הָיָה קָרְבַּן כַּפָּרָה עַל חֵטְא שֶׁל יוֹם. כְּדֵי לְכַפֵּר עַל חֵטְא שֶׁל יוֹם, אָדָם הָיָה צָרִיךְ לְהָבִיא שֶׂה, כֶּבֶשׂ, פַּר אