דרשות

נושא 9: אל הרומיים

[Chapter 1-2] ( אל הרומים פרק א 16-17 :1) צדקת אלוהים הנגלית בבשורה

 ( אל הרומים פרק א 16-17 :1)
"כי אינני בוש מבשורת המשיח כאשר גבורת אלוהים היא לתשועת כל המאמין ליהודי בראשונה וכן גם ליווני. כי תגלה בה צדקת אלוהים מאמונה אל אמונה ככתוב וצדיק באמונתו יחיה."
 
 
אנו חייבים לקבל את צדקתו של אלוהים
  
פאולוס השליח לא התבייש בבשורה של המשיח. הוא העיד על הבשורה בצורה אצילית. בכל אופן אחת מהסיבות לכך שהרבה אנשים בוכים למרות שהם מאמינים בישוע היא בגלל חטאיהם. זה גם בגלל בערותם באי ידיעת צדקתו של אלוהים. אנו יכולים להינצל על ידי האמונה בצדקת אלוהים ועל ידי שנוותר על צדקתנו.
מדוע פאולוס השליח לא התבייש בבשורה? קודם כל זה היה מכיוון שצדיקותו של אלוהים נגלית בה.
הבשורה, ביוונית 'אוג'ליון', משמעותה 'חדשות טובות'. כאשר ישוע המשיח נולד בבית לחם, מלאך אלהים הופיע ואמר לרועי הצאן אשר השגיחו על צאנם בלילה, "כבוד במרומים לאלוהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו" (לוקס 2:14) אלה היו חדשות טובות – 'שלום בבני אדם רצונו.' בשורתו של ישוע הושיעה אותנו מכל החטאים ושטפה את חטאי העולם. ישוע שטף את כל חטאינו. הוא בעצמו, שטף את כל החטאים של אלה אשר התפתלו כמו תולעת בערימת זבל ואשר חטאו ברפש.
דבר ראשון, פאולוס השליח אמר שצדקת אלוהים נגלית בבשורה. צדקתו של אלוהים נגלית בבשורה אשר מחקה את כל חטאינו. צדקתו של אלוהים מאפשרת לנו להיות קדושים וצדיקים. היא גם מאפשרת לנו להשיג חיי נצח ולהיות חפי חטא.
מהי צדקתם של בני האנוש? אנו בני האדם אוהבים לעשות רושם לפני אלוהים כאשר יש לנו משהו להתרברב עליו. יהירות האדם כאשר הוא עושה מעשים טובים מראה את צדקתו של בן האנוש. בכל אופן, מעשהו הצדיק של ישוע אשר הציל אותנו מכל חטאינו מאפשרת לצדקתו של אלוהים להיגלות בבשורה. זוהי צדקתו של אלוהים.
בימים אלה, רוב הנוצרים מלמדים את הבשורה מבלי להכיר את בשורת צדקתו של אלוהים. הם אומרים, "האמן בישוע, תיוושע ותהייה עשיר." בכל אופן זהו לא הלימוד של בשורת צדקת האלוהים. נראה שהבשורה ההיא יותר פופולרית מכל שאר הדברים, אך רוב האנשים הם חסרי ידע ואינם מכירים את הבשורה. זה דומה לעובדה שהתנ"ך הוא רב מכר, אך למעשה האנשים אינם מכירים את תוכנו. הדבר היקר ערך והיפה ביותר הוא הבשורה אשר אלוהים נתן לנו.
"כי תגלה בה צדקת אלוהים מאמונה אל אמונה ככתוב וצדיק באמונתו יחיה." בשורת אלוהים היא כמו נווה מדבר במדבר. ישוע בא אל החוטאים האלה אשר עשו הרבה חטאים ושטף את כל חטאיהם. בכל אופן, האנשים דחו את מתנת צדקתו, אשר שטפה את כל חטאי העולם, כשהם מנסים לבסס את צדיקותם העצמית. אנשים אשר מטילים את מאמציהם (שירות, התמסרות, קנאות, מנחה, תפילות תשובה, תפילות צום, שמירת יום האלוהים, תרגום דבר האלוהים למנהג וכיוצא בזה) ודוחים את מתנת האלוהים, הם אלה אשר דוחים את צדקותו. האדם יכול לקבל את צדקת האלוהים רק כאשר הוא מוותר על צדקותו שלו.
  
