Kazania

נושא 9: אל הרומיים

[Chapter 2-3] ( פרק ב אל הרומים 17-29 :2 ) מילה היא אשר בלב

(2:17-29 פרק ב אל הרומים)
"הן אתה נקרא בשם יהודי ונשענת על התורה והתהללת באלוהים. וידעת הראוי ובהיותך מלומד בתורה תבין בין טוב לרע. ובטחת בנפשך להיות מוליך העיוורים ואור להולכים בחושך. מיסר לחסרי לב ומורה הפתאים ויש לך צורת המדע והאמת בתורה. ואתה אשר תורה אחרים את נפשך לא תורה אמרת לא תגנוב והינך גונב. אמרת לא תנאף ואתה נואף תשקץ את האלילים ואתה גוזל את הקודש. תתהלל בתורה ותנבל את האלוהים בעברך את התורה. כי שם האלוהים בגללכם מחולל בגויים כאשר כתוב. הן המילה מועילה אם תשמור את התורה אבל אם עובר אתה את התורה אז מילתך הייתה לך לערלה. לכן אם ישמור הערל את משפטי התורה הלא תחשב לו עורלתו למילה. והערל מלידה המקיים את התורה הלא הוא ידין אותך אשר יש לך הכתב והמילה ועברת את התורה. כי לא הנראה מחוץ הוא היהודי ולא הנראה מחוץ בבשר היא המילה. כי אם אשר בפנים הוא יהודי ומילה היא אשר בלב כפי הרוח ולא כפי הכתב אשר לא מבני אדם תהילתו כי אם מאת האלוהים."
 
 
אנו חייבים להימול בלב
 
"ומילה היא אשר בלב." אנו ניצלים כאשר אנו מאמינים בליבנו. אנו חייבם להינצל בלב. אלוהים אמר, "ומילה היא אשר בלב כפי הרוח ולא כפי הכתב אשר לא מבני אדם תהילתו כי אם מאת האלוהים" (אל הרומים 2:29). חייבת להיות לנו מחילת חטאים בליבנו. אם אין לנו בליבנו את מחילת החטאים, זה חסר תוקף. לאדם יש "פנימיות וחיצוניות," וכל אחד חייב לקבל את מחילת החטאים בתוכו.
פאולוס השליח אמר ליהודים, "מילה היא אשר בלב." אם כן את מה היהודים מלו? הם מלו חלק מהבשר. אולם פאולוס השליח אמר, "מילה היא אשר בלב." היהודים נמלו חיצונית, אך פאולוס אמר שהמילה היא זאת אשר בלב. כאשר אנו נהפכים לילדיו, אלוהים מדבר איתנו בליבנו.
פאולוס לא דיבר על המילה החיצונית,אלא על המילה ומחילת החטאים אשר בלב. לכן כאשר הוא אמר, "ומהו אם מקצתם לא האמינו?" (אל הרומים 3:3) הוא התכוון "אם מקצתם לא האמינו בליבם." הוא לא דיבר על אמונה חיצונית אלא אמר "האמינו בלב." אנו חייבים לדעת למה פאולוס השליח התכוון ומהי מחילת החטאים. אנו חייבים גם ללמוד כיצד להשיג את מחילת החטאים בליבנו באמצעותך דבר האלוהים.
"ומהו אם מקצתם לא האמינו?" משמעותו, אז מה אם היהודים לא האמינו שישוע המשיח הוא מושיעם אף על פי שהם מצאצאי אברהם? האם אי אמונתם הופכת את מסירותו של אלוהים ללא השפעה? האם העובדה שאלוהים מחק את כל חטאינו כולל חטאי צאצאיו של אברהם הופכת לחסרת תוקף? לעולם לא. פאולוס אמר שאפילו היהודים אשר הם צאצאיו של אברהם יכולים להינצל כאשר הם מאמינים שישוע המשיח המושיע, בן האלוהים, אשר לקח את כל חטאי העולם באמצעות טבילתו וצליבתו. הוא גם אמר שחסדו וגאולתו של אלוהים באמצעות ישוע המשיח אינה יכולה להיות לא תקפה.
אל הרומים 3:3-4 אומר, "כי מה הוא אם מקצתם לא האמינו היבטל חסרון אמונתם את אמונת אלוהים. חלילה אבל יהי האל הוא הנאמן וכל האדם כוזב ככתוב למען תצדק בדברך תזכה בשפטך." אלוהים הבטיח בדבריו וקידש את המאמינים על ידי שביצע את הבטחתו בעצמו. על ידי ביצוע הבטחתו כשהוא שופט, אלוהים רוצה להראות את צדקתו ולהצדיק את אלה אשר יש להם אמונה בישוע באמצעות דבריו. אפילו אנו שיש לנו את מחילת החטאים בליבנו, גם רוצים להישפט על פי דבריו ולהזדכות עם דבריו במשפט כאשר אנו נשפטים.
 
 
פאולוס השליח מדבר על הפנימיות והחיצוניות
 
פאולוס השליח דיבר על "פנימיותו וחיצוניותו." גם לנו יש פנימיות וחיצוניות אשר הם הבשר והרוח. אנו כמוהו. כיצד פאולוס מטפל בנושא.
אל הרומים 3:5 אומר, "ואם עוולתנו תרומם את צדקת האלוהים מה נאמר?" פאולוס אינו מתכוון שאם חיצוניותו היא נקייה. בשרו מלוכלך וממשיך לחטוא עד שהא מת. זה כולל את כל אנשי העולם. בכל אופן, אם אלוהים היה גואל את כל האנשים האלה, האם זה לא היה מראה את צדקתו? האם אלוהים לא היה צדיק אם הוא היה גואל את בני האדם באמצעות חיצוניותם החלשה? לכן פאולוס אמר, "הכי יש עוול באלוהים המשלח חרון אפו לפי דרך בני אדם אנוכי מדבר. חלילה שאם כן איך ישפוט אלוהים את העולם?" (אל הרומים 3:5-6) פאולוס הסביר שאנו איננו נגאלים רק מכיוון שחיצוניותנו נקייה.
יש לנו חיצוניות ופנימיות. בכל אופן פאולוס מטפל בעולם הלב כשהוא אומר, "אז מה אם אחדים לא האמינו? האם אי אמונתם עושה את מסירותו של אלוהים בלי השפעה? מילה היא זו שבלב." אין זו אמונה נכונה שעל ידי ייסוד אמונתנו על בסיס החיצוניות החלשה והחוטאת, אנו נעשים צדיקים פעם אחת, וביום שלמחרת הופכים לאנשים חוטאים.
 
 
החלק החיצוני של האדם גם חוטא עד שהוא מת
 
פאולוס השליח לא שם את צדקתו בחיצוניותו. לאלה אשר חטאיהם נמחקו יש גם חיצוניות ופנימיות. כיצד הם מרגישים כאשר הם רואים את חיצוניותם? הם אינם יכולים שלא להיות מאוכזבים. הבה נסתכל על חיצוניותנו. לפעמים אנו טובים אך לפעמיים אנו ממש נתעבים. התנ"ך אומר שחיצוניותנו נצלבה יחד עם ישוע המשיח. חיצוניותנו מתה, וישוע המשיח מחל על כל החטאים של חיצוניותנו.
אנו אשר נגאלנו לעתים קרובות מתאכזבים כאשר אנו מסתכלים על חיצוניותנו. אנו נראים בוטחים כאשר חיצוניותנו עושה טוב, אך מתאכזבים כאשר הא לא עונה לציפיותינו. אנו נוטים לחשוב שאמונתנו הרוסה כאשר אנו מתאכזבים מהחלק החיצוני שבתוכנו. בכל אופן אין זה צודק. החלק החיצוני שלנו נצלב כבר עם המשיח. אלה אשר יש להם מחילת חטאים גם משיכים לחטוא עם גופם הגשמי. אך האם זה לא חטא? כן זהו חטא, אך זהו חטא מת. זהו חטא מת כיוון שהחטאים נלקחו אל הצלב עם ישוע. החטאים אשר החלק החיצוני עושה הם אינם בעיה רצינית. בכל אופן הבעיה הרצינית היא שליבנו אינו צדיק לפני אלוהים.
 
