אחרי ישוע בשמחה לכל מקום אשר הוא יוביל אותם. לכן בסוף הזמנים, הם יהללו את ישוע בשמים, ימותו מות קדושים על ידי אנטיכריסטוס עם אמונתם ויקומו לתחייה וילקחו על ידי ישוע.
נאמר גם,  "אלה נקנו מתוך בני האדם לראשית ביכורים בפיהם לאלוהים ולשה." מתוך הרבה אנשים שחיים בעולם הזה, יש רק מעטים אשר נושעו מכל חטאיהם על ידי האמונה בבשורת המים והרוח אשר ניתנה על ידי ישוע. זוהי הסיבה שישוע אמר בירמיה 3:14  "ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון." אלה אשר פגשו את בשורת המים והרוח וקיבלו את מחילת חטאיהם הם רק מעטים.
מכיוון שהם שייכים לשה הם יהיו אלה אשר יקבלו את הביכורים של תחיית המתים, הם אלה אשר יילקחו בכוחו של ישוע ואשר יהללו את המשיח לנצח, הכל כפי שהובטח על ידי ישוע. גם על הארץ הזו, הם אלה אשר הולכים אחרי ישוע להיכן אשר הוא מוליך אותם. כל הדברים האלה הם על ידי חסדו וכוחו של אלוהים.
 
פסוק 5: ותרמית לא נמצאה בפיהם כי תמימים המה לפני כסא האלוהים.
אלה אשר נולדו מחדש על ידי אמונתם בבשורת המים והרוח יכולים ללמד את הבשורה האמיתית הזו עם פיהם. בעוד שבימים אלה יש הרבה אנשים המלמדים את הבשורה בדרכם שלהם, זה נכון שישנם רק מעטים המלמדים למעשה את בשורת המים והרוח האמיתית.
אלה המלמדים רק על דמו של ישוע על הצלב אינם מלמדים על בשורת המים והרוח אשר ניתנה על ידי ישוע. מדוע? מפני ששום בשורה אחרת מלבד בשורת המים והרוח היא הבשורה האמיתית של התנ"ך. מכיוון שכל החטאים שבליבם של הצדיקים נלקחו על ידי דבר הבשורה האמיתית, הם יכולים ללמד את הבשורה הזו כשפיהם מלא בהכרה.
 
פסוקים 6-7: וארא מלאך אחר מעופף במרום הרקיע אשר היה לו בשורת עולם לבשר את יושבי הארץ ואת כל גוי ומשפחה ולשון ועם. ויאמר בקול גדול יראו את האלוהים והבו לו כבוד כי באה עת משפטו והשתחוו לעושה שמים וארץ את הים ומעינות המים.
הקדושים הנולדים מחדש חייבים להמשיך להכריז על בשורת המים והרוח על הארץ הזו. עבודה זו של לימוד בשורת המים והרוח חייבת להימשך על הארץ הזו עד ליום לקיחת הקדושים.
רק אלה אשר מאמינים בבשורת המים והרוח ימותו מות קדושים על ידי אנטיכריסטוס כדי להגן על אמונתם, והם בלבד יתרוממו למעלה אל מלכות השמים. כל אחד צריך לחשוש מאלוהים, להאמין בבשורת המים ועל ידי כך לקבל את מחילת החטאים ואת רוח הקודש כמתנה. אם הנוצרים של היום לא מסוגלים להאמין בבשורת המים והרוח אשר ניתנה על ידי ישוע באסירות תודה, כל אמונתם בישוע תהיה לריק.
האחד אשר יצר את כל היקום ואת כל הדברים שבו הוא מי אם לא ישוע המשיח. לפיכך, בני האדם חייבים להכיר בישוע כאלוהיהם אשר יצר אותם ואשר נתן להם את ישועתם עם מחילת החטאים שלהם וכך לעבוד אותו בהתאם, כיוון שבידיו כל הדברים נעשו והושלמו. על ידי האמונה בבשורה שלו של המים והרוח בליבם, כל האנשים יכולים להימחל מכל חטאיהם ולקבל את הברכה של קבלת רוח הקודש כמתנה.
עולם זה חייב להיות מוכן עתה לקבל את הדין שישוע המשיח ייתן על אלה אשר התייצבו נגד אלוהים. אנו גם חייבים, כמובן, להכין את אמונתנו שאנו בקרוב נילקח אל ישוע כיוון שיום דין האלוהים קרוב אלינו. הדרך להתכונן ללקיחה זה להאמין בדבר בשורת המים והרוח אשר ניתנה על ידי ישוע. מדוע? כיוון שרק על ידי האמונה בבשורת המים והרוח שלו, האדם יכול לקבל את רוח הקודש, וכאשר היום האחרון יגיע, האנשים יתכסו בתהילה של התרוממות לרקיע על ידי ישוע בלקיחתם.
לכן בהקדם האפשרי, כל החוטאים חייבים להאמין בישוע המשיח כאלוהי הבריאה והישועה, ולעבוד אותו בהתאם לכך. הם חייבים לקבל את בשורת המים והרוח לליבם ועל ידי כך לקבל את חסד גאולתו ואת רוח הקודש כמתנה. אלה אשר עובדים את אלוהים מקבלים לליבם את בשורת המים והרוח אשר ניתנה על ידי ישוע ולא דוחים אותה, כיוון שבאופן זה הם יכולים לעבוד את אלוהים. 
 