 
"ויתפרו עלי תאנה ויעשו להם חגורות"
 
בבראשית 3:21 נאמר, "ויעש יהוה אלוהים לאדם ולאשתו כותנות עור וילבישם." האדם הראשון, אדם, חטא לאלוהים על ידי שנכשל בהולכת השולל של השטן. מה שאדם וחווה עשו ישר לאחר שהם חטאו היה לתפור עלי תאנה ולעשות להם בגדים. הבגדים אשר עשויים מעלי תאנה הם מנוגדים לחלוטין לבגדים העשויים מעור. זה היה ההבדל בין 'צדקת בני האדם' ל 'צדקת האלוהים.' בראשית 3:7 אומר, "ויתפרו עלי תאנה ויעשו להם חגורות." האם אי פעם קלעת עלי צנון? אנו הקוריאנים חותכים את עלי הצנון מהצנון וקולעים אותם יחד עם גבעולי אורז כדי ליבשם. אנו מבשלים איתם תבשיל שעועית בחורף. זה מאד טעים!
אדם וחווה קלעו עלי תאנה ביחד ועשו בגדים לאחר שהם חטאו. סוג כזה של מעשים טובים, נסיון עצמי והקרבה עצמית, יוצרים את הצדיקות של בני האדם. זוהי צדיקות עצמית, לא צדיקות של אלוהים. העובדה שהם עשו את בגדיהם מעלי תאנה מראה על חטא היוהרה אשר מנסה להסתיר את חטאיהם מפני אלוהים על ידי מעשיהם הטובים. לקלוע את צדקת האדם – מסירות האדם, הקרבה עצמית, נסיון עצמי, שירות ותפילות תשובה לבגדים ולנסות לכסות את החטאים אשר בליבו של האדם איתם, זוהי עבודת אלילים אשר מצמיחה את היהירות של האדם לפני אלוהים.
האם אנו יכולים להסתיר את החטאים אשר בליבנו על ידי תפירת עלי תאנה כדי לעשות בגדים? האם אנו יכולים להחביא את חטאינו על ידי מעשינו הטובים? לעולם לא. לאחר יום העלים יתחילו לנשור ולאחר 3 ימים כל העלים ינשרו. בגדים העשויים על ידי ירק אינם מחזיקים הרבה זמן מעמד. האנשים אשר תופרים עלי תאנה ועושים מהם בגדים, כלומר, אלה אשר מנסים להיות צדיקים על ידי שהם משרתים את אלוהים היטב עם מעשיהם הטובים, אינם יכולים להיכנס למלכות השמים. אנו איננו יכולים לקבל מחילת חטאים על ידי הצדיקות שבמעשינו.
כאשר אדם וחווה ניסו להסתיר את חטאיהם על ידי שעשו בגדים עם עלי תאנה, אלוהים קרא לאדם, "היכן אתה אדם?" כאשר הוא מסתתר בין עצי הגן, הוא ענה, "פחדתי כיוון שאני ערום ; והסתתרתי." האדם אשר יש בו חטאים מנסה להתחבא בין העצים. בתנ"ך, עצים לעיתים קרובות מרמזים על בני האדם. זה אשר יש לו חטא בליבו מנסה להסתיר את עצמו בין האנשים. הוא אוהב להתיישב בכנסייה באמצע היכן שיש הרבה אנשים ולא לשבת יותר מידי מאחור או מלפנים, מדוע? כיוון שהוא רוצה להחביא את עצמו בין האנשים.
בכל אופן, הוא אינו יכול להחביא את חטאיו לפני אלוהים. הוא חייב להיסלח על חטאיו על ידי שיוותר על צדקתו העצמית ועל ידי אמונתו בצדיקותו של ישוע. אלה אשר יש להם אמונה לא ברורה ואשר אינם מאמינים באמת, גם רוצים להיכנס למלכות השמים כשהם מסתתרים בין אנשים כמותם, אך סופם יהיה גיהינום יחד עם אלה אשר מנסים להסתיר את חטאיהם עם מעשיהם הטובים. על החוטאים לפני האלוהים להתגלות כחוטאים ולתת את עצמם לאלוהים.
אלוהים אמר לאדם אשר עשה בדים העשויים מעלי תאנה, "מדוע לקחת את הפרי? מי גרם לך לאכול?" "הו אלוהים האשה אשר נתת לי היא נתנה לי מן העץ ואכלתי." "חווה מדוע עשית את זה?" "הנחש הוליך אותי שולל" אז אלוהים אמר לנחש, "כיוון שעשית דבר כזה ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה: על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך." זוהי הסיבה שהנחשים זוחלים על גחונם. שוב אלוהים אמר לאדם וחווה, "אתם חטאתם, אתם אשר הולכתם שולל וזה אשר הוליך אותכם שולל, הינכם אותם החוטאים." בימים אלה, נביאי שקר גם מלמדים את בשורתם השקרית כשהם אומרים, "קבלו את האש!" האנשים אשר מולכים שולל על ידיהם יטופלו באותו אופן כמו נביאי השקר וילכו לגיהינום.
 
