דרשות

נושא 10: התגלות

[20-2] ( חזון יוחנן 20:1-15 ) כיצד נוכל לעבור ממוות לחיים?

 ( חזון יוחנן 20:1-15 )
 
אלוהים אומר לנו שכאשר הוא יעלים את העולם הזה ויתן לנו במקומו ארץ ושמיים חדשים, הוא יקים לתחייה את כל החוטאים אשר חיו על הארץ לפני כן ואשר ישנו בקבריהם. פסוק 13 כאן אומר,  "ויתן הים את מתיו והמוות והשאול נתנו את מתיהם וישפטו איש איש כמעשיהם." סביר להניח שגופו של אדם אשר טבע במים ייאכל על ידי הדגים, בעוד שלגופו של אדם אשר נשרף למוות לא תישאר צורה שאפשר לזהותה. אך התנ"ך אומר לנו כאן שכאשר סוף הזמנים יגיע, אלוהים יחזיר לחיים את כולם וישפוט אותם לגן עדן או לגיהינום בלי קשר אם הם נבלעו על ידי השטן, מתו בשאול או נשרפו למוות.
לפני אלוהים מונח ספר החיים, שבו שמות אלה אשר יכנסו למלכות השמים הנצחית, רשומים. ישנם גם ספרי המעשים, אשר שם רשומים השמות של כל אלה אשר יושלכו לגיהינום. בספרי המעשים האלה רשומים כל החטאים אשר האדם ביצע כשחי על האדמה. כל הדברים האלה נקבעו על ידי אלוהים בהשגחתו העליונה.
 
 
לישוע יש שני סוגי ספרים
 
אלוהים כבר סיווג את האנשים לשתי קבוצות משותפות ומיוחדות על פי קריטריון הצדק שלו. נקבע על ידי אלוהים שכל המתים יקומו לתחייה, יעמדו בפני שני ספריו ויישפטו. בספר החיים רשומים רק שמותיהם של אלה אשר האמינו בישוע המשיח כשהיו על הארץ, קיבלו את מחילת החטאים, ולפיכך נקבע שהם ייכנסו לגן עדן. דינו הסופי של אלוהים תלוי אם כן באיזה משני הספרים שמו של האדם רשום. אלוהים כבר קבע, במילים אחרות, מי ייכנס לגן עדן ומי יושלך לגיהינום.
לכן אלוהים יקים את כל המתים שוב, יפתח את ספריו, ויראה באיזה מבין הספרים שמותיהם רשומים. לאחר מכן הוא ישלח את אלה אשר שמם נמצא בספר החיים לגן עדן, אך בניגוד לכך, אלה אשר שמם לא נמצא בספר החיים, יושלכו במקום זה לגיהינום. אנו חייבים לוודא שאנו יודעים ומאמינים בעובדות האלה אשר הוקמו ונקבעו על ידי אלוהים.
כדי להחליט מי יישלח לגן עדן ומי יישלח לגיהינום, אלוהים יקים לתחיה את כל המתים וישפוט אותם. הוחלט על ידי אלוהים שהוא ישפוט אותם על פי שמותיהם הכתובים בספר החיים או בספרי המעשים (ספרי המשפט).
כבר ישנם שני מקומות שאלוהים יסד בשביל כל אלה אשר יעמדו לפניו. מקומות אלה הם מה אם לא הגיהינום וגן עדן. הגיהינום הוא אגם של אש אשר בוערות בו להבות וגופרית. אלוהים קבע שאלה אשר שמם אינו כתוב בספר החיים יושלכו לאדם של אש, בעוד אלה אשר שמם רשום בספר החיים הזה, יתקבלו בברכה בגן עדן.
בגן עדן, עץ החיים נמצא ליד נהר החיים, ומניב תריסר פירות שונים בהתאם לכל עונה. בגן העדן היפה הזה, לקדושים לא יהיו מחלות ואף לא כאב והם יחיו בשמחה לעד עם אלוהים. אנו חייבים להאמין בעובדה שאלוהים החליט לתת את גן העדן הזה לקדושים.
אלה אשר לא מאמינים בישוע, מצד שני, שמותיהם רשומים בספרי המעשים. כיוון שכל המעשים אשר החוטאים עשו כשהיו על האדמה הזו כתובים בספרים אלה, אלוהים אומר לנו שהוא ישליך אותם לאגם של אש, כדי להעניש אותם על חטאיהם הרשומים בספרים האלה, ועל חטאם על שלא האמינו בישוע. מה שחשוב כאן בצורה קריטית הוא, באיזה ספר רשום שמכם ושמי.
בשעה שאנו חיים בעולם הזה, אנו חייבים להבין שהחיים על האדמה הזו הם לא כל מה שיש. כפי שתהילים 90:10 אומר לנו,  "ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה ורהבם עמל ואוון כי גז חי ונעופה." אפילו אם נחייה על הארץ הזו 70 שנה או אפילו 80, במוקדם או במאוחר כולנו נעמוד לפני אלוהים. וכאשר נעמוד לבסוף כך לפני ישוע, כל מה שחשוב הוא באיזה ספר שמותינו רשומים, האם בספר החיים או בספרי המעשים (ספרי המשפט), כיוון שזה יקבע האם אנו נתקבל בברכה בגן עדן או נושלך לאגם של אש. אנו חייבים להגיע להכרה שהחיים על הארץ הזו הם לא הכל.
 