פסוק 8: ומלאך אחר בא אחריו ויאמר נפלה נפלה בבל העיר הגדולה כי השקתה כל הגוים מיין חמת תזנתה.
העולם ייעלם בדינו הנורא של ישוע המשיח. מכיוון שדתותיו עשויות מהוראה שקרית בעיקרון, הוא ייהרס על ידי אלוהים. הדתות הגשמיות האלה גרמו לאנשים ללכת אחר העולם הגשמי יותר מאשר אחרי אלוהים בעצמו, והשתמשו בו כאמצעי להתייצב נגד אלוהים. עולם זה ייהרס כך כיוון שאנשיו עזבו את אלוהים וחשקו בדתות גשמיות שכאלה.
זה שהם הלכו אחר דתות גשמיות משמעותו שהם הלכו אחרי אלוהי שקר ושדים. לכן אלוהים יהרוס את העולם הזה בחמתו. כל דבר בעולם הזה וכל הדתות הגשמיות שבעולם הזה יושפלו על ידי אלוהים וישתו את היין של חמת אלוהים. לפיכך, אלה אשר מתייצבים נגד אלוהים, בנוסף על השדים החיים כטפילים וכרוכים אחרי הדתות הגשמיות, כולם יינגפו על ידי מכות האלוהים ויושלכו לגיהינום הנצחי.
 
פסוקים 9-10: ומלאך שלישי בא אחרהם ויאמר בקול גדול כל אשר ישתחוה לפני החיה ולפני צלמה. ונשא את תוה על מיצחו או על ידו. גם הוא שתה ישתה מיין חמת אלוהים יין בלתי מהול הנמסך בכוס זעמו ויענה באש וגופרית לפני המלאכים הקדושים ולפני השה.
אלוהים מזהיר את כולם כאן ואומר, אם מישהו יעבוד את החיה ואת צלמה, או יקבל את סימנה על יד ימינו או על מצחו, יקבל את עונש הגיהינום. כשהוא יפעל באמצעות הרבה אנשים, השטן יאלץ את כל האנשים לעבוד את האליל אשר נעשה בדמותו של אנטיכריסטוס, אך אלה אשר נולדו מחדש יילחמו נגד אנטיכריסטוס וימותו מות קדושים כדי לשמור על אמונתם. הקדושים הנולדים מחדש חייבים להגן על אמונתם וכך לצאת נגד אנטיכריסטוס ולמות מות קדושים.
אם מישהו ייכנע לאנטיכריסטוס, ישתחווה לצלמו ויקבל את סימנו או את מספרו, הוא יקבל את חמת האלוהים אשר תשליך אותו לאגם נצחי של אש וגופרית. כאשר זמן הצרה יבוא, הקדושים חייבים להתפלל לאלוהים, להגן על אמונתם בישוע, ולתלות את תקוותם במלכותו. על ידי האמונה בישוע המשיח, הם חייבים לעמוד נגד אנטיכריסטוס ולהגן על אמונתם, להתאחד עם מות הקדושים שלהם, תחייתם ולקיחתם, וכך לקבל את הברכה הנצחית של השכינה עם ישוע בממלכתו.
 
