דרשות

נושא 8: רוח הקודש

[8-3] < מעשי השליחים 19:1-3 > "הקבלתם את רוח הקדש אחרי אשר האמנתם?"

< מעשי השליחים 19:1-3 >
"ויהי בהיות אפולוס בקורנתוס ויעבור פולוס במדינות העליונות וירד אל אפסוס וימצא שם תלמידים. ויאמר אליהם הקבלתם את רוח הקדש אחרי אשר האמנתם? ויאמרו אליו אף לא שמענו כי ישנו רוח הקדש. ויאמר אליהם על מה אפוא הטבלתם ויאמרו על טבילת יוחנן."
 
 
מדוע התנ"ך אומר, "ומימי יוחנן
המטביל עד הנה מלכות השמים נתפשה
בחזקה והמתחזקים יחטפוה"?
כיוון שהאנשים יכולים לתפוש את מלכות השמים על
ידי האמונה בבשורה היפה האומרת, שישוע מחק
את כל חטאי העולם על ידי הטבלתו בידי
יוחנן ומותו על הצלב
 
איזה סוג של בשורה פאולוס דרש? הוא דרש את בשורת טבילתו של ישוע ודמו. מעשי השליחים 19:1 אומר, "ויהי בהיות אפולוס בקורנתוס ויעבור פולוס במדינות העליונות וירד אל אפסוס וימצא שם תלמידים. ויאמר אליהם הקבלתם את רוח הקדש אחרי אשר האמנתם?" בכל אופן, אנשים אלו האמינו בישוע כאשר הם משמיטים את משמעות טבילתו של ישוע. הם לא הכירו את הבשורה היפה אשר מובילה לשכינתה של רוח הקודש. זוהי הסיבה שפאולוס שאל, "הקבלתם את רוח הקדש אחרי אשר האמנתם?" שאלה זו הייתה שאלה מאד לא מוכרת לתמידים אשר באפסוס. אנשים אחרים היו שואלים אותם, "האם האמנתם בישוע?" אך פאולוס שאל אותם את השאלה בדרך לא רגילה, כדי שהם יוכלו לקבל את רוח הקודש על ידי כך שיחדשו את אמונתם בבשורה היפה. תפקידו של פאולוס היה לדרוש את הבשורה היפה של טבילת ישוע ודמו. פאולוס, פטרוס ויוחנן גם העידו על טבילתו של ישוע בידי יוחנן המטביל.
הבה נסתכל בעדותם של השליחים על בשורת הטבילה. פאלוס העיד ראשון. "חלילה לנו כי מתנו לחטא ואיך נוסיף לחיות בו. או האינכם יודעים כי כולנו הנטבלים למשיח ישוע למותו נטבלנו?" (אל הרומים 3-6:2). וגם, "כי כולכם אשר נטבלתם למשיח לבשתם את המשיח". (אל הגלטיים 3:27).
השליח פטרוס גם העיד על בשורת טבילתו של ישוע. בראשונה לפטרוס 3:21 הוא אומר, "וזה הוא אות הטבילה אשר תושיע גם אותנו לא בהסיר טינוף הבשר כי אם בשאול לנו מאת האלוהים רוח שלמה על ידי הקמת ישוע המשיח. אשר הוא לימין אלוהים אחרי אשר עבר השמימה ויכנעו לפניו המלאכים והרשיות והגבורות."
יוחנן השליח גם העיד על הבשורה היפה הזאת בראשונה ליוחנן 8-5:5, "מי הוא זה המנצח את העולם אם לא המאמין בישוע שהוא בן האלוהים. זה הוא אשר בא במים ובדם ישוע המשיח לא במים לבד כי אם במים ובדם והרוח הוא המעיד כי הרוח הוא האמת. כי שלושה המה המעידים. בשמים האב הדבר ורוח הקודש ושלושתם אחד המה ושלושה המה המעידים בארץ. הרוח המים והדם ושלושתם לאחת המה."