  
אלה אשר שמותיהם כתובים בספר החיים
 
הבה נסתכל בלוקס 16:19-26:  "איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתענג וישמח יום יום. ואיש אביון ושמו לעזר משכב פתח שער ביתו והוא מלא אבעבועות. ויתאו לשבוע מן הפירורים הנופלים מעל שולחן העשיר וגם הכלבים באו וילקו אבעבועותיו. ויהי כאשר מת האביון ויובל על ידי המלאכים אל חיק אברהם וימת גם העשיר ויקבר. ובהיותו במכאבות בשאול וישא את עיניו וירא את אברהם מרחוק ואת לעזר בחיקו. ויצעק ויאמר אבי אברהם חנני ושלח נא את לעזר ויטבול את קצה אצבעו במים למען קרר את לשוני כי עוניתי במוקד הזה. ויאמר אברהם בני זכור כי לקחת טובך בחייך וגם לעזר לקח את הרעות ועתה הוא ינחם ואתה תצטער. ומלבד כל זאת שוחה גדולה מפסקת בינינו וביניכם לבלתי יכול עבור החפצים ללכת מפה אליכם ולבלתי יעברו משם אלינו."
עם קטע זה ישוע מלמד אותנו שגיהינום וגן עדן למעשה קיימים. כמו האיש העשיר בקטע זה, כל כך הרבה אנשים לא מאמינים בקיומם של גן עדן וגיהינום. אברהם הוא אב האמונה. כאשר נאמר כאן שהאביון לעזר היה בחיקו של אברהם המשמעות היא שכפי שאברהם האמין בדבר האלוהים, לעזר גם האמין בישוע כמושיעו, קיבל את מחילת החטאים ועל ידי כך הלך לגן עדן. כשאנו חיים בעולם הזה אנו כולנו צריכים להתבונן ולהרהר בגורלם של לעזר ושל האיש העשיר.
אלוהים אומר לנו שבשביל כל אחד בעולם הזה החיים על האדמה הזו הם לא הכל. לא משנה בכמה טרחה האדם יחיה על הארץ הזו, לא רק שהוא יהיה מסוגל לחיות לכל היותר 70-80 שנה, אלא כל מה שישאר לו לבסוף זה רק קושי וצער.
לכן כשאנו חיים את חיינו, אנו כולנו צריכים להיות מוכנים לעולם הבא. ואנו גם חייבים להעביר את אמונתנו לילדינו, שגם הם, יהיו מסוגלים ללכת למקום טוב. עד כמה טרגי זה יהיה שאדם אשר חי על הארץ הזו, יעמוד לבסוף לפני אלוהים רק כדי להישפט על ידו ולהיזרק לאגם של אש?
אף אדם אינו יכול לשנות מה שהוחלט על ידי אלוהים, שכל אלה אשר שמותיהם רשומים בספר המעשים יושלכו לאגם של אש. יש אם כן רק דרך אחת בשבילנו להימנע מאגם של אש, והדרך היא לוודא ששמותינו רשומים בספר החיים. כדי להימלט מאגם האש, אין שום דרך אחרת מלבד ששמותינו יירשמו בספר החיים.
כיצד אם כן שמותינו יכולים להירשם בספר החיים? בדיוק כפי שלעזר היה בחיקו של אברהם, כך גם אנו חייבים לקבל את מחילת החטאים על ידי שנדע ונאמין בצדקת האלוהים (אל הרומים 5:18) באמצעות דברו. רק אז נוכל להיכנס לגן עדן. כדי ששמותינו יירשמו בספר החיים, אנו חייבים להאמין בישוע. ישוע הוא האלוהים בעצמו ומשיחנו. המשמעות של המשיח היא האחד אשר הושיע את אלה אשר נכשלו בחטא. רק ישוע יכול להושיע אותנו, אחרת, בגלל חטאינו אנו נשפט על ידי אלוהים ונזרק לאגם של אש.
מי בעולם הזה מסוגל אי פעם לא לעשות חטא כלשהו לפני אלוהים, ומי מתוכנו הוא 100 אחוז קדוש במעשיו? אף אחד! אנו חייבים להבין שבגלל שאנו כולנו מלאים בחסרונות, איננו יכולים שלא להיכשל בחטא, ובגלל החטאים האלה שלנו אנו כולנו מיועדים להיזרק לאגם של אש.
אך אלוהים שלח את ישוע אל האדמה הזו כדי להושיע אותנו, אנו שלא היינו יכולים להימנע מלהיזרק לאגם של אש על חטאינו. השם 'ישוע' משמעותו הוא 'האחד שיושיע את עמו מחטאיהם' (מתי 1:21). לכן, אנו יכולים להיכנס לגן עדן רק כאשר נאמין באמת שישוע בא אל האדמה הזו והושיע אותנו מכל חטאינו עם מעשיו הצדיקים.
 