פסוק 11: ועשן ענוים יעלה לעולמי עד ולא ימצאו מנוחה יומם ולילה המשתחוים לחיה וצלמה ואשר ישא את תו שמה.
אלה אשר עובדים את השטן כאלוהים, אלוהים ייתן עליהם את מכותיו ואת ייסורי הגיהינום הנצחי. כל מי אשר ייכנע לאנטיכריסטוס בסוף הזמנים ויעבוד את צלמו כאלוהים, יתייסר באגם של אש וגופרית המלא בחמת אלוהים. אנו כולנו חייבים להאמין שכל מי אשר ילך אחרי החיה וצלמה, וכל מי אשר יקבל את הסימן של החיה, לא ימצא מנוחה יומם ולילה.
 
פסוק 12: בזה סבלנות הקדושים בזה השומרים את מצות האלוהים ואת אמונת ישוע.
כיוון שהקדושים מאמינים בכל השפע, התהילה והברכה שישוע הבטיח להם, הם צריכים להתמיד בכך בסבלנות. הם חייבים להתמיד גם במשך הזמן של הצרה בסבלנות. ההבטחה שישוע הבטיח לקדושים של סוף הזמנים היא שלאחר מות הקדושים שלהם, הוא יעניק להם את ברכת השכינה עימו, ביחד עם תחייתם על ידי כוחו והתרוממותם לשמים.
הקדושים מתמידים כך כיוון שהם מאמינים בברכה הזו אשר תאפשר להם להיכנס לסעודת הכלולות של השה עם ישוע, לשלוט עימו במשך אלף שנים, ולחיות עימו לתמיד במלכות השמים. לכן כאשר סוף הזמנים יגיע, הקדושים צריכים למות כדי להגן על אמונתם. הם חייבים להתמיד בסבלנות ולעבור את כל הצרות של התקופה.
הקדושים שחיים בתקופה הנוכחית חייבים, אף על פי שאנטיכריסטוס ידרוש מהם לבגוד באמונתם באמצעות איומים, לחץ ופיתוי, לאמץ את מות הקדושים שלהם ולהאמין בהבטחתו של ישוע. מדוע? כיוון שזמן קצר לאחר מכן כל הברכות של אדונינו יתקיימו בדיוק כפי שהוא הבטיח לנו. כל הקדושים יכולים לקבל את גמולם רק על ידי שמירת אמונתם בדבר האלוהים ובישוע. לכן, שמרו את אמונתכם בדבר האלוהים. אלוהים יקבל בברכה את הקדושים אשר הגנו כך על אמונתם בדברו ובישוע המשיח, לתוך עולמו החדש.
ישנן הרבה סיבות לכך שהקדושים אשר משרתים את בשורת ישוע חייבים להתמיד ולעבור בסבלנות את זמן הצרה. למען עתיד טוב יותר, יש צורך לשאת את הסבל הנוכחי בסבלנות.
אל הרומים 5:3-4 אומר לנו, "כי הצרה מביאה לידי סבלנות והסבלנות לידי עמידה בנסיון והעמידה בניסיון לידי תקווה." הקדושים אשר יוכלו להתמיד בסבלנות באמונתם בישוע במשך הצרה הגדולה, יקבלו חיי ברכה ואת התחייה והלקיחה ממנו וישלטו בממלכתו. לפיכך, אנו חייבים להתמיד באמונתנו בזמן הצרה הגדולה. בשמירה על אמונתם בישוע, הקדושים יוכלו להתמיד בסוף הזמנים בזמן הצרה הגדולה. הקדושים מאמינים בכל הדברים אשר אלוהים יעשה למענם גם בעולם הזה וגם בשמים.
 
פסוק 13: ואשמע קול מן השמים מדבר אלי כתב אשרי המתים אשר ימותו באדון מעתה אמנם כן אמר הרוח למען ינוחו מעמלם ומעשיהם הלך ילכו אחריהם.
הפסוק אומר כאן,  "אשרי המתים אשר ימותו באדון מעתה." מדוע? מכיוון שכאשר יגיע זמן הצרה – כלומר, כאשר אנטיכריסטוס ישלוט בעולם, כל החוטאים אשר יחיו בעולם הזה ייחרבו. לכן הקדושים חייבים להסתכל אל מלכותו של המשיח העתידה לבוא, להגן על אמונתם, ולאמת את מות הקדושים שלהם באמונה. אלה אשר ימותו כדי לתת תהילה לישוע, מבורכים, ולפיכך, הם חייבים לאמץ את מיתתם על מנת להגן על אמונתם.
ישוע ישגיח על קדושים שכאלה, יאפשר את תחייתם וירומם אותם אל ממלכתו. כל התלאות של הקדושים על האדמה הזו יגיעו לסופן, ובמקום זאת כגמול אשר יינתן על ידי ישוע הם יחיו בשמחה. בזמן ההוא, לכל הקדושים תהיה השמחה לשלוט עם ישוע לחיי נצח, והשפע והתהילה של מלכותו יהיו שלהם לעד.
זוהי הסיבה שאלה אשר מתו כדי להגן על אמונתם הם כה מבורכים כיוון שהם יחיו עם ישוע בכל השפע והתהילה של מלכות אלף השנים ומלכות השמים הנצחית שלו. לאלה אשר לא נכנעו לחיה והגנו על אמונתם בישוע, אלוהים ייתן את הברכה של השליטה עם ישוע לעד.
 
פסוק 14: וארא והנה ענן בהיר ועל הענן יושב כדמות בן אדם ועל ראשו עטרת זהב ובידו מגל מלוטש.
פסוק זה אומר לנו שישוע יחזור כדי לקחת את הקדושים. כיוון שישוע הוא אדוני הקדושים, הוא יקים לתחייה את הקדושים אשר מתו כדי להגן על אמונתם, וירים ויקח אותם למלכות האלוהים. ללא ספק בזמן הצרה הגדולה, הלקיחה תתרחש לקדושים.
 
פסוק 15: ומלאך אחר יצא מן ההיכל ויזעק בקול גדול אל היושב על הענן לאמר שלח מגלך וקצור כי באה העת לקצור כי יבש קציר הארץ.
כתוב זה מתייחס להשלמת לקיחת הקדושים על ידי ישוע. הלקיחה תתרחש לאחר מות הקדושים. אלוהים יאפשר את לקיחתם של הקדושים הישנים יחד עם הקדושים אשר מתו מות קדושים. השלמות של אמונת הקדושים נמצאת בישועתם, מות הקדושים שלהם, תחייתם, לקיחתם וחיי נצח. זמן לקיחת הקדושים יהיה לאחר מותם ברדיפת אנטיכריסטוס אותם, ובאופן סימולטני עם תחייתם.
 
פסוק 16: וישלח היושב בענן את מגלו בארץ והארץ נקצרה.
גם פסוק זה מדבר על לקיחת הקדושים. משמעות הלקיחה היא הרמת הקדושים למעלה לרקיע. אם כן האם המשמעות של זה היא שהקדושים יתרוממו לרקיע ולאחר מכן יירדו אל הארץ עם ישוע? אך כמובן! לאחר שהקדושים יילקחו, אדונינו יהרוס את הארץ, את הים, ואת כל מה שבהם, בשופכו את המכות של שבע הקערות, ולאחר חורבן העולם הזה, הוא יירד אל הארץ הזו יחד עם הקדושים.
לאחר מכן ישוע וקדושיו ישלטו על הארץ הזו במשך אלף שנים, וכאשר סעודת הכלולות של השה תחלוף, הם יתרוממו אל מלכות השמים הנצחית. כאשר הקדושים יצטרפו לישוע בסעודת הכלולות של השה, ישוע כבר יחדש את כל העולם ואת כל אשר בו.
לאחר לקיחתם, הקדושים יישארו ברקיע עם ישוע לזמן מה, וכאשר כל המכות של שבע הקערות יחלפו, הם יירדו למטה אל הארץ המחודשת כדי לשלוט עימו למשך אלף שנים. לאחר מכן הם יכנסו למלכות השמים עם ישוע ויחיו עימו לנצח.
 
פסוק 17: ומלאך אחר יצא מן ההיכל אשר בשמיים וגם לו מגל מלוטש בידו.
המלאך אשר מופיע כאן הוא מלאך הדין. מלאך זה יוריד מכות גדולות על אנשי העולם אשר יצאו נגד אלוהים, וישליך אותם לאש הנצחית. תפקידו הוא לכרוך ולהשליך עם אנטיכריסטוס וחסדיו את כל חוטאי העולם אשר עדיין לא נולדו מחדש, לבאר התהום.
 
פסוק 18: ויצא מלאך אחר מן המזבח וממשלתו על האש ויקרא קול גדול אל אשר בידו המגל המלוטש לאמר שלח מגלך המלוטש ובצר את גפן הארץ כי בשלו ענביהם.
כתוב זה אומר לנו שהגיע הזמן לחוטאים להישפט על ידי אלוהים על חטאיהם אשר יצאו כנגדו. זמן האלוהים הוא השעה לישום תוכניתו. כדי לתת על החוטאים את דין האש, אלוהים יאסוף ביחד את כל החוטאים ואת כל אלה התייצבו נגדו ויעניש אותם בהתאם.
 
פסוק 19: וינף המלאך את מגלו על הארץ ויבצור את אשכולות גפן הארץ וישלכם בגת חמת אלוהים הגדולה.
כתוב זה מראה לנו שלאחר לקיחתם של הקדושים, אנטיכריסטוס והחוטאים יסבלו מאד תחת המכות של שבע הקערות. גם על הארץ הזו, אלוהים ישפוך את חמתו על החוטאים בשחררו את מכותיו הנוראות עליהם, ולאחר מכן עם עונש הגיהינום. המכות אשר אלוהים ישפוך כך על החוטאים, על אנטיכריסטוס וחסדיו הינה חמת אלוהים הצודקת. זוהי השגחתו העליונה של אלוהים על החוטאים אשר התייצבו נגדו.
 
פסוק 20: ותדרך הגת מחוץ לעיר ויצא דם מן הגת עד רסני הסוסים דרך אלף ושש מאות ריס.
פסוק זה מראה לנו עד כמה נורא העונש של חמת האלוהים והסבל אשר יהיה מנת חלקם של אלה אשר יהיו עדיין על הארץ, גם של בני אדם וגם של היצורים, אשר יבוא על ידי המכות של שבע הקערות אשר ישפכו עליהם. זה גם אומר לנו שמכות אלה יהרסו את כל העולם. כאשר הקדושים ימותו מות קדושים, יקומו לתחייה ויילקחו, מאותו רגע ואילך, חמת המכות של שבע הקערות יירדו ביחד, וכך הכל יסתיים.
אף אחד מלבד הקדושים אשר בשמים והמלאכים אשר עמדו לצד האלוהים יימלטו מהמכות הנוראיות האלה. לאלה אשר התיצבו נגד אלוהים, מצד שני, רק עונש הגיהינום יחכה להם. בניגוד לכך, באותו זמן, הקדושים שנולדו מחדש ימצאו את עצמם בסעודת הכלולות עם ישוע ברקיע, יהללו ויודו לו על ישועתו. מאז והלאה, הקדושים יחיו עם ישוע לנצח בברכות נצחיות.