יוחנן המטביל שיחק תפקיד מכריע בביצוע הגאולה היפה. התנ"ך אומר את הדברים הבאים על יוחנן המטביל במלאכי 3-3:1 ובמתי 11-11:10. יוחנן המטביל היה נציגם של בני האדם והוא היה אליהו אשר נובא עליו שיבוא כפי שכתוב בברית הישנה. בברית הישנה, קורבן החטא היה נשחט לאחר שלקח את כל החטאים של האדם באמצעות סמיכת הידיים כדי לשפוך את דמו. בכל אופן, בברית החדשה, ישוע היה קורבן החטא אשר לקח את כל חטאי העולם באמצעות טבילתו ומת על הצלב כדי לשלם את חובות החטאים. ישוע הציל את בני האדם כיוון שיוחנן המטביל העביר את כל חטאי העולם עליו באמצעות הטבילה בנהר הירדן.
אלוהים תכנן שני מעשים נפלאים על מנת להציל את בני האדם מהחטאים, והוא ביצע את שניהם. הראשון היה שישוע בא לעולם הזה באמצעות גופה של מרים הנביאה, הוטבל ונצלב כדי לקחת את כל חטאי העולם. השני היה, שיוחנן המטביל נולד באמצעות אלישבע. אלוהים גרם לשני מאורעות אלו להתרחש על מנת להציל את בני האדם מחטאיהם. זאת הייתה עבודתו של אלוהים בשילוש הקדוש. אלוהים שלח את יוחנן המטביל לעולם שישה חודשים לפני ישוע, ולאחר מכן שלח את ישוע המשיח, מושיעם של בני האדם, לעולם, כדי לגאול את בני האדם מהדין על חטאיהם.
ישוע נשא עדות על יוחנן המטביל במתי 11:9. "ואם לא מה זה יצאתם לראות אם איש נביא הן אני אומר לכם כי גדול הוא מנביא." נוסף על כך, כאשר יוחנן המטביל העביר את כל חטאי העולם על ישוע, הוא ראה אותה ביום למחרת והעיד עליו כשהוא אומר, "הנה שה האלוהים הנשא חטאת העולם." (יוחנן 1:29).
בתנ"ך נכתב הרבה על יוחנן אשר הטביל את ישוע, ועלינו לשאוף להשיג יותר ידע עליו. יוחנן המטביל בא לעולם הזה לפני ישוע. תפקידו היה לקיים את הבשורה היפה אשר אלוהים תכנן. התנ"ך אומר שישוע קיבל את כל חטאי העולם מיוחנן ושיוחנן העביר אותם עליו כדי למלא את רצונו של אלוהים.
אנו מכנים אותו יוחנן המטביל כיוון שהוא הטביל את ישוע.
איזו משמעות באמת יש להטבלתו של ישוע על ידי יוחנן? המילה "טבילה" רומזת על "שטיפה". מכיוון שכל חטאי העולם הועברו על ישוע באמצעות טבילתו, הם נשטפו. לטבילת ישוע יש אותה משמעות כמו של "סמיכת הידיים" בברית הישנה אשר קורבן החטא קיבל. המשמעות הרוחנית של הטבילה היא, "להעביר על" "להישטף" או "להיקבר." הטבלתו של ישוע על ידי יוחנן הייתה מעשה של גאולה כדי לקחת את כל חטאי אנשי העולם.
לטבילת ישוע יש אותה משמעות כמו לסמיכת הידיים אשר הייתה השיטה בברית הישנה להעברת החטאים על קורבן החטא. במילים אחרות, בני ישראל העבירו את חטאי השנה שלהם ביום הכיפורים אל קורבן החטא באמצעות סמיכת הידיים של אהרן הכהן. הקרבה זו אשר בברית הישנה, משמשת באותו תפקיד כמו טבילת ישוע ומותו על הצלב.
אלוהים קבע את יום הכיפורים כדי לקחת את כל חטאי בני ישראל. ביום העשירי של החודש השביעי, הכהן הגדול, על ידי כך שסמך את ידיו על ראש הקורבן החטא, העביר את כל חטאי השנה של האנשים על ראש הקורבן, כדי לכפר על חטאם של האנשים. זאת הייתה שיטת ההקרבה אשר אלוהים קבע. זו הייתה הדרך היחידה להעביר את חטאי האנשים על קורבן החטא, והעברת החטא על ידי סמיכת הידיים הינה החוק הנצחי אשר אלוהים קבע.