 
?מי אם כן יושלך לאגם של אש
  
חזון יוחנן 21:8 מספר לנו מי יושלך לאגם האש:  "אך רכי הלב ואשר אינם מאמינים והמגואלים והמרצחים והזונים והמכשפים ועובדי האלילים וכל המכזבים חלקם יהיה באגם הבוער באש וגפרית אשר הוא המוות השני."
קודם כל, למי מתכוון התנ"ך במילה "רכי לב?" הכוונה היא לנוצרים לכאורה אשר נכשלו בקבלת מחילת חטאיהם באמצעות בשורת המים והרוח, ולכן הם מפחדים לפני אלוהים אף על פי שהם האמינו בצורה כלשהי בישוע. אלוהים החליט שאנשים כאלה יושלכו לאגם של אש. אלוהים קבע גם שגם אלה אשר אינם מאמינים, המגואלים, הרוצחים, הזונים, המכשפים, עובדי האללים והשקרנים, כולם יושלכו לגיהינום.
באופן מסורתי היו הרבה עובדי אלילים בקוריאה. אפילו עתה, אין זה לא רגיל לראות אנשים משתחווים לפני צלם אלוהים אשר יצרו בעצמם ומעלים לו את תפילותיהם. האנשים נוהגים כך בגלל שהם טיפשים ובערים. אלוהים שונא כאשר אנשים עובדים צלמים חסרי חיים כאילו היו אלוהים.
אלוהים יצר את האדם בצלמו (בראשית 1:27). בן האדם הוא גם אדוני הבריאה. זוהי הסיבה שאנו חייבים להאמין באלוהים. כיוון שאנו הולכים אחר דמותו של אלוהים, אנו קיימים לנצח, בדיוק כפי שאלוהים בעצמו חי לנצח. לאחר מותנו יש לנו עולם נצחי. זוהי הסיבה שאלוהים אמר לנו לעבוד אותו, את האלוהים הנצחי היחידי. מה אם כן יקרה כאשר נשתחווה לפני מי שהם לא יותר מברואיו של אלוהים? אנו נבצע חטא גדול לפני אלוהים, כיוון שאנו נעשה מה שאלוהים הכי שונא: עבודת אלילים. בני האדם יכולים להיות כה אווילים וטיפשים. אלוהים החליט, אנו חייבים להבין שאלה אשר יש להם אמונה כזו שלא במקומה, יושלכו כולם לאגם של אש.
האנשים אשר יושלכו לגיהינום ימותו פעמיים. זה מה שאלוהים בעצמו קבע. המוות הראשון יבוא בסוף ימיהם המטרידים על האדמה לאחר שהתהלכו בעולם המעייף הזה. נאמר לעיתים קרובות שאלה אשר חיים בתחילה על ארבע רגליים, לאחר מכן על שתי רגלים ולבסוף על שלוש רגלים רק כדי למות לבסוף הם מי אם לא בני האדם בעצמם.
לאחר שהם מתים פעם אחת בדרך זו, כאשר האנשים עומדים לפני אלוהים כחוטאים, הם כולכם יעמדו בפני משפטם, ובזמן ההוא מותם השני אשר לעולם לא יסתיים אלא ימשיך לנצח, יבקר אותם בצורה של השלכתם לאגם של אש. אם הם היו מתים באגם האש הזה לפחות הם היו משתחררים מסבלו, אך במקום הזה, למרות שהם ירצו מאד למות, המוות ימנע מהם.
לכל אחד יש את הרצון לחיות לנצח ולעולם לא לעמוד בפני מוות. קיומם של בני האדם, למעשה, הוא נצחי, בדיוק כפי שבני האדם משתוקקים. זוהי הסיבה שכאשר משהו מת, התנ"ך אינו מתאר את זה כמוות אלא כשינה. לכן אנו חייבים כולנו להימלט מהמוות השני אשר ישליך אותנו לאגם של אש. אנו כולנו חייבים להבין מה עלינו לעשות כדי ששמותינו ירשמו בספר החיים, אנו חייבים להאמין בישוע המשיח.