 
אלוהים עשה כותנות עור לאדם ואשתו
 
אלוהים חשב, "אני לא אעזוב את אדם וחווה אשר חטאו על ידי שהולכו שולל בידי השטן כפי שהם. מלכתחילה החלטתי ליצור את בני האדם בדמותי ולעשותם לילדיי, לכן אני אציל אותם כדי להשלים את תוכניתי." תוכנית זו הייתה באלוהים. לכן אלוהים העביר את חטאיהם על החיה, פשט את עורה, עשה להם כותנות מעור והלביש את אדם וחווה עם הכותנות. הוא עשה את זה כסמל לגאולתנו. למעשה הבגד העשוי מעלי תאנה לא יכל להחזיק מעמד אפילו יום והיה עלי להיות מתוקן שוב ושוב. אלוהים הלביש את אדם וחווה בחיי נצח, כשהוא אומר, "אתם אדם וחווה בואו הנה, זה לא מכבר עשיתי כותנות מעור חיה, לבשו אותן. זהו עור החיה אשר מתה למענכם." אלוהים הלביש את אדם וחווה עם כותנות עור המבורכות בצדקתו של אלוהים על מנת לתת לאדם וחווה חיים חדשים. אלוהים עשה כותנות עור אשר ניתנו לאדם ולאשתו והלביש אותם, בדיוק כפי שאלוהים הלביש את המאמינים עם גאולת צדקתו.
בכל אופן, גאולתם של בני האדם אשר היא נפרדת מגאולתו של אלוהים הייתה הבגדים העשויים מעלי התאנה. אלוהים הלביש אותנו בכותונת עור אשר היא צדקתו של אלוהים. ישוע הלביש את מחילת החטאים עם צדקת האלוהים על ידי שנתן לנו את גופו ודמו. הוא לקח את כל חטאינו עם טבילתו, ונצלב על מנת לקבל את כל הדין במקומנו. אלוהים אפשר לנו לקבל את מחילת החטאים כאשר אנו מאמינים בצדקת האלוהים באמצעות בשורת טבילתו ודמו של ישוע. זוהי הבשורה אשר מושיעה את החוטאים מחטאיהם.
ישנם הרבה אנשים בעולם המנסים לבסס את צדקותם העצמית ודוחים את צדקתו של אלוהים. הם חייבים להיפטר מצדקותם העצמית. באל הרומים 10:1-4 נאמר, "אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלוהים בעד ישראל אשר יושעו. כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלוהים אך לא בדעת. כי את צדקת אלוהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלוהים לא נכנעו. כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו."
בני ישראל התעקשו על הלגליזם שלהם על מנת להקים את צדקתם בעוד הם מתעלמים מצדקת האלוהים. אלוהים נתן לבני האדם את התורה כדי לעשותם מודעים לחטא. לאנשים יש את הידע על החטא באמצעות עשרת הדברות ויש להם את מחילת החטאים על ידי האמונה בצדקת גאולתו, אשר הושיעה אותם מהחטאים באמצעות שיטת ההקרבה של המשכן. לכן, קורבן החטא של המשכן מרמז שישוע הוא ייצוגו המדויק של אלוהים בברית החדשה. בכל אופן בני ישראל לא הכירו את צדקת אלוהים.
 
