דרשות

נושא 9: אל הרומיים

[Chapter 8-6] ( אל הרומים 8:18-25 ) ביאתו השניה של ישוע ומלכות אלף השנים

( אל הרומים 8:18-25 )
"כי אחשוב אשר עינויי הזמן הזה אינם שקולים כנגד הכבוד העתיד להיגלות עלינו. כי הבריאה תערוג ועיניה תלויות להתגלות בני האלוהים. כי נכבשה הבריאה להבל לא מרצונה כי אם למען הכובש אותה אלי תקווה. אשר הבריאה גם היא תשוחרר מעבדות הכליון אל חירות כבוד בני האלוהים. כי ידענו אשר הבריאה כולה יחד תאנח ותחיל עד הנה. ולא זאת בלבד כי גם אנחנו אף אם יש לנו ביכורי הרוח נאנח בנפשנו ונחכה למשפט הבנים פדות גויתנו. כי נושענו בתקווה אך התקווה הנראה לעיניים איננה תקווה כי איך ייחל איש לדבר אשר הוא רואה. אבל אם נקווה לאשר לא ראינהו נחכה לו בסבלנות."
 
 
אלה שהפכו לצדיקים על ידי האמונה בצדקת האלוהים קיבלו את תהילת גן עדן. זוהי הסיבה מדוע הם סבלו עם בשורת המים והרוח של ישוע, כדי לכסות את כל האנשים עם תהילת גן עדן. המאמינים מקדישים את עצמם לבשורת צדקת האלוהים וסובלים על הארץ כיוון שההשתתפות בסבלו של המשיח היא מהוללת וצדיקה.
האם זה לא כבוד בשבילנו לסבול למען האלוהים, אשר אנו מכבדים ומוקירים עמוקות? ללא ספק זהו כבוד; זהו סבל מהולל. זוהי הסיבה מדוע אלה המאמינים בצדקת האלוהים סובלים למען צדקתו. למען מי אתה סובל עתה? האם אתה סובל למען העולם הגשמי ובשרך? איזה טובה תצמח לנשמתך אם תשא את סבלות העולם? עליך לסבול למען צדקת האלוהים ולהאמין בה. אז תהילת האלוהים תהיה בך.
 
 
 
הירושה אשר בה נתברך בעתיד
 
הבה נחשוב על הירושה שנקבל. הירושה שאנו נקבל בגן עדן היא פרס לשלוט עם ישוע בשמים ובארץ החדשים. התהילה שאנו נקבל במלכות אלף השנים ומלכותו הנצחית של אלוהים היא כה גדולה שאין אפשרות למדודה. רק המאמינים שנולדו מחדש יכולים לדעת ולהחזיק בתהילה זו המחכה להם.
 
 
התהילה שאין שני לה
 
"כי אחשוב אשר עינויי הזמן הזה אינם שקולים כנגד הכבוד העתיד להיגלות עלינו" (אל הרומיים 8:18).
כשהוא משווה את התהילה אשר יקבלו המאמינים לסבלם בזמן הנוכחי, פאולוס אמר שתהילתם עולה לאין שיעור על סבלם הנוכחי. זוהי האמת המוחלטת; התהילה המחכה לנו היא בהחלט הרבה יותר גדולה מהסבל שאנו סובלים עתה.
 
 
ציפייתם הכמהה של הברואים
 
"כי הבריאה תערוג ועיניה תלויות להתגלות בני האלוהים. כי נכבשה הבריאה להבל לא מרצונה כי אם למען הכובש אותה אלי תקווה. אשר הבריאה גם היא תשוחרר מעבדות הכליון אל חירות כבוד בני האלוהים" (אל הרומיים 21-8:19).
כל ברואי האלוהים נכספים להשתחרר משחיתות החטא. כדי להשתחרר, מלכות האלוהים חייבת לקום על האדמה הזו. ברואים אלה מחכים גם לילדי האלוהים אשר יהיו אדוני מלכות אלף השנים. לפיכך כל הברואים מחכים ליום שבו ילדי האלוהים האלה ישלטו עימו כשהם מכוסים בתהילת האלוהים, למלכות האלוהים שתבוא.
 