  
אנו חייבים להאמין באלוהים עם הלב
 
יותר רשעיות נגלים אל הצדיקים מיד לאחר שהם מקבלים את מחילת החטאים. לכן, גאולת אלוהים תהייה לא מושלמת אם נקבע את בסיס גאולתנו על האדם החיצוני שלנו אשר אינו יכול שלא לחטוא כל רגע. אם נקבע את גאולתנו על בסיס מעשיו של הבשר החיצוני, אמונתנו תסטה מאמונת אלוהים אשר הייתה לאברהם.
פאולוס השליח אמר, "מילה היא אשר בלב." אנו מתקדשים ונעשים לצדיקים על ידי האמונה בלב, ולא על פי המעשים של האדם החיצון שבתוכנו. התקדשות אינה תלויה באם האדם החיצוני שלנו עושה מה שאלוהים אמר לו לעשות או לא. האם אתה מבין את זה? הבעיה שיש בנו את החלק הפנימי ואת החלק החיצוני שהם חופפים. לכן אנו לפעמים נוטים לתת יותר משקל לאדם החיצוני. אנו הופכים לבטוחים בעצמנו אם האדם החיצוני שלנו עושה טוב, אך מאוכזבים אם לא. פאולוס אמר שזוהי לא האמונה הנכונה.
"מילה היא אשר בלב." מהי האמת האמיתית? כיצד אנו יודעים ומאמינים בלב? במתי 16 ישוע שאל את פטרוס "מי אתה אומר שאני?" אז פטרוס התוודה על אמונתו ואמר, "אתה המשיח בן אלוהים חיים." פטרוס האמין בזה בליבו. ישוע אמר, "אשריך שמעון בר יונה כי בשר ודם לא גילה לך את זאת כי אם אבי שבשמים." ישוע אמר שאמונתו של פטרוס הייתה נכונה.
לאברהם לא היה בן. אלוהים הוליך אותו עם דברו והבטיח לו שהוא ייתן לו בן אשר הוא יהיה אב להרבה לאומים. הוא גם אמר שאלוהים יהיה לו לאלוהים ולצאצאיו אחריו. אלוהים אמר לאברהם למשפחתו ולצאצאיו להימול כסימן לברית בין אלוהים לאברהם. "הצלקת של קיצוץ חלק מבשרך היא הברית שאני אלוהיך," אמר אלוהים. אברהם האמין בברית בליבו. הוא גם האמין שאלוהים יהיה אלוהים לצאצאיו אחריו. הוא האמין באלוהים עצמו.
 
