説教集

נושא 9: אל הרומיים

[Chapter 14] אל תשפטו איש את רעהו

אל הרומיים 14:1 אומר, "ואת החלוש באמונה אותו קבלו ולא לדין את המחשבות."
פאולוס רצה מהקדושים ברומא שלא יבקרו או ישפטו איש את אמונת רעהו. בזמן ההוא, מכיוון שהיו כאלה אשר היו מאד מאמנים בכנסיית רומא וגם כאלה שלא כל כך מאמינים, הם ביקרו איש את אמונת חברו. אם זה קורה לכם, אתם חייבים לכבד את אמונתו של חברכם ולהתרחק מכל עמדה המבקרת את משרתי האלוהים. זה תלוי באלוהים, ולא בנו, להקים ולבנות את משרתיו.
אפילו בתוך כנסיית האלוהים הרבה בעיות עולות בין המאמינים. אם נסתכל על אמונתם, נוכל למצוא כל מיני סוגים של אמונה. אחדים היו קשורים לתורה לפני גאולתם, ולפיכך יש בהם שרידים מאמונתם הלגליסטית הישנה.
יש נוצרים הנותנים חשיבות עצומה לבחירת האוכל. למשל, אנשים שכאלה יכולים להאמין שאל להם לאכול בשר חזיר. יתכן שאחדים יאמינו שעליהם לשמור את השבת בכל נסיבה שהיא. אך אנו חייבים לפתור את ההבדלים האלה באמונתנו בצדקת האלוהים, ולא לבקר איש את רעהו בנושאים פעוטים. זהו העיקר אשר פאולוס דיבר עליו.
פאולוס לימד בפרק 14 שאל לנו לבקר את חולשותיהם של מאמינים אחרים אם יש להם אמונה בצדקת האלוהים. מדוע לא? כי למרות חולשותיהם הם גם מאמינים בצדקת האלוהים.
התנ"ך מחשיב את אלה אשר נגאלו מכל חטאיהם על ידי האמונה בצדקת האלוהים, כאנשי אלוהים יקרים. בעוד שיתכן שהם ייראו לא מושלמים בעיני חבריהם, אלוהים א על פי כן ציווה עלינו לא לבקר איש את אמונת חברו. זה מכיוון שלמרות שיתכן שהם לא מושלמים בבשר, הם עדיין הפכו לילדי האלוהים על ידי האמונה.
 
 
 
אמנתו של כל אחד שונה משל חברו
 
פסוקים 2-3 אומרים, "יש מאמין כי נכון לאכול כל דבר והחלוש יאכל רק את הירק. האוכל אל יבז את אשר לא יאכל ואשר לא יאכל אל ידין את האוכל כי קיבל אותו האלוהים."
יכולים להיות גיוונים במשרתי האלוהים באמונתם בצדקתו ובהליכה אחריו. האמונה בישועה היא אותו דבר, אך יתכן שכמות האמונה בדברו תהיה שונה.
אם מישהו היה לגליסט לפני שנולד מחדש על ידי האמונה בבשורת צדקת האלוהים, יקח לו זמן כדי לזנוח את צדקתו העצמית על ידי אמונה שלמה בצדקת האלוהים. אנשים אלה נוטים לתת חשיבות גדולה לשמירת השבת, אך אל לך לבקרם מכיוון שהם גם מאמינים בצדקת האלוהים.
אלוהים שבע רצון מהאמונה של אלה היודעים ומאמינים בצדקתו. הוא לקח אותם כעמו. לכן, על אלה המאמינים באמת בצדקת האלוהים לעשות כל מאמץ להזין את שותפיהם המאמינים עם צדקת האלוהים, במקום לבקר את חולשת האמונה שלהם.
 