 
?מדוע ישוע הוטבל
  
מדוע ישוע הוטבל? יוחנן המטביל הטביל את ישוע על מנת לשטוף את כל חטאי העולם הזה. ישוע אמר ליוחנן המטביל בדיוק לפני שהוא הוטבל, "הניחה לי כי נאווה לשנינו למלא את כל הצדקה" (מתי 3:15) זהוי הסיבה שישוע הוטבל. הוא הוטבל כדי שהוא יוכל לשטוף את כל חטאי בני האדם. הוא לקח את כל חטאי העולם הזה על ידי שהוטבל. "הנה שה האלוהים הנשא חטאת העולם" (יוחנן 1:29). הוא לקח את כל החטאים ונצלב כדי לכפר על החטאים. בכל אופן בני ישראל לא האמינו שישוע הפך למושיע המושלם של החוטאים.
בני ישראל לא הכניעו את עצמם לצדקתו של אלוהים, אך ישוע הוא סוף התורה לצדקה לכל המאמין. משמעות סוף התורה היא שישוע שטף את כל חטאי העולם. המשיח נשפט כקללת התורה למען כל החוטאים כדי שהתקדשו. הוא סיים את קללת התורה. ישוע גאל את כל האנשים מחטאיהם. ישוע הוטבל כדי לשטוף את החטאים של כל בני האדם. הוא לקח את כל חטאי העולם על ידי שמסר את גופו ליוחנן כדי שיוטבל ועל ידי העברת כל חטאי העולם על גופו. על ידי זה הוא הושיע את כל בני האדם מחטאיהם. הוא סיים את משפט קללת התורה על ידי שלקח את חטאי העולם הזה באמצעות טבילתו וצליבתו. הוא הציל אותנו באופן מושלם מהמשפט וקללת התורה.
זה היה סוף התורה ותחילת גאולת הצדק של אלוהים. ישוע לקח במידה מספקת את כל חטאי העולם על ידי שהוטבל בידי יוחנן המטביל והלך לצלב. כיצד זה אפשרי שלאדם יש חטא בליבו למרות שהוא מאמין באמת בצדקתו של ישוע? "כי תגלה בה צדקת אלוהים מאמונה אל אמונה ככתוב וצדיק באמונתו יחיה." הטבילה והדם של ישוע היו צדקת האלוהים. להאמין בצדקת אלוהים זה להאמין בטבילת ישוע ודמו.
צדקת אלוהים קוימה בצורה לגיטימית על ידי טבילת ישוע. אני רוצה שתאמין בכך. אחרי כן אתה תינצל מכל חטאיך. הצדק ניתן למען חוטאים כדי להופכם לחפי חטא באמצעות טבילת ישוע. בנוסף על כך, צדקת משפטו של אלוהים הייתה צליבת ישוע. "המשיח הוא סוף התורה" משפטו של אלוהים יבוא לאלה אשר עדיין לא נשפטו כל זמן שהתורה קיימת. תורת אלוהים מגלה את החטאים ומוכיחה ששכר החטא הוא מוות, קללה וגיהינום. לכן, טבילת ישוע ודמו על הצלב סיימה את קללת התורה. ישוע לקח את כל חטאינו וסיים את התורה כדי למלא את כל הצדקה.
 
 
הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן
 
הבה נסתכל במתי 25:1-13. יש כאן משל על עשר עלמות אשר חיכו לבעלן, למאורע התגלותו של אדוננו. הבה נראה מהי צדקתו של אלוהים באמצעות כתבי הקודש.
"אז תדמנה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן. חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות. הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן. והחכמות לקחו שמן בכליהם ואת נרותיהן. וכאשר בושש החתן לבוא ותנמנה כולן ותרדמנה. ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו. אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן. ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו. ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן. ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכונות ללכת באו איתו אל החתונה ותסגר הדלת. ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדונינו אדונינו פתח לנו. ויען ויאמר אמן אומר אני לכן לא ידעתי אתכן. לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבוא בה בן האדם" (מתי 25:1-13).
כתוב שמלכות השמים דומה לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ויוצאות לקראת חתנן. מי נכנס למלכות השמים? מי נכנס למלכות שמים מתוך עשרת העלמות? מדוע חלק מהעלמות לא יכלו להיכנס למלכות השמים אף על פי שהם האמינו בישוע? ישוע מספר לנו על כך באמצעות הקטע שלעיל. חמש מתוך עשר העלמות היו כסילות והחמש האחרות היו חכמות. הכסילות לקחו את נרותיהן אך לא לקחו עמם שמן. הנרות מסמלות את 'הכנסיות.' העובדה שהן לקחו את נרותיהן אך לא לקחו עימן שמן מסמל את אלה אשר הולכים לכנסייה ללא רוח הקודש (בתנ"ך, שמן מרמז על רוח הקודש).
מה עשו הכסילות? הן לקחו את נרותיהן בלי שמן. אדם אשר לא נולד מחדש אף על פי שהוא מאמין בישוע ייתכן שהוא יבקר בנאמנות בכנסייה. כולם אומרים, "הכנסייה שלי היא באמת אורתודוקסית." כל נוצרי בעולם הזה אומר כך. הם גאים מאד באב המייסד ובאופי של הזרם שלהם. אלה שהיו הכסילות לקחו את נרותיהן אך לא לקחו שמן עימהן, אך החכמות לקחו שמן בכליהן עם נרותיהן.
מהו בן אנוש? בן אנוש הוא כלי לפני אלוהים. הוא עפר. אדם עשוי מעפר. לכן בני האנוש הם כלים אשר יכולים להכיל את אלוהים. החכמות לקחו את נרותיהן עם שמן בכליהן.
 
 
העלמות הכסילות אשר היה להן רק נרות ללא שמן שרפו את רגשותיהן
 
התנ"ך אומר לנו שישנן עלמות טיפשות מתוך האנשים אשר מאמינים בישוע. הם לוקחים את נרותיהן בלי שמן. המשמעות של זה היא שהם לא נולדים מחדש. האם פתילה ללא שמן מחזיקה מעמד לאורך זמן? מה שעלינו לדעת פה זה שנר ללא שמן הוא במהירות מתכלה באש ולא משנה עד כמה טובה פתילתו. מאמינים אשר עדיין לא נולדו מחדש, הם בעלי אהבה חזקה לישוע בהתחלה, אשר מחזיקה מעמד 4 או 5 שנים בלבד. לאחר מכן אהבתם העזה לישוע נגמרת. עליהם להבין שאין להם מחילת חטאים.
אלה אשר לא נולדו מחדש או ללא השמן (רוח הקודש), אומרים דברים כמו, "הייתי בעל אמונה חזקה לפני הרבה זמן, הייתי טוב בהתחלה, אך לא כן עתה. אתה בקרוב תהייה כמוני." הם נביאי שקר וקדושי שקר אשר מנהלים אורח חיים דתי מבלי להיוולד מחדש. הם חייבים להיות בעלי אמונה בגאולה כיוון שאמונתם אינה מבוססת על שמן (רוח הקודש). אמונתם מבוססת רק על רגשותיהם. עליהם להשיג גאולה על ידי האמונה במים ובדם של ישוע המשיח ולקבל את שמנו של אלוהים כמתנה. הפתילה מסמלת את ליבו של האדם.
העלמות מחכות לבעל בקטע שלעיל. כאן, עלינו להבין היטב את הרקע התרבותי של בני ישראל. טקס הכלולות נערך בלילה ומתחיל כאשר החתן מגיע. על הכלה לחכות לחתנה. כך היה טקס הכלולות של בני ישראל.
"וכאשר בושש החתן לבוא ותנמנה כולן ותרדמנה." הייתה צעקה, "הנה החתן מגיע!" ואז הכלות קמו והטיבו את הופעתן. כאשר עשרת הכלות חיכו לחתן, החתן הגיע עם צעקה, "הנה החתן מגיע" "אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן. ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו." הכסילות היו תמיד טיפשות. היה עליהם להכין את השמן לפני שהחתן מגיע. לא משנה עד כמה הפתיל של הנר הוא חלש, נר עם שמן לא יתכלה באש.
העלמות הכסילות אשר הין להן נרות ללא שמן, שרפו רק את הפתילות. הכוונה היא שרק ליבן נשרף. "עלי להיוולד מחדש, לנהל אורח חיים של אדם אשר נולד מחדש ולהתמלא ברוח הקודש" הם כילו את ליבם בצורה רצינית כזאת. בזמן ילדותינו, עששיות נפט האירו את חדרנו. אם נאפשר למנורה לשרוף חתיכת נייר, הוא ישרף כהרף עין. האש תהיה בגובה רגל ומאד בהירה, אך היא תיכבה מיד.
העלמות הכסילות אשר ילכו לגיהינום הם אלה אשר שורפים את ליבם (רגשותיהם) ללא שמן, ואש האמונה שלהם תתכלה כאשר הם יצטרכו לפגוש את ישוע למעשה. אין בהם את רוח הקודש. הם מאמינים שאמונתם נכונה אפילו שהם לא מחזיקים ברוח הקודש. "בואי רוח שורפת בואי." הם בהמולה גדולה. ואז אשה שוקעת בריקוד (הם קוראים לזה ריקוד רוח הקודש) מנענעת את חזה ואומרת, "בואי, בבקשה בואי" הם טיפשים ומשוגעים. בטוח שאנו טיפשים אם יש לנו עדיין חטאים לפני המושיע. אנו נהיה כמו העלמות הכסילות אם יהיו לנו חטאים בלב, אפילו אם נאמין בישוע, אל תהיו לעולם עלמות כסילות.
 