"וסמך אהרן את שני ידיו על ראש השעיר החי והתוודה עליו את כל עוונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתן אותם על ראש השעיר ושילח ביד איש עתי המדברה. ונשא השעיר עליו את כל עוונם אל ארץ גזרה ושילח את השעיר במדבר" (ויקרא 22-16:21).
בברית הישנה. החוטא סמך את ידיו על ראש קורבן החטא והעביר את החטאים עליו, על מנת שימחל לו. ביום הכיפורים אהרן הכהן הגדול, כנציגם של כל בני ישראל, סמך את ידיו על ראש הקורבן כדי להעביר עליו את חטאי בני ישראל. לאחר מכן קורבן החטא היה נהרג לאחר שהוא לקח את כל חטאיהם.
יש לזה אותה משמעות רוחנית כמו לטבילה (ביוונית: "בפטיזמה" משמעותה "להישטף, להיקבר, להעביר") אשר ישוע קיבל מיוחנן בברית החדשה. בדיוק כפי שהכהן הגדול בברית הישנה סמך את ידיו על קורבן החטא כדי להעביר עליו את כל החטאים של בני ישראל, כך כל חטאי בני האדם הועברו על ישוע באמצעות הטבלתו בידי יוחנן המטביל. לאחר מכן ישוע מת על הצלב כדי לכפר על חטאינו. זוהי בשורת האמת היפה.
בדיוק כפי שאהרן הכהן הגדול העלה את הקורבן לכפרה במקום בני ישראל, יוחנן המטביל, אחד מצאצאיו של אהרן, ביצע את המוטל עליו כנציגם של כל בני האדם כשהטביל את ישוע, ועל ידי זה, העביר את כל חטאי בני האדם עליו. אלוהים תיאר את תוכניתו הנפלאה של אהבתו בתנ"ך כפי שכתוב להלן בתהילים 5-50:4, "יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו. אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח" אמן הללויה.
ההיסטוריה של הכנסיה מראה שלא היו נוצרים במשך שני העשורים הראשונים של הכנסיה הקדומה. הכנסיה הקדומה יחד עם שליחי ישוע הנציחו רק את ה 6 לינואר כ "יום טבילתו של ישוע" בירדן בידי יוחנן המטביל. מדוע הם נתנו דגש חשוב כל כך באמונתם לטבילתו של ישוע? התשובה היא המפתח למסורת הנצרות של השליחים. אך אני מקווה שאינך מתבלבל בין הטבלת המאמינים וטבילתו של ישוע.
הטבלת המאמינים כפי שהיא נהוגה היום, יש לה משמעות שונה מאד מהטבלתו של ישוע בידי יוחנן. לכן, אם ברצוננו לקבל את שכינתה של רוח הקודש, על כולנו להיות בעלי אותה אמונה כמו תלמידי ישוע. על כולנו לקבל את שכינתה של רוח הקודש על ידי האמונה בטבילת ישוע אשר הוא קיבל מיוחנן, ובדמו על הצלב.
אם הכנסייה הקדומה החשיבה את הטבילה כטקס חשוב ביותר, זה היה עקב אמונתם החשובה בטבילתו של ישוע, ובימים אלו, עלינו גם להחשיב את הטבלת ישוע בידי יוחנן המטביל כמרכיב הכרחי בגאולתנו. נוסף על כך, אנו חייבים להשיג ידע מושלם ולשמור על האמונה הנכונה אשר אומרת, שעל ישוע היה להיצלב עקב הטבלתו בידי יוחנן. עלינו להיות מודעים לכך שרוח הקודש מתחילה לשרות עלינו כאשר אנו מאמינים שישוע הוטבל, מת על הצלב, קם לתחייה והפך למושיענו. להטבלתו של ישוע בידי יוחנן ולדמו על הצלב יש משמעות כל כך מיוחדת בבשורה היפה.
הדרך הבטוחה בשבילנו לקבלת רוח הקודש היא להאמין בבשורה היפה של טבילתו של ישוע ודמו. טבילת ישוע ניקתה את כל חטא בני האדם בבת אחת. זו היא טבילת הגאולה אשר מובילה אותנו לקבל את רוח הקודש. מכיוון שחלק מהאנשים אינם מבינים את כוחה של טבילת ישוע, הם רואים אותה בתור פולחן ותו לא.