 
אסור לנו לשפוט את משרתי האלוהים
 
פסוק 4 אומר, "מי אתה כי תדין את עבד האחר הן לאדוניו הוא יקום או יפול אבל יוקם כי יכול האלוהים להקימו."
אנו חייבים להכיר את עבדי האלוהים, את מי אלוהים אישר וגם את אמונתם. האם אתה מבקר ושופט את משרתי האלוהים כשאתה חי את חייך הנוצריים? אם כן, אלוהים יגער באמונתך אף יותר. אם אתה מגנה את אמונתם של אלה אשר אלוהים אישר, אתה מטפס אל כס המשפט של אלוהים ושופט את משרתיו. אין זה נכון. אדרבה, עליך לקבל מתוך הכרת תודה אפילו את משרתי האלוהים אשר אינך מחבב, ולציית להדרכתם בהרמת צדקת האלוהים.
אלוהים חייב לאשר את אמונתנו. עלינו להיות בעלי אמונה אמיתית הזוכה להערה של אלוהים ולתגמולו. מכיוון שאלוהים אפשר לנו להקדיש את חיינו לישוע המשיח, אנו מודים לו על צדקתו. אנו חייבים לאשר את אלה אשר אלוהים אישר ולהסתייג מאלה אשר אלוהים לא אישר. אני מקווה שתהלל את אלוהים על ידי שתהיה לך אמונה בצדקתו, במקום לרומם את צדקתך העצמית. אני מקווה שאלוהים יאשר את אמונתך. אז תתרומם בגלל אמונתך בצדקתו.
 
 
אם גם הם מאמינים בצדקת האלוהים...
 
"יש מבדיל בין יום ליום ויש אשר כל הימים שווים בעיניו ויהי כל איש נכון בדעתו. השומר את היום לאדון שומר אותו ואשר איננו שומר את היום לאדון איננו שומר האוכל לאדון הוא אוכל כי מודה הוא לאלוהים ואשר איננו ואכל לאדון איננו אוכל ומודה הוא לאלוהים" (אל הרומיים 6-14:5).
מתוך היהודים יש את אלה אשר נושעו על ידי האמונה במשיח, אדונינו של בשורת המים והרוח. הרבה מהם, למרות שהם מאמינים בישוע, עדיין כבולים לתורה. אך הם כבר משרתי האלוהים מכיוון שלמרות שהם קיימו את התורה, הם גם הפיצו את צדקת האלוהים.
זוהי הסיבה מדוע פאולוס אמר, "ואשר הם תחת התורה הייתי להם כמו תחת התורה אף כי אינני תחת התורה למען קנות אותם אשר תחת התורה. לאלה אשר כבלי תורה אף כי אינני בלי תורת האלוהים כי אם תחת תורת המשיח אנוכי למען קנות אותם אשר בלי תורה" (הראשונה אל הקורנתיים 21-9:20).
אסור לנו להתעלם או לדחות את אמונתם של אלה המאמינים בצדקת האלוהים. אם הם מאמינים בצדקת האלוהים ומשרתים אותו, אנו חייבים להכיר בהם כמשרתי האלוהים.
 
 
על הצדיקים לחיות למען ישוע
 
פסוקים 7-9 אומרים, "כי אין מאיתנו אשר יחיה לנפשו ואין איש אשר ימות לנפשו. כי כאשר נחיה נחיה לאדון וכאשר נמות נמות לאדון לכן אם נחיה ואם נמות לאדון הננו. כי לזאת מת המשיח ויקם ויחי למען יהיה אדון גם על המתים וגם על החיים."
אנו חיים עם המשיח ומתים עימו מכיוון שנושענו מכל חטאינו וקיבלנו חיים חדשים על ידי האמונה בצדקת האלוהים הנראית בבשורה. כל הדברים הישנים עברו עם המשיח, ואנו הפכנו ליצורים חדשים. להאמין באמת בצדקת האלוהים זה לדעת ולהאמין באמת שאתה של המשיח. לפיכך לאלה המאמינים בצדקת האלוהים אין מה לעשות יותר בעולם הזה והם הופכים למשרתי האלוהים.
אם תהפוך למשרת האלוהים, אתה תרוממו, תאהב אותו, תחייה למען תהילתו, ותהייה אסיר תודה לו על שאפשר לך לחיות את חייך בדרך זו.
האם אתה באמת שייך למשיח? אלה המאמינים בבשורת המים והרוח נצלבו עם המשיח וחזרו שוב לחיים עימו. בין אם אנו חיים או מתים, אנו שייכים למשיח על ידי צדקת האלוהים. ישוע הפך לאלוהי הנושעים.
 