 
?כיצד יכול האדון להתחתן עם כלה המחזיקה בחטאים
 
ישוע הוא אלוהים הקדוש. הבעל הוא האלוהים ובן האלוהים אשר אין לו חטא. אלוהים הוא חתננו. בכל אופן, כיצד אתה מנסה לפגוש את אלוהים בעוד אתה מחזיק בחטאים? האם ברצונך לפגוש את אלוהים עם חטא בליבך? זה יהיה מעשה מאד אווילי וטיפשי.
ישוע, חתננו בא לעולם וקידש את הכלות. הוא הפך את הכלות לצדיקות על ידי ששטף את כל חטאיהן באמצעות טבילתו. הוא בחר בהם ככלותיו. כאשר הזמן הגיע, חמש מהן אמרו "בוא בבקשה." בכל אופן, חמש מהן, עדיין עמדו בחשיכה. כיצד יכול להיות להן טקס כלולות כאשר פניהן חשוכות? הבעל בא ואמר "מה שלומכן?" פניהן של שאר חמש העלמות היה חשוך בגלל חטאיהן. הם היו בצער עמוק בגלל שחטאיהן היו קשורים פה ושם בתוך ליבן.
כיצד יכול הבעל להתחתן עם כלה אשר בוכה בגלל חטאיה? "תודה לך אדוני על שקידשת אותי כך." סוג כזה של אדם יהיה שמח עם בעלה הרוחני, אף על פי שהיא חלשה, בגלל שהבעל אוהב אותה ושטף את כל עוונותיה וחטאיה. בדרך כלל הבעל גורם לאשתו לשים איפור, להתלבש ולשים את הבשמים הטובים ביותר ומוצרי קוסמטיקה. ואז, הכלה לבושה עם כל הדברים הללו, מוכנה לפגוש את הבעל.
אדוננו נשלח לעולם הזה כבעל כדי להדריכנו לפגשו ככלותיו. הוא נתן לנו את גופו כמחילת חטאים בנהר הירדן. "והדבר נהיה בשר וישכון בתוכנו ונחזה תפארתו כתפארת בן יחיד לאביו רב החסד ואמת." (יוחנן 1:14). ישוע בעצמו לקח את כל חטאינו כדי שנתמלא בחסד, אמת ומחילת חטאים על ידי האמונה בו. החתן לקח את כל חטאי הכלה בנהר הירדן. ישוע הושיע את כלותיו מחטאיהן על ידי שנשפט במקומן על הצלב.
 