 
 
מחכים לגאולת גופנו
 
"כי ידענו אשר הבריאה כולה יחד תאנח ותחיל עד הנה. ולא זאת בלבד כי גם אנחנו אף אם יש לנו ביכורי הרוח נאנח בנפשנו ונחכה למשפט הבנים פדות גויתנו. כי נושענו בתקווה אך התקווה הנראה לעיניים איננה תקווה כי איך ייחל איש לדבר אשר הוא רואה. אבל אם נקווה לאשר לא ראינהו נחכה לו בסבלנות" (אל הרומיים 25-8:22).
אלה המאמינים בבשורת צדקת האלוהים נושעים מכל חטאיהם. הם מחכים למלכות האלוהים, ליום אשר יגיע, בסבלנות דרך כל סבלותיהם. הם סובלים ללא הרף למען הבשורה, ובאמצעות הסבל, תקוותם למלכות האלוהים נעשית אף יותר נלהבת. זה רק טבעי מבחינתם. הם אינם מחכים לסוג של תקווה אשר הם יכולים לראותה בעיניהם הגשמיות, אלא למלכות האלוהים אשר אינה נראית, ולשינוי צורתם.
בני האדם וכל שאר הדברים בעולם זה חיים חיים מתישים. ככל שהזמן עובר, העולם משתנה, וכלל שהטכנולוגיה והציביליזציה צומחת, תקוות האנשים לעתיד צומחת בליבם. הם מצפים לראות את גן עדן על האדמה בעתיד אך הם הופכים למודאגים, עצבניים, קודרים ותוהים מדוע התהליך לוקח כל כך הרבה זמן, למרות כל הקידמה. מחשבים, מכוניות והתקדמות טכנולוגיות אחרות ומדעיות ממשיכות, אך זה נעשה יותר ויותר קשה לשמוע את צחוקם של האנשים.
האם יש תקווה לעתיד האנושות? התשובה היא למרבה הצער לא. על פי דבר חזון יוחנן, וגם לפי דעתם של המדענים, אסונות מחכים לנו עם מחסור במים, הרס שכבת האוזון, רוחות פרצים ובירוא יערות אשר יגרמו להרבה אנשים למות מצמא ומחום. האם אתה יכול להרגיש בליבך את כל האסונות האלה המחכים לנו?
האם אנו חיים בעולם נעים? ייתכן שבדרך מסוימת הוא ייראה נעים, מה יש שם אשר אינו יכול להיקנות בכסף? אך אנו צריכים מים נקיים וסביבה בריאה. אך שכבת האוזן נהרסת ומאפשרת לקרניים קטלניות לחדור לאטמוספרה בעוד הקניים האולטרא סגולות גורמת לצמחים להשתנות ולהקשיח את ליבם של האנשים. האנשים במידה הולכת וגוברת חוששים, "מה יקרה לעולם הזה?" אך לא כמו אנשי העולם, לנו המאמינים הנולדים מחדש יש אמונה שאנו נתכבד בתחיית המתים הראשונה ונשלוט עם ישוע במשך אלף שנה.
התנ"ך אומר לנו שישוע בעצמו יירד שוב מהשמים בתרועה בקול שר המלאכים ובשופר אלוהים (הראשונה אל התסלוניקים 4:16). השאלה היא "מתי" הוא יגיע. אדונינו הבטיח שהוא ירד לקחת את אלה המאמינים בבשורת המים, הדם והרוח ולכן אנו מחכים ליום הזה.
אלה שנולדו מחדש מאמינים בבשורה זו. "חטאיי הועברו לישוע כאשר הוא הוטבל ואני מאמין בישוע כמושיע אשר נשפט על חטאיי במקומי." אלוהים העניק לנו גאולה באמצעות בנו היחיד ישוע המשיח. הוא יבוא שוב כדי להקים לתחייה את אנשיו ולאפשר להם למלוך במשך אלף שנה על האדמה הזו. התנ"ך הוא כמו תמונת פאזל אשר חייב להיות מותאם ביחד על ידי קוראיו.
כאשר ישוע ירד למטה הוא בא כדי לקרוא לחוטאים לחזור. הוא נשא את חטאיהם באמצעות טבילתו ונשפט עליהם באמצעות הדם שהוא שפך על הצלב. כאשר ישוע, אשר נמצא כרגע בגן עדן, יבוא שוב, הוא יקים לתחייה את כל אלה המאמינים בצדקת האלוהים כדי לשלוט עימם במשך אלף שנים.
 
 
מלכות אלף השנים
 
אלה אשר באמת אוהבים אחרים בעולם הזה הם ילדי האלוהים. הם האנשים היחידים המעבירים את בשורת צדקת האלוהים לכל נשמה אבודה כדי להגיע איתם למשיח. האם אנשי העולם הזה מתגמלים את ילדי האלוהים? לא. אם כן מי כן? כאשר ישוע יבוא שוב, הוא יתגמל אותם על ידי שיחייה את אלה הנולדים מחדש ויאפשר להם לשלוט במשך אלף שנים.
מלכות אלף השנים היא בשבילנו, המאמינים הנולדים מחדש. אפילו שהעולם הנוכחי ייהרס, כאשר אדונינו יבוא שוב אנו נחייה בעולם חדש. שם, ישוע יאפשר לנו לשלוט עימו ולחיות חיים מאושרים ושמחים לכמה זמן שנרצה.
פאולוס אמר באל הרומיים 8:23, "ולא זאת בלבד כי גם אנחנו אף אם יש לנו ביכורי הרוח נאנח בנפשנו ונחכה למשפט הבנים פדות גויתנו." האם אתה מחכה ליום ההוא? אפילו אנו שיש לנו את ביכורי הרוח נאנחים בתוכנו, מחכים בשקיקה לגאולת גופינו. אלוהים אמר שהוא יקים אותנו לתחייה, ישנה את גופינו, ויאפשר לנו לחיות עימו. אנו אשר נולדנו מחדש כצדיקים, מקווים ומחכים להתגלותו השנייה באמצעות רוח הקודש.
אנו נאנחים בתוכנו. המאמינים הנולדים מחדש יודעים איך עולם זה עומד להיות. לדברים שמגדי עתידות מנבאים על העולם אין משמעות. המאמינים הנולדים מחדש יודעים בדיוק מה יקרה בעתיד. אפילו אם העולם ישתנה בדיוק למה שאנו חוזים, אף אחד לא יאמין לנו עתה. אך אלה המאמינים בדברי אלוהים הכתובים פשוט מחכים מבלי להתגאות. אפילו אם אנשים אחרים אשר לא מכירים את דבר האלוהים מתיחסים אליהם בזלזול, הם חיים עם אמונה.
אלה אשר לא מאמינים, לכן, חייבים לקבל את הישועה לפני שחייהם מגיעים לקיצם. הם חייבים להאמין שישוע לקח את כל חטאיהם על ידי טבילתו ונשפט במקומנו על הצלב. רק אז הם יהיו מסוגלים להיכנס למלכות האלוהים כאשר היום האחרון יגיע. אז אנו נתוגמל ונכנס לממלכתו כדי לקבל חיי נצח.
האם אתה עצוב? או האם אתה שבע רצון מחייך? אנו חייבים לדעת בבירור ולהאמין כיצד ישוע הפך למושיענו לפני שנעבור מן העולם. אנו חייבים להיות גם מוכנים לחיים בגן עדן. עולם זה הוא לא הכל; ביודענו את האמת הזו, אנו חייבים להיות מוכנים לחיות בגן עדן. זה מה שהחכמים עושים. האם אתה חי בתענוג יום אחרי יום? אם כן, אתה אדם טיפש. אלה אשר משתוקקים ליותר, כלומר, לארץ שמיימית ומוכנים להגשים את חלומם על ידי שיכנסו אליה, מצד שני, הם החכמים אשר באמת בונים את ביתם על הסלע.
 
 
במלכות אלף השנים
 
אלוהים עשה אותנו בדמותו ורוצה מאיתנו שנחיה עימו לנצח. זוהי הסיבה מדוע ישוע בא אל האדמה הזו, קיבל את טבילתו, ושפך את דמו כדי להושיענו מכל חטאינו. אלה המאמינים בצדקת האלוהים חיים עם ישוע, וישוע יתגמל אותם על כך. אדונינו ימחה את דמעותינו מעינינו ויתגמל אותנו על כל קשיינו ובדידותנו אשר סבלנו.
אלוהים יחדש את כל הדברים. הוא יאפשר לעולם חדש לבוא, שבו פעוט יוכל לשים את ידו במאורתו של נחש צפע מבלי להינשך (ישעיה 11:8). אנו חייבים להאמין ולחכות בלהיטות למה שאינו נראה, ולייחל ליום זה בסבלנות. אם נגיד שאנו מחכים למה שאנו רואים, אנו טיפשים. אם, מצד שני, אנו מחכים למה שלא נראה ומאמינים בדבר האלוהים, אנו, אם כן, חכמים. לאחר ישועתנו, אנו מחכים לתהילה שלמרות שכרגע אינה נראית בעינינו, ללא ספק תגיע.
אלוהים בעצמו נאנח יותר מאיתנו אך עדיין גורם לנו לחכות. אנו מחכים בלהיטות שגופינו ישתנה לגוף רוחני ולשלוט כאשר זמננו יגיע. מה רוח הקודש השוכנת בליבנו אומרת? למה היא גורמת לנו לחכות? היא גורמת לנו לחכות למלכות אלף השנים. ישוע מחכה לחדש את ליבנו ולחיות עימנו. אנו גם מחכים לשלוט במשך אלף שנים יחד עם אלוהים.
הללויה! אנו מודים לאדונינו.
הנוצרים חיים עם תקוותם לגן עדן ובטוחים בה. בטחון זה מבוסס לא על תחושות הרגשות שלנו אלא על דבר האלוהים אשר אינו משקר.