דרשות

נושא 9: אל הרומיים

[Chapter 8-4] ( אל הרומים 8:12-16 ) ביאתו השניה של ישוע ומלכות אלף השנים

( אל הרומים 8:12-16 )
"לכן אחי חייבים אנחנו לא לבשר לחיות לפי הבשר. כי אם תחיו לפי הבשר מות תמותון ועם על ידי הרוח תמותתו את מעללי הבשר חיה תחיו. כי כל אשר רוח אלוהים ינהגם בני אלוהים המה. כי אם לא קיבלתם רוח עבדות לשוב לירא כי אם קיבלתם רוח משפט בנים אשר בו קוראים אנחנו אבא אבינו. והרוח ההוא מעיד ברוחנו כי בני אלוהים אנחנו."
 
 
פאולוס השליח, כאדם אשר קיבל ישועה מאלוהים, אמר שלמאמינים הנולדים מחדש אסור לחיות לפי הבשר, אלא לפי הרוח. במיוחד, פאולוס אמר שאם אנו, אשר יש לנו את צדקת האלוהים, נחיה לפי הבשר אנו נמות, אך אם נחייה לפי הרוח אנו נחייה. לפיכך אנו חייבים להאמין באמת הזו. לפי מה אם כן, על אלה המאמינים בצדקת האלוהים לחיות? האם עליהם לחיות לפי צדקת האלוהים או תאוות הבשר? הם חייבים לדעת מה נכון ולאמן את גופם להקדיש את עצמם לצדקת האלוהים.
 
 
המחויבות הבלתי נמנעת
 
פאולוס הצהיר שיש לנו מחויבות לחיות לפי הרוח, לא לפי טבענו החוטא, כיוון שאנו הנוצרים נושענו מזעמו של אלוהים והובלנו אל צדקתו. לפני שהיינו מודעים לצדקת האלוהים והאמנו בה, לא יכולנו לחיות לפי הרוח. אך עתה שאנו יודעים ומאמינים בצדקת האלוהים, אנו יכולים להקדיש את ליבנו, מחשבותינו, כשרוננו, גופנו, וזמננו לעבודת הצדק שלו. עלינו להשתמש בעצמנו ככלים בהשמעת צדקת האלוהים ובעשיית עבודתו הצדיקה.
 
החיים לפי הבשר
 
אם אתה במשיח וחי לפי טבעך החוטא ולא לפי הרוח, התנ"ך קובע שאתה תושמד בדיוק כמו הלא מאמינים. זה מכיוון שאף על פי שאתה נוצרי הנולד מחדש אתה לא חי למעשה לפי צדקת האלוהים. אם ברצונך להיות נוצרי אמיתי, אסור לך יותר לחיות לפי הבשר, אלא לפי צדקת האלוהים כיוון שנועדת לשרת את צדקתו כיוון שהינך מאמין בה. אם למרות זאת הינך חי רק לפי הבשר, רוחך תמות. בכל אופן, אם תחייה לפי צדקת האלוהים, תחייה בשלום לנצח.
 
 
בני האלוהים
 
"כי כל אשר רוח אלוהים ינהגם בני אלוהים המה" (אל הרומים 8:14).
אלה המאמינים בצדקת האלוהים מקבלים את רוח הקודש כמתנה, ורוח הקודש מדריכה אותם. הם "בני האלוהים." ל"בני האלוהים" יש את רוח הקודש השוכנת בתוכם. לפיכך, אלה אשר רוח הקודש אינה שוכנת בתוכם, אינם שלו. נקודת ההתחלה בהליכה אחר האלוהים מתחילה עם אמונה בצדקתו. היא מתחילה על ידי האמונה בדבר בשורת המים והרוח כדי להפוך לילדו של אלוהים. במילים אחרות, ההפיכה לילדו של אלוהים מתחילה עם האמונה בבשורת צדקתו. המשמעות היא שאתה הופך לבן משפחה של אלוהים על ידי האמונה בצדקתו, ושאלוהים נתן את צדקתו כדי להושיעך מכל חטאיך.
כאשר נקדימון, מנהיג יהודי, ביקר את ישוע, ישוע אמר לו שאף אחד לא יכול להפוך לילדו של אלוהים אלא אם כן הוא נולד מחדש מהמים והרוח. נקדימון התפלא על כך ושאל, "איך ייוולד אדם והוא זקן?" (יוחנן 3:4). ישוע ענה, "אמן אמן אני אומר לך אם לא יולד איש מן המים והרוח לא יוכל לבוא אל מלכות האלוהים. הנולד מן הבשר בשר הוא והנולד מן הרוח רוח הוא. אל תתמה על אמרי לך כי עליכם להיוולד מלמעלה. הרוח באשר יחפוץ שם הוא נושב ואתה תשמע את קולו אך לא תדע מאין בה ואנה הוא הולך כן כל הנולד מן הרוח" (יוחנן 8-3:5).
ישוע אמר שאדם אשר לא נולד מהמים והרוח אינו יכול להבין את המשמעות של להיוולד מחדש. האמונה בטבילה שישוע קיבל מיוחנן ובדם שהוא שפך על הצלב אפשרו לאלה המאמינים במעשה הצדק שלו לקבל את צדקת האלוהים. אלה המאמינים בדבר הבשורה מסוגלים לקבל את רוח הקודש כמתנה. האדם יכול להגיע לצדקתו של אלוהים על ידי האמונה בבשורת המים והרוח. כל מי שמקבל את צדקת האלוהים יכול להפוך לילדו של אלוהים. אלה אשר הפכו לעמו הם אחינו ואחיותינו.
 
 
הרוח מעידה שאנו ילדי האלוהים
 
"כי אם לא קיבלתם רוח עבדות לשוב לירא כי אם קיבלתם רוח משפט בנים אשר בו קוראים אנחנו אבא אבינו. והרוח ההוא מעיד ברוחנו כי בני אלוהים אנחנו" (אל הרומים 16-8:15).
ישנן רק שתי דרכים אשר באמצעותן אנו יכולים לשאת עדות שאנו ילדי האלוהים. ראשית, צדקת האלוהים אשר נגלית בבשורת המים והרוח עשתה אותנו לילדיו; ושנית, רוח הקודש באה אלינו. רוח הקודש פועלת במסגרת בשורת המים והרוח. אלוהים תכנן את כל הדברים האלה. האמונה בבשורת המים והרוח היא עדה בנו האומרת לנו שאנו הפכנו לילדי האלוהים. לאלה אשר הפכו לילדי האלוהים על ידי הידיעה והאמונה בצדקת האלוהים יש את הזכות להתפלל לאלוהים כ "אבא," אבינו.
 
הבה ננסה לחשוב בצורה הגיונית. כיצד מישהו עם חטא בליבו יכול לקרוא לאלוהים כאביו? אלוהים האב לעולם לא שומר חוטא כילדו, וחוטא לעולם אינו משרת את אלוהים כאבא. אתה חייב להסתכל לתוך עצמך ולראות אם, באיזשהו מקום, אתה גם עושה טעות שכזו. אלה הנושאים עדות על כך שהם הפכו לילדי האלוהים באמצעות רוח הקודש, הם אלה המאמינים בצדקת האלוהים. אנו חייבים לחשוב עמוקות על צדקת האלוהים.