 
?האם אנו יכולים לקנות את רוח הקודש עם כסף וניסיון
 
בכל אופן, כאשר חתנן התקרב, העלמות הכסילות ביקשו מן החכמות לחלוק את שמנן כיון שנרותיהן התכלו. האם אנו יכולים לחלוק את רוח הקודש? האם אנו יכולים לקנות את רוח הקודש? האם אנו יכולים לקנות את מחילת החטאים על ידי מעשים טובים, נסיונות או כסף? החכמות אמרו להם לקנות את רוח הקודש ממטיפים המעוררים לתשובה. הבסילות חשבו שהן כבר קנו את זה מהם. הן חשבו שהן יכולות לקנות את השמן בכסף. הם הנהיגו בלהט אורח חיים דתי, כשהן חושבות שמנחות גדולות, שירות, ביקור בכנסייה אורתודוקסית ותפילות חוזרות ונשנות יתנו להם משהו.
אך לא משנה מה, אף אחד אינו יכול לקנות את מחילת החטאים אשר ישוע נתן עם משהו ארצי. הכסילות ניסו לשרוף את רגשותיהן עד אשר הן עמדו לפני ישוע. אחת מחמש העלמות התחילה חיים דתיים כשהיא אומרת, "אני אלך אחריך, אני אלך גם להרים כדי להתפלל ואתפלל לתשובה. הבה נשרת אותו הבה נלך לחוץ לארץ כדי ללמד את הבשורה."
בסופו של דבר החתן בא בתרועת חצוצרות. כשהחתן הגיע, הכסילות הלכו לקנות שמן אך העלמות אשר הייתה להן מחילת חטאים הכינו שמן (רוח הקודש) והלכו למשתה החתונה. החתן פגש את הכלות לאחר שהוא הכין הכל. לאחר מכן הוא נעל את הדלת. ישוע לא סתם באקראי בחר בחמש עלמות. בתנ"ך, המספר 'חמש' משמעותו 'חסד'. חמש העלמות מסמלות את אלה אשר יש להם את מחילת החטאים על ידי החסד ומאמינים בחסדו ומעשיו הצדיקים. הם מזהים את המעשים אשר הבעל עשה למענם ומאמינים בצדקותו של ישוע, אשר הפכה אותם לצדיקים. בכל אופן, העלמות האחרות לבסוף באו ואמרו, "ישוע, ישוע פתח לנו" אך הוא ענה "ללא ספק אינני מכיר אתכן."
 
 
אנו יכולים לקבל את מתנת רוח הקודש רק כאשר חטאינו נמחקים
 
אלה אשר לא הכינו שמן אינם יכולים לפגוש את ישוע. ישוע יקח רק את אלה אשר מאמינים בצדקתו של אלוהים ומחכים למלכות השמים ולאלה אשר למעשה יש בהם את מחילת החטאים בליבם. ישוע אמר את דברי ההבטחה "שובו מדרכם והיטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם." אם כן, מה קורה לאחר מחילת חטאינו? התנ"ך אומר, "וקיבלתם את מתנת רוח הקודש" (מעשי השליחים 2:38). אם תקבל את בשורת צדקת האלוהים, החטאים בליבך ימחקו למעשה ורוח הקודש תבוא אליך. איננו יכולים להרגיש באופן פיזי את רוח הקודש של אלוהים. אף על פי כן, רוח הקודש קיימת. אנו יכולים להגיד שאין לנו חטאים כיוון שיש לנו את רוח הקודש ואת דבר האלוהים בליבנו. היא באמת קיימת. אדם אשר מקבל את צדקתו של אלוהים הופך לאדם צדיק, למרות שהוא חלש. בכל אופן, אדם אשר אין לו את צדקתו של אלוהים נשאר חוטא.
 
 
בזה נגלית צדקת אלוהים
 
ישוע בא על ידי מים ודם. הוא הושיע אותנו מחטאינו עם טבילתו. הוא לקח את כל חטאינו כאשר הוא הוטבל וקיבל עונש ייצוגי על כל חטאינו על ידי ששפך את דמו. מה אמרו השליחים יוחנן, פטרוס ופאולוס על זה? הם כולם דיברו על בשרו ודמו של ישוע. הם דיברו על טבילת ישוע ודמו על הצלב. מתי 3:13-17 מתאר בדיוק את טבילת ישוע. ישוע הוטבל כדי לעשות את החוטאים חפי חטאים וכדי לשטוף את כל חטאי העולם בנהר הירדן.
הבה נסתכל בראשונה לפטרוס 3:21. פטרוס העיד שאות הגאולה היא טבילתו. "וזה הוא אות הטבילה אשר תושיע גם אותנו לא בהסיר טינוף הבשר כי אם בשאול לנו מאת האלוהים רוח שלמה על ידי הקמת ישוע המשיח. אשר הוא לימין אלוהים אחרי אשר עבר השמימה ויכנעו לפניו המלאכים והרשיות והגבורות." (הראשונה לפטרוס 3:21-22).
כתוב, "וזה הוא אות הטבילה אשר תושיע גם אותנו- על ידי הקמת ישוע המשיח." טבילת ישוע אשר לקחה את כל חטאינו על ידי גופו הייתה ההוכחה לגאולתנו. העובדה שהוא שפך את דמו על הצלב היא ההוכחה לעובדה שאנו נשפטנו על חטאינו. האם אתה מבין מה שאני אומר? לכן התנ"ך קובע שישוע הוא האחד אשר בא על ידי המים, דם ורוח הקודש (הראשונה ליוחנן 5:6-9). ישוע נשלח לעולם הזה בגוף של אדם ולקח את כל חטאינו באותה דרך שאהרון הכהן הגדול סמך את ידיו על חטא הקורבן כדי להעביר את חטאי עמו.
מהי האות אשר הושיעה אותנו; הטבילה. כתוב שזה לא הסרת לכלוך הבשר. אין הכוונה שאנו איננו חוטאים לאחר שאנו מקבלים מחילת חטאים. אנו מקבלים את מחילת החטאים על ידי האמונה בטבילת ישוע. ולאחר מכן, האם אנו לא חוטאים עם הגוף? כן, אנו חוטאים. הרבה אנשים מבינים שלא כהלכה את מחילת החטאים ואומרים דברים כאלה, "אם יש לך חטא בליבך אתה לא תחטא שוב." זוהי אי הבנה. התנ"ך אומר, "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" (קהלת 7:20). הבשר הוא עדיין חלש. הוא חלש עד אשר אנו מתים. הוא עושה חטאים עד שהוא מת. "לא בהסיר טינוף הבשר כי אם בשאול לנו מאת האלוהים." המצפון שלנו משתנה למצפון טוב כלפי האלוהים באמצעות אמונתנו בטבילתו ודמו של ישוע. מצפוננו יכול לקרוא לאלוהים אדוננו ומושיענו על ידי אמונתנו בעובדה שישוע לקח את כל חטאינו על ידי טבילתו.
 