 
אנו נעשים צדיקים על ידי האמונה בבשורת המים והרוח בליבנו
 
אנו נעשים צדיקים על ידי האמונה בליבנו שאלוהים הוא אלוהינו, מושיענו. אנו נושעים על ידי האמונה בליבנו. איננו נושעים על ידי שום דבר אחר. אנו נעשים לצדיקים על ידי שאנו מאמינים בליבנו שאלוהים הוא אלוהינו ושהוא מחק את כל חטאינו עם טבילת ישוע ומותו על הצלב. האמונה בליבנו מושיעה אותנו. לכן התנ"ך אומר, "כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה." (אל הרומים 10:10).
מה שאנו חייבים להבהיר בזמן זה, שאנו נעשינו צדיקים על ידי האמונה בליבנו, ולא על ידי מעשים טובים של בשרינו. לא היינו נעשים לצדיקים אם ישוע היה מצרף תנאים לחלק החיצוני שלנו ואומר, "אני אמחק את כל חטאיך אך תחת תנאים. אתה תוכל להיות ילדי אם תימנע מלחטוא אך לא תוכל להיות ילדי אם תיכשל בכך." אנו נעשים צדיקים על ידי האמונה בליבנו. האם היינו יכולים להיות צדיקים אם אלוהים היה מצרף תנאים לאדם החיצוני שבתוכנו? האם אתה מאמין שאלוהים הושיע אותך על ידי שלקח את כל חטאיך באמצעות טבילתו בנהר הירדן, ועל ידי שנצלב ונשפט במקומך? כיצד אתה מאמין בכך? האם אתה מאמין בכל בליבך? האם היית יכול להיוושע באופן מושלם אם אלוהים היה אומר, "אני אמחל על חולשותיך הקטנות אך לא אמחל על הגדולות. אני אעשה את ישועתך חסרת תוקף אם תיכשל בשמירת התנאי הזה"?
 
 
אנו חייבים להפריד בין האדם החיצוני לאדם הפנימי
 
בשרינו, האדם החיצוני, הוא תמיד חלש ואינו יכול להגיע לצדקת אלוהים בכוחות עצמו. אנו נעשים צדיקים על ידי שאנו מאמינים בלב לפני אלוהים כיוון שהוא הבטיח להציל את אלה אשר מאמינים בליבם. כשהוא רואה את אמונתנו אשר אנו מודים בלב במה שאלוהים עשה ושישוע לקח ומחק את כל חטאינו, אלוהים עושה אותנו לילדיו הצדיקים. זוהי הברית של אלוהים, והוא הציל אותנו על ידי שהוא קיים את הבטחתו.
אלוהים אומר כשהוא רואה אמונה בליבנו, אנו עמו. אנו חייבים להפריד בין האדם החיצוני שבנו לאדם הפנימי. אף אחד בעולם הזה לא יקבל את מחילת החטאים אם נקבע את אמת המידה לגאולתנו על פי מעשיו של הבשר, החלק החיצוני. "מילה היא אשר בלב." אנו נגאלים על ידי האמונה בישוע המשיח בליבנו. האם אתה מבין את זה? "כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה." (אל הרומים 10:10). פאולוס השליח הפריד בין האדם החיצוני לאדם הפנימי.
האדם החיצוני שבתוכנו הוא גרוע יותר מצואת כלב. הוא חסר ערך. איננו צריכים להשתמש באברהם כדוגמא. הסתכל על עצמך. ראה את בשרך חסר הערך. הבשר הוא מקום מפלט להולכת השולל אשר מנסה להגיע לעמדה חברתית גבוהה ולחיות בשפע. האם הבשר לא עושה תמיד שום דבר מלבד לחפש את תועלתו? הבשר היה נשפט יותר מתריסר פעמים ביום אם היה משפט על איך שהוא חושב ופועל. הבשר יוצא נגד אלוהים.
למרבה המזל, לא אכפת לאלוהים מהאדם החיצוני שבתוכנו, אלא הוא שם לב רק לאדם הפנימי שבתוכנו. הוא מושיע אותנו כאשר הוא רואה אותנו באמת מאמינים בליבנו שישוע הוא המושיע. הוא אומר לנו שהוא הושיע אותנו מחטאים.
 
 
לעולם לא נוכל להיגאל על ידי מחשבותינו
 
הבה נסתכל לתוך מחשבותינו. אנו חושבים שאנו פשוט יכולים להאמין על ידי מחשבותינו. אנו יכולים להאמין עם מחשבות הבשר ולחשוב, 'אני נושעתי כיוון שאלוהים הושיע אותי.' בכל אופן איננו יכולים להיוושע על ידי מחשבותינו. המוח הגשמי עושה תמיד רע. האם זה נכון? המחשבות של המוח הגשמי רוצות לעשות את זה ואת ההוא על פי תשוקתו.
הבה נניח שמישהו שם את אמונתנו על בסיס מחשבתו. יש לו בטחון עצמי בגאולתו כאשר מחשבות ההווה שלו מסכימות עם מחשבות העבר שלו, כלומר, 'ישוע לקח את כל חטאינו בנהר הירדן.' בכל אופן, כיוון שמחשבות הבשר הן אינן יציבות, ברגע ששמץ ספק מתגנב למחשבותיו העמומות על הגאולה, הוא אינו יכול להיות יותר בטוח בגאולתו. טעות בניית האמונה על מחשבות גשמיות תקרוס במחי יד.
איננו יכולים באמת להאמין בו ובאמת, אם אנו שמים את בסיס אמונתנו במחשבותינו. אמונה כזו היא כמו בית הבנוי על החול. "וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויפגעו בבית ההוא ויפל ותהי מפלתו גדולה" (מתי 7:27).
לכן, אמונתו של אדם המאמין במחשבות היא רחוקה מהאמת אשר מבוססת על דבר אלוהים. אלוהים אמר, "למען תצדק בדברך תזכה בשפטך" (אל הרומים 3:4). גאולתנו צריכה להיות מבוססת על דבריו. הדיבור נהיה לבשר ושוכן בתוכנו, ואלוהים הוא הדיבור. הדיבור בא אל האדמה בדמות אדם. ישוע הושיע אותנו ונלקח לאחר 33 שנים של חייו על האדמה, והדריך את שליחיו לכתוב את דבר ההבטחה, אשר הוא הביצוע של הברית הישנה אשר גם אותה הוא אמר לפני כן למשרתיו. אלוהים רשם בתנ"ך מה הוא אמר ועשה. אלוהים הופיע עם הדבר, דיבר עם הדבר והושיע אותנו עם הדבר.
לא יכולה להיות לנו גאולה מושלמת מחטאים עם מחשבותינו, בעוד אנו לא מאמינים בדבר אלוהים וחושבים, 'לפעמים נראה שנגאלתי אך לפעמים אינני יכול להאמין בגאולת ישוע.' איננו יכולים להגאל עם המחשבות כיוון שמחשבותינו תמיד משתנות והם לא תמיד נכונות.
לכן, פאולוס השליח אמר שמילה היא אשר בלב ואנו מאמינים בצדקתו בלב. כאשר ליבנו מאמין בדבריו, הלב מעיד שאלוהים הבטיח זאת בברית הישנה וקיים את בריתו. הוא הושיע אותנו כך בברית החדשה על ידי דברו. אנו ניצלים ונעשים לילדיו של אלוהים על ידי האמונה בדבריו בליבנו.
 