 
אל לנו לשפוט את חברינו המאמינים
 
בפסוקים  10-12נאמר, "ואתה למה זה תדין את אחיך או אתה למה תבוז לאחיך הלא כולנו עתידים לעמוד לפני כסא דין האלוהים. כי כתוב חי אני נאום יי כי לי תכרע כל ברך וכל לשון תודה לאלוהים. הנה זה כל אחד ממנו על נפשו יתן חשבון לאלוהים."
מכיוון שהמשיח אלוהינו חי, יום אחד נכרע על ברכנו ונתוודה על הכל. לכן אל לנו לשבת על כס המשפט ולשפוט את אחינו ואחיותינו, אלא לעמוד לפני אלוהים בענווה. זה הרבה יותר חשוב לחיות למען רצון האלוהים מאשר להישפט ולגנות איש את חברו בכנסייה. אם נשפוט ונרשיע את חולשות אחינו ואחיותינו, אנו נישפט על חולשותינו שלנו לפני אלוהים. זוהי הסיבה מדוע אנו חייבים להבין עד כמה טוב זה לחיות למען רצון האלוהים יחידיו בכנסייתו.
אמונה אמיתית מחזקת את המאמינים ומשחרת לצדקת האלוהים. זכור שאמונה שקרית תזנח את צדקת האלוהים ותבנה רק את צדקת האדם. מה לגביך? האם אתה משחר לצדקת האלוהים עם אמונה? או האם אתה רודף אחר צדקת שלך?
 
 
אנו חייבים לחזק את אמונתם של האחרים
 
פסוקים 13-14, "לכן אל נדין עוד איש את רעהו כי אם זה יהיה דינכם שלא יתן איש לפני אחיו מכשול או מוקש. ידעתי ומובטח אני באדון ישוע כי אין דבר טמא בפני עצמו ורק טמא הוא למי שיחשבנו לטמא."
מכיוון שישנם הבדלים בכמות האמונה של אלה המאמינים בצדקת האלוהים, עלינו לפעול כדי לבנות איש את אמונת רעהו על ידי חיזוק איש את רעהו. זה יביא צמיחה למאמינים בצדקת האלוהים. אם באמת אנו חיים למען אלוהים וצדקתו, אנו כולנו עמו.
אם אתה נוצרי כזה המאמין בצדקת האלוהים, אתה יכול לעשות הכל עם אמונתך בדבר האלוהים. אם אינך יכול, זה מכיוון שאתה רודף אחד צדקת העצמית במקום את צדקת האלוהים. לרדוף אחר צדקתך העצמית בצדקת האלוהים זה כמו לרדוף אחר העולם הגשמי ולהיות בעל אמונה מוטעית.
אלה המחפשים אחר צדקתם העצמית, למרות שנושעו על ידי האמונה בצדקת האלוהים, חיים כאויבי האלוהים. אלוהים רוצה מאלה אשר נושעו על ידי האמונה בצדקתו, לשמור וללכת אחר צדקתו במשך חייהם.
 
 
התהלך באהבה
 
פסוקים 15-18 אומרים, "ואם יעצב אחיך על דבר האוכל אינך מתהלך עוד בדרך האהבה אל נא תאבד באוכלך את אשר בעדו מת המשיח. לכן היזהרו פן יהיה טובכם לגידופים. כי מלכות האלוהים איננה אכילה ושתיה כי צדקה היא ושלום ושמחה ברוח הקודש. והעובד באלה את המשיח רצוי הוא לאלוהים ובחון לאנשים."
אלה אשר נושעו על ידי האמונה בצדקת האלוהים ואשר חיים כדי להפיץ אותה לא בזים לאנשיו למען האוכל. לפעמים אנו מביאים אוכל כדי לחלוק ולהיות חברים באהבה. אך פאולוס מזהיר אותנו מהרחקת האחים והאחיות העניים ומחלוקה רק בין האנשים העשירים, כיוון שזה יכול לגרום לחברנו הנוצרים להיכשל.
הברכות אשר אלוהים העניק לאלה אשר מאמינים בצדקתו מאפשרות לנו ללכת אחר צדקת האלוהים, להיות עם שלוות נפש אשר ניתנה על ידי בשורת המים והרוח, ולהיות מסוגלים לשרת את ישוע יחדיו ולחלוק אחד עם השני את השמחה אשר הוא נתן. אלה העשירים חייבים לכן להבין שכל עשירותם באה מאלוהים, ולחלוק בו עם אחרים כדי לשרת את הבשורה וללכת יחדיו אחר צדקת האלוהים. אלוהים שבע רצון ואוהב את אלה החיים חיים שכאלה.
 
 
בקשו לחזק את האחרים
 
פסוקים 19-21 אומרים, "ועתה נרדפה דרך השלום ודרך הבנות יחד איש עם רעהו. אל תהרוס את מעשה אלוהים על דבר מאכל הן הכל טהור הוא אבל רע לאדם אשר יאכלנו במכשול ליבו. טוב שלא תאכל בשר ולא תשתה יין ולא תעשה דבר אשר יתנגף בו אחיך או יכשל או יחלש."
לפני זמן רב, בערים עתיקות כמו רומא וקורנית, אנשים מכרו אוכל אשר הוקרב לפני כן כקורבן לאלילים. אחדים מהמאמינים בצדקת האלוהים נהגו לקנות אוכל כזה ולאוכלו. כמה מהמאמינים אשר היו בעלי אמונה חלשה בכנסיית האלוהים חשבו שאכילת בשר שכזה הוא חטא. זוהי הסיבה מדוע פאולוס אמר, "אל תהרוס את מעשה אלוהים על דבר מאכל" (פסוק 20).
כך לגבי יין. היו מאמינים אשר לא דאגו יותר מידי לגבי השתיה. אך פאולוס נזף שאם התנהגות כזו תחליש את אמונתם המאמינים, אז יהיה טוב מבחינתם אם יפסיקו להעליב את חבריהם לאמונה עם שתייתם. זה קורה גם ביננו. לכן אנו חייבים להיות את חיי הנצרות שלנו בדרך שתחזק אחרים, ולחפש אחר צדקת האלוהים. בעיות יכולות לצוץ היום בנוגע להעלאת אוכל לאבות הקדמוניים, ויותר טוב לא לאכול סוג כזה של אוכל לתועלתם של אלה החלשים באמונה.
 
 
הייה בעל אמונה בצדקת האלוהים
 
פסוקים 22-23 אומרים, "יש לך אמונה תהיה לך לבדך לפני האלוהים אשרי מי שלא ידין את נפשו בדבר אשר כשר בעיניו. ואשר לו ספק באוכלו נאשם כי לא עשה מאומה וכל אשר נעשה מבלי אמונה חטא הוא."
אלה המאמינים בצדקת האלוהים הם אלה אשר יש להם את האמונה הנכונה. אמונה בצדקת האלוהים היא אמונה אשר ניתנה על ידי אלוהים אשר מנקה את כל חטאינו. לכן הנוצרים חייבים להאמין בצדקת האלוהים ולהיות בעלי הכרה בצדקתו.
 
כתבי הקודש אומרים לנו שללכת אחר האלוהים מבלי להאמין בצדקתו זהו חטא. כל דבר שנעשה ללא אמונה הוא חטא. ביודענו שכל דבר אשר נעשה ללא אמונה בצדקת האלוהים הוא חטא, חייבת להיות לנו יותר אמונה בצדקתו.
התנ"ך אומר, "ואשר לו ספק באוכלו נאשם." הכל נקי אם אתה אוכל עם אמונה בצדקת האלוהים, כיוון שאלוהים יצר כל חיה ועץ.
 
אנו חייבים להבין עד כמה חשוב בשבילנו לדעת ולהאמין בצדקת האלוהים. אנו חייבים גם לחזק את חברינו המאמינים הנולדים מחדש ולכבד את אמונתם. *