טבילת ישוע מהווה חלק מהבשורה היפה אשר אומרת לנו כיצד הוא לקח את כל חטאי העולם וקיבל את הדין עליהם על ידי ששפך את דמו על הצלב. כל מי שמאמין בדברי הבשורה היפה הזאת, הופך לחבר בכנסייה אשר היא בבעלות ישוע, ונהנה מברכתה של רוח הקודש. רוח הקודש היא מתנה מאלוהים לאלו אשר חטאיהם נמחלו להם.
עם טבילתו ישוע הפך ל "שה האלוהים הנשא חטאת העולם" (יוחנן 1:29). ביוחנן 7-1:6, נאמר, "ויהי איש שלוח מאת האלוהים ושמו יוחנן. הוא בא לעדות להעיד על האור למען יאמינו כולם על ידו." על מנת להאמין בישוע כמושיענו אשר לקח את כל חטאינו, עלינו להבין את תפקידו של יוחנן ועדותו כפי שכתוב בתנ"ך, ואז נהיה מסוגלים להאמין בישוע המשיח כמושיענו. על מנת להאמין ברוח הקודש, אנו גם צריכים שאמונתנו העמוקה תהיה מעודדת על ידי עדותו. לכן כדי להשלים את בשורת האמת היפה, עלינו להאמין בהטבלת ישוע על ידי יוחנן ובדמו על הצלב.
במתי 11:12 כתוב, "ומימי יוחנן המטביל עד הנה מלכות השמים נתפשה בחזקה והמתחזקים יחטפוה" קטע זה ידוע כאחד מהקטעים הקשים ביותר בתנ"ך. בכל אופן עלינו לשים לב לקטע, "ומימי יוחנן המטביל" קטע זה מצהיר בוודאות שכהונתו של יוחנן המטביל קשורה ישירות עם כהונתו של ישוע למען גאולתנו.
ישוע רוצה שניכנס לגן עדן עם אמונה נועזת, נועזת כמו אדם חזק. אנו חוטאים כל יום, אנו חלשים, אך הוא אפשר לנו להיכנס למלכותו על ידי אמונה נועזת למרות רשעותנו. לפיכך משמעות קטע זה היא שאדם יכול לתפוס את מלכות השמים על ידי האמונה בבשורה היפה אשר אומרת שישוע מחק את כל חטאי העולם באמצעות טבילתו בידי יוחנן ודמו על הצלב. במילים אחרות, המשמעות היא שגן עדן יכול להיתפס באמצעות אמונה נועזת בבשורה היפה הזאת של טבילת ישוע ודמו.
טבילת ישוע לקחה את כל חטאינו, ואמונתנו היא הערבות לכך שנקבל את שכינתה של רוח הקודש. אנו חייבים לדרוש את הבשורה לשכננו, קרובינו, למכרנו ולכל אחד אחר בעולם. אנו חייבים להיות בעלי אמונה בבשורה היפה האומרת שחטאי העולם הועברו לישוע באמצעות טבילתו. באמצעות אמונתנו, אנו נשיג אושר של גאולה ואת שכינתה של רוח הקודש.
טבילת ישוע לקחה את כל חטאינו, ודמו היה גזר הדין על החטאים. אנו חייבים להסביר לאלו אשר אינם מאמינים את בשורת המים והרוח היפה. רק כשנעשה כך, הם יתחילו להאמין בבשורת המים והרוח ויקבלו את רוח הקודש. אני רוצה שתאמין בכך. רק על ידי האמונה בהטבלת ישוע בידי יוחנן ובדמו על הצלב, האדם יכול להימחל מכל חטאיו ולקבל את שכינתה של רוח הקודש.
על ידי האמונה בבשורה היפה של המים והרוח, כל אחד יכול להפוך לבנו של ישוע אשר רוח הקודש שוכנת בו, ולאחד מאחינו או אחיותינו. עליך להיות בעל אותה אמונה בבשורה היפה כמו שהייתה לפאלוס. אני מהלל ומודה לישוע על שנתן לנו את הבשורה היפה הזאת. אמן.