 
אנו נושעים מחטאינו על ידי האמונה בליבנו בבשורת המים והרוח
 
אנו נושעים על ידי אמונה כיוון שהלב יכול להודות באלוהים אך המחשבות של מוחנו הגשמי אינן יכולות להודות בכך. אנו נעשים לילדיו של אלוהים על ידי האמונה בליבנו, לא על ידי מעשים או מחשבות של האדם החיצוני שבתוכנו. זה ברור שאנו נעשים לילדיו של אלוהים על ידי האמונה בדבריו בליבנו. האם אתה מאמין בליבך? האם אתה נימול בליבך? האם אתה מאמין בליבך שישוע הוא מושיעך? האדם אשר מאמין בבן האלוהים יש לו עדות בתוכו. האם יש בך את עדות הדברים שישוע הושיע אותך בצורה מושלמת ולא עדות של חויות אישיות? האם דבר אלוהים בליבך? האם יש בך את הדברים אשר נתנו לך מחילת חטאים? להיות בעל אמונה אמיתית זה להיוושע על ידי האמונה.
אנו מקבלים את מחילת החטאים על ידי האמונה בדבר אלוהים בליבנו. בכל אופן, אנו לעיתים קרובות מאוכזבים כאשר אנו מסתכלים על החולשה של האדם החיצוני שבתוכנו. ואז אנו ממהרים לסגת מאמונתנו באלוהים. אדם אשר אינו מבין את האמת במלואה הוא תחת אשליה. רוב הנוצרים קובעים את מעשיהם כאמת המידה של אמונתם. זוהי טעות גדולה. אל לנו להעריך את אמונתנו על ידי מחשבותינו. אל לנו לקבוע את הבסיס לאמונתנו על הבשר החיצוני כיוון שהבשר הוא חסר תועלת. הברית הישנה והברית החדשה אומרות לנו שהאדם נעשה צדיק כאשר הוא מאמין בדבר האלוהים בליבו. איננו ניצלים מחטא על ידי מחשבות או מעשים, אלא רק על ידי אמונה. איננו יכולים להינצל על ידי מעשי הבשר. בין אם אנו חוטאים או עושים מעשים טובים אין לכך קשר עם אלוהים ועם תהילתו.
לכן, המשמעות של אמונה אמיתית היא להיוושע על ידי האמונה באמיתות הגאולה של דבר אלוהים בליבנו. אמונתנו מוטעית כאשר ליבנו טועה ואמונתנו נכונה כאשר ליבנו צודק. התנהגות נכונה באה מאמונה נכונה. התנהגות לא ראויה נובעת מכך שליבנו חלש. אך הדבר החשוב שהוא שאלוהים מסתכל על הלב. אלוהים מסתכל על הלב ובוחן אותו. אלוהים מסתכל האם הלב הוא צדיק או לא. אלוהים מסתכל האם באמת אנו מאמינים עם הלב או לא. האם אתה מבין? האם אתה יודע שאלוהים מסתכל על ליבנו? כאשר אלוהים מסתכל על ליבנו הוא בוחן האם אנו מאמינים בישוע המשיח עם ליבנו. האם אתה מאמין בליבך?
אלוהים בוחן האם אנו מאמינים עם הלב או לא כאשר הוא מסתכל עלינו. הוא מסתכל בליבנו. עלינו לבדוק את ליבנו בנוכחותו של אלוהים. מילה היא זו שבלב. האם אתה מאמין עם הלב? אלוהים מסתכל על הלב. הוא בוחן האם אנו באמת מאמינים עם ליבנו או לא. הוא מסתכל האם אנו באמת יודעים את האמת ואם אנו רוצים לרדוף אחריה או לא. הוא מסתכל האם יש לנו אמונה בליבנו או לא והאם אנו רוצים ללכת אחריו ולהאמין בדבריו.
 
 
ישנו גוף דתי הנותן חשיבות גדולה לזמן המדויק של הלידה מחדש
 
חשוב להיות עם ידע מדויק על מה ישוע המשיח עשה ולהאמין בזה עם ליבנו. ישנו גוף דתי אשר אומר לאחים ולאחיות שבכנסייתנו שהם לא נגאלו. אני חש חמלה על הנשמות מגוף דתי זה. אני רוצה לאפשר להם להבין אותי וללמדם את בשורת המים והרוח. האם חטאיך נמחקו? -אמן.- האם אתה מאמין בכך בליבך?
אך ישנם אנשים האומרים שאמונתנו אינה נכונה. הם אומרים שאל לנו להאמין בדברים כפי שהם כתובים אלא רק במה שהוכח על ידי המדע. הם אומרים שזו גאולה משולמת ואמונה מושלמת. הם אומרים שאדם הנולד מחדש צריך לדעת את הזמן המדויק של לידתו מחדש (שעה, תאריך, חודש). כאשר האח וואנג פגש אחד מהם, האיש שאל את אח וואנג מתי הוא נולד מחדש. האח וואנג ענה שהוא אינו יודע אץ התאריך והשעה המדויקים, אך הוא נולד מחדש על ידי האמונה בבשורת המים והרוח, מתי שהוא בשנה שעברה. אז אמר האיש לאח וואנג שהוא לא נגאל.
כמובן שאנו יכולים להגיד את השעה המדויקת, התאריך, החודש והשנה אם נלך אחורה לזמן שנולדנו מחדש. אנו אפילו יכולים להגיד אם זה היה לפני הצהרים או אחרי הצהרים; או בבוקר, בצהרים, שעת ארוחת צהרים או זמן ארוחת הערב. בכל אופן, הגאולה תלויה באמונה שבלב. אין זה חשוב אם אינך יכול לזכור את הזמן המדויק.
  
 
מילה היא זו שבלב
 
ישוע לקח את כל חטאינו על עצמו בנהר הירדן, ונצלב במקומנו כדי להישפט על החטאים. הוא נפגע בגלל עבירותינו ונחבל בגלל רשעתנו. הוא לקח את כל החטאים של האדם החיצוני והפנימי שבתוכנו. נשמתנו קמה שוב מן המתים ועתה אנו יכולים ללכת בעקבות ישוע כפי שהוא רוצה, למרות שיש אנשים אשר יגידו לנו באכזריות שלא נגאלנו.
מה אומר התנ"ך על האדם החיצוני שבתוכנו? נראה שיותר ויותר חולשות נגלות לאחר שקיבלנו את מחילת החטאים. לא כל חולשותינו התגלו עדיין; עוד יותר פגמים יתגלו. בכל אופן אנו נגאלים אם אנו מאמינים בליבנו שאלוהים הוא אלוהינו ושישוע לקח את כל חטאינו בנהר הירדן באמצעות טבילתו ונצלב.
איננו יכולים להידמות לאנשים אשר נותנים חשיבות לתאריך שבו הם נולדו מחדש ואשר מאמינים רק במה שהוכח כמדעי. באופן ברור, הם לא נגאלו. אנו מאמינים בליבנו שאנו צדיקים. האם אתה מאמין שישוע המשיח הוא מושיענו? –אמן.– אמונה מתחילה מהנקודה הזאת וישוע הוביל את ליבנו מהזמן ההוא. ישוע אומר שאנו ילדיו הצדיקים ושאמונתנו נכונה. הוא בירך את ליבנו והוא רוצה שנלך אחריו עם ליבנו באמונה. אלוהים הוביל אותנו ובירך אותנו כאשר אנו מתהלכים עימו באמצעות האמונה בליבנו.
"מילה היא אשר בלב." אנו נגאלנו על ידי האמונה בליבנו. הרבה אנשים על האדמה אומרים שהאמונה בבשורה גאלה אותם. בכל אופן, הם למעשה מוסיפים את מעשיהם לאמונה. הם מחשיבים את מעשיו של האדם החיצוני אשר בתוכם כתנאי הכרחי לאמונתם. מכיוון שהם מערבבים את האמונה שבלב עם מעשיהם הטובים, הם אומרים שהאמונה בבשורת המים והרוח אינה יכולה להוביל אותם לגאולה.
כתוצאה מכך, הם יותר מתעניינים עד כמה טוב עושה האדם החיצוני אשר בהם ובאיזו תדירות הם מעלים תפילות תשובה. הם רחוקים מגאולה אף על פי שהם חושבים שהם נגאלו מחטאיהם.
 
 
אלוהים מסתכל על הלב
 
אנו מאמינים שאנו נעשים צדיקים בליבנו. זה לגמרי נפרד מהבשר החיצוני ואין לזה קשר עם מעשינו. הגאולה כשלעצמה אין לה שום קשר למעשינו. האם הוקל לך לאחר שלמדת שכל חטאיך נמחקו? האם אתה רוצה לשרת את ישוע בשמחה? האם אתה משמיע את הבשורה עם שמחה? האם אתה רוצה להעסיק את עצמך במשימה יפה? הלב נעשה אסיר תודה ושמח כיוון שאלוהים מאשר את אמונתנו כאשר אנו מאמינים עם ליבנו. לכן, הלב הוא מאד חשוב לפני אלוהים.