לעיתים קרובות אנשים חושבים שישוע, בודהה, קונפוציוס, ומוחמד הם כולם בני אדם ושמספיק לחיות כאדם טוב. זוהי הסיבה שהם אינם מבינים מדוע אנו מתעקשים שעליהם להאמין רק בישוע. אך כל אלה הן מחשבות מוטעות. אתם ואני כמו כל שאר הדברים בעולם הזה, אנו רק יצורים ובני אנוש לפני אלוהים. אך כאשר אנו מסתכלים על הולדת ישוע ומה שהוא עשה כשהיה על הארץ, אנו כולנו יכולים להבין שהוא לא רק בן אדם כשאר ארבעת המלומדים. הוא אלוהים בעצמו אשר כדי להושיע את בני האדם בא אל האדמה הזו בצורת אדם, לקח את כל חטאינו באמצעות טבילתו, קיבל את כל העונש על חטאינו במקומנו, וכך השלים את עבודתו לגאול את בני האדם מחטאיהם.
לידתו של המשיח הייתה שונה מלידתם של אנשים רגילים אחרים. תינוקות נולדים על ידי האיחוד של גבר ואשה. בצורה כזו כולם נולדו לעולם הזה. אך ישוע נולד מבתולה אשר לא ידעה איש. כדי להושיע אותנו בני האדם, וכדי לקיים את הנבואה אשר נובאה באמצעות הנביא ישעיה יותר מ 700 שנה לפני כן, ישוע אשר הוא אלוהים בעצמו, נולד על האדמה הזו בדמות אדם דרך גוף הבתולה (ישעיה 7:14). וכשהיה על הארץ הזו לא רק שהקים לתחייה את המת וריפא את החולה ואת בעלי המום, אלא הוא גם העלים את כל חטאי בני האדם.
ישוע אדוני הבריאה אשר יצר את כל היקום, בא אל האדמה הזו והפך בעצמו לאדם לזמן מה, הכל כדי להושיע את בני האדם מחטאיהם. הסיבה שאנו חייבים להאמין בישוע היא ראשית, כיוון שהוא אלוהים בעצמו. שנית, כיוון שהוא לקח את חטאינו כדי ששמותינו יירשמו בספר החיים והפך אותנו לילדי אלוהים חפי חטא. ברגע שאנו נולדים לעולם הזה אנו חייבים למות פעם אחת, ולאחר מיתתנו כולנו חייבים להישפט.
אך ישוע בא אל האדמה הזו, לקח את כל חטאינו עם הטבילה אשר קיבל מיוחנן, נשפט על הצלב במקומנו, ועל ידי כך אפשר לאלה מאיתנו אשר מאמינים בו לחיות עימו לנצח במלכות השמים הנצחית. כדי לגאול אותנו מדין החטאים שלנו, במילים אחרות, אלוהים בעצמו ניקה אותנו מכל חטאינו. זוהי הסיבה שכולנו חייבים להאמין בישוע, האחד אשר נעשה למושיע.
ישוע אינו רק אדם. כיוון שאלוהים הבטיח לבני האדם שהוא יושיע אותם, וכדי לקיים את ההבטחה הזו הוא בא לעולם הזה בגוף אדם דרך גוף של בתולה. כיוון שהוא למעשה הושיע את כולם מחטאיהם, אנו כולנו חייבים להאמין בישוע, אשר הוא אלוהים בעצמו. כאשר אנו מאמינים בישוע באופן נכון, שמותינו נרשמים בספר החיים. אלוהים אמר לנו שרק על ידי הלידה מחדש מהמים והרוח האדם יוכל לראות ולהיכנס למלכות השמים. אנו כולנו חייבים להאמין בישוע.
 
 
ישוע הוא הדרך לגן עדן
 
אנו חייבים לדעת אם כן, כיצד בדיוק ישוע העלים את כל חטאינו. כאשר בא אל האדמה הזו, ישוע הוטבל על ידי יוחנן בנהר הירדן (מתי 3:13-17). הוא קיבל את טבילתו מיוחנן כדי שיהיה מסוגל לקחת את כל חטאי בני האדם (כולל שלכם ושלי). באמצעות ידיו של יוחנן המטביל, נציגם של בני האדם, כל החטאים של כל בני האדם הועברו על ישוע. לאחר שלקח כך את כל חטאי בני האדם על עצמו באמצעות יוחנן, ישוע שפך לאחר מכן את דמו על הצלב ומת עליו. לאחר מכן תוך שלושה ימים הוא קם לתחייה מן המתים.
אדונינו הבטיח שכל מי שיאמין בו יקבל חיי נצח. אלוהים קבע שכל מי שמאמין באמת שישוע לקח את כל חטאיו על עצמו וקיבל על הצלב את העונש על חטאים אלה, לא יושלך לאגם של אש, אלא במקום זה שמו ירשם בספר החיים.
ישוע אומר ביוחנן 14:6,  "אנכי הנני הדרך והחיים לא יבוא איש אל האב כי עם על ידי." בני האדם חייבים להאמין בישוע אשר הוא הדרך לגן עדן. ישוע הוא אלוהינו. ישוע הוא האמת היחידה בעולם. וישוע הוא אדוני החיים. כדי לוודא ששמותינו רשומים בספר החיים ועל מנת שנתקבל בברכה במלכות השמים, כולנו חייבים להאמין בישוע.
כיוון שישוע למעשה לקח את כל חטאינו על עצמו כשקיבל את הטבלתו מידי יוחנן המטביל בנהר הירדן, אנו חייבים להאמין בו, האחד אשר נעשה למושיע הכפרה. וכיוון שישוע השלים את כל ישועתנו כשנצלב ושפך את דמו על הצלב כעונש על חטאינו, אתם ואני יכולים להיכנס עתה לגן עדן.
ישוע החליט מי יושלך לאגם של אש. אלה אשר לא מאמינים ורכי לב יושלכו כולם לאגם של אש. לא רק הם בעצמם יושלכו לאגם של אש בגלל אי אמונתם, אלא גם ילדיהם וצאצאיהם שיבואו. כדי להגיע לרווחה רוחנית ופיזית, כולם צריכים למעשה להאמין לחלוטין בישוע.
 
 
?מה אם ישוע לא היה מקבל את טבילתו
 
אלוהים הוא היחידי אשר נותן את ברכותיו או את קללותיו על כל בני האדם. זוהי הסיבה שאנו חייבים להאמין בו. האם אתם יודעים מדוע חייהם של כל כך הרבה אנשים כה אומללים? מדוע עמים על פני האדמה יורדים מגדולתם? זה מכיוון שאלוהים אמר שהוא יקלל את אלה אשר שונאים אותו ואשר עובדים אלילים במשך שלושה או ארבעה דורות הבאים. אך הוא גם אמר שהוא יברך את אלף הדורות הבאים של אלה אשר שירתו, אהבו את אלוהים וקיימו את מצוותיו (שמות 20:5-6).
אין זה אומר שאם מישהו מאמין בישוע בצורה כלשהי, הוא יבורך ללא תנאי. האדם חייב להאמין בישוע בצורה נכונה. אם האנשים מאמינים, במילים אחרות, שישוע הוא אלוהים בעצמו אשר בא אל האדמה הזו, שהוא ניקה את כל חטאיהם, שלקח את החטאים האלה על עצמו עם טבילתו, ושהוא הפך למושיעם האמיתי כשנצלב במקומם – אם הם מאמינים, בקיצור, שישוע הוא אלוהיהם ומושיעם – אלוהים אמר שהוא יברך את אלה אשר מאמינים כך לאלף הדורות הבאים.
אך יחד עם זה, אלוהים גם הבטיח לנו שהוא יקלל למשך דור שלישי ורביעי את אלה אשר לא מאמינים בישוע. זוהי הסיבה מדוע כולם חייבים לדעת ולהאמין באמת של הלידה מחדש מהמים והרוח. אלה אשר יש להם אמונה כזו, יימחלו מכל חטאיהם, יקבלו חיי נצח, יכנסו לגן עדן, וגם יקבלו כשהם על הארץ הזו את כל הברכות אשר אלוהים נתן לאברהם לפני כן.
כולנו חייבים לשכון בעולם הזה אשר אלוהים החליט בשבילנו, ואמונתנו חייבת להיות לגמרי בהתאם לדבר כפי שהוא כתוב. אנו חייבים להבין ולהאמין בעובדה שאלה אשר אינם מאמינים באלוהים יושלכו לאגם של אש, אך בניגוד אליהם, אלה אשר מאמינים, שמותיהם יירשמו בספר החיים ויתקבלו בברכה בשמים ובארץ החדשים. אנו גם חייבים להאמין שאלה מאיתנו אשר מאמינים יחיו שוב. לידתנו מחדש תתאפשר רק על ידי בשורת המים והרוח.
כפי שאף אחד אינו יכול לחיות ללא מים, הבשורה של המים יחד עם הבשורה של הדם חשובות בצורה קריטית לישועתנו. כאשר ישוע הוטבל, הוא לקח את כל חטאינו על עצמו. הוא שקע במים ולאחר מכן עלה מן המים. המשמעות של זה היא מיתתו על הצלב ותחייתו. אדונינו, במילים אחרות, נשפט על כל חטאינו במקומנו. ועלייתו מן המים מרמזת על תחייתו. משמעות נוספת היא תחייתנו, של אלה מאיתנו אשר מאמינים.
אנו מאמינים באופן מוחלט שישוע לקח את חטאינו עם טבילתו. אם ישוע לא היה מקבל את טבילתו מה היה קורה לנו? לא היה לנו שום דרך להימלט מאגם האש. בדיוק כפי שללא גשם אף אחד אינו יכול לחיות בעולם הזה, כדור הארץ מתקיים בגלל המים. באותו אופן חשובה לנו טבילתו של ישוע. גם, מותו על הצלב חשוב באותה מידה, כיוון שהמשמעות היא שהוא נשפט על חטאינו במקומנו. אם ברצוננו להיגאל מקללתו ודינו של אלוהים, אנו חייבים להאמין בישוע באופן מוחלט. ואם ברצוננו להתנקות מחטאינו, אנו חייבים להאמין שכל חטאינו הועברו על ישוע כאשר הוא הוטבל.
אמונה נוצרית היא לעולם אינה סוג של דת אשר גורמת לאנשים לרעוד בפחד. כולם חייבים להאמין בישוע. הנולדים מחדש חייבים לבוא לכנסיה של נולדים מחדש ולשמוע את הדבר כדי להיות ניזונים באמונה.
יש אנשים הטוענים שהאדם חייב להאמין בישוע ולעשות מעשים טובים כדי להיוושע וכדי לקבל ברכות, אך כל הדברים האלה הם טענות הונאה של שקרנים. כמובן, עלינו לחיות כנוצרים אדוקים ולעשות דברים טובים, אך בכל מה שנוגע לבעיות היסוד של ישועתנו, הטבע שלנו הוא כה רע שאף אחד מאיתנו אינו יכול לחיות את חיי הבשר במושלמות של 100 אחוז. זוהי הסיבה מדוע אלה אשר טוענים שהאדם חייב להיוושע באמצעות מעשים טובים הם כולם שקרנים אשר מרמים אנשים ואשר אינם בקיאים בבשורת המים והרוח.
כאשר אנו מכירים בעצמנו שאנו מיסודנו מיועדים לעשות חטאים, כשאנו מתבוננים בטבילה שישוע המשיח קיבל ועל הצלב אשר הוא נשא בשבילנו מדבר אלוהים הכתוב, וכאשר אנו מקבלים את כל הדברים האלה, רק אז נוכל להיות צדיקים אשר ליבם חף מפשע ונהיה כשירים להיכנס לגן עדן. לפני שרוח הקודש שוכנת בנו ומדריכה אותנו, אף אחד מאיתנו לעולם לא יכול להיות טוב ולא משנה עד כמה נתאמץ.
אלוהים הושיע אותנו על ידי שהעלים את כל חטאינו. במקום לזרוק אותנו לאגם האש הבוער לנצח, הוא רושם את שמותנו בספר החיים, נותן לנו את הארץ והשמים החדשים, וכפי שהכלות מקשטות את עצמן לארוסם, הוא, גם, נותן לנו את הבתים הנקיים והיפים ביותר, גנים, ופרחים. והוא גם ייקח את כל המחלות מאיתנו ויחיה איתנו לעד בממלכתו. אנו חייבים להאמין בישוע למען עולם הבא שלנו, אך אנו גם חייבים להאמין בו למען חיינו הנוכחיים. גם למען ילדנו אנו חייבים להאמין.
האם אתם רוצים להתקבל בברכה בגן עדן, או האם ברצונכם להיזרק לאגם של אש? איזה סוג של ירושה תשאירו לילדיכם? אפילו אם אתם עומדים בפני צרות וסבל על אמונתכם בישוע, אתם חייבים עדיין להאמין בו כיוון בעשותכם כן ברכות רבות יבואו עליכם ועל ילדיכם.
 
אהוביי הקדושים, באמצעות דברו, אלוהים אמר לנו את הסיבה מדוע עלינו ללמד את בשורת המים והרוח ומדוע משפחותינו גם חייבות להיוושע. אני נותן את תודתי לאלוהים.