 
המזון הרוחני של ליבנו הוא טבילת ישוע ודמו
 
המזון של ליבנו הוא הטבילה והדם של ישוע. המזון של הלב והאות אשר שטפה את כל חטאינו היא טבילת ישוע. לפיכך, פטרוס השליח אמר שהטבילה היא האות אשר תושיע אותנו.
הבה נסתכל בראשונה לפטרוס 1:22-23. "זכו את נפשותיכם על ידי הרוח בשמעכם בקול האמת לאהבת אחים בלא חנופה ואהבתם איש את רעהו אהבה חזקה בלב טהור. כנולדים מחדש לא מזע נשחת כי אם מזרע לא ישחת במאמר אלוהים החי והקיים לעולם." אמן.
אנו נולדנו מחדש וקיבלנו את מחילת כל החטאים על ידי האמונה בטבילת ישוע ודמו. אנו נולדים מחדש על ידי האמונה בדברי אלוהים הכתובים. אנו נולדנו מחדש. "במאמר האלוהים החי והקיים לעולם." הללויה! הלידה מחדש קרתה באמצעות הדבר אשר חי וקיים לנצח. דבר האלוהים הוא העקרון אשר נוגע לאמת המידה. הוא אמת המידה לגאולה. אמת המידה לגאולת אלוהים לעולם לא משתנה.
יוחנן המטביל אמר ביוחנן 1:29, "הנה שה האלוהים הנשא חטאת העולם." שה האלוהים אשר הוטבל בירדן הוא המזון האמיתי של החיים אשר הושיע אותנו על ידי בשרו ודמו.
אנו התקדשנו ונושענו על ידי האמונה בדבר אלוהים. התנ"ך אומר, "לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר האלוהים" וגם "כי תגלה בה צדקת אלוהים מאמונה אל אמונה ככתוב וצדיק באמונתו יחיה" (אל הרומים 10:17, 1:17). אנו יכולים להיות צדיקים על ידי האמונה בבשורה.
האם התקדשת? –אמן.– האם אין לך שום חטאים? זוהי הבשורה, החדשות הטובות. ביוונית 'אוג'ליון'. מהי צדקת אלוהים? זוהי העובדה שישוע מחק את כל חטאינו על ידי שנתן את בשרו ודמו למעננו. צדקת אלוהים מאפשרת לנו להתקדש. צדקתו של אלוהים היא שישוע, אשר היה ללא חטא, לקח את חטאי העולם ונצלב למען החוטאים. אלה המים, טבילת ישוע, אשר ניקו את כל חטאי העולם. צדקת אלוהים ניתנה באמצעות העובדה שישוע לקח את כל חטאי העולם על ידי טבילתו וצליבתו. צדקת אלוהים מכילה את טבילתו ודמו, והצלב הוא האות למשפטנו. זוהי צדקת האלוהים אשר נגלית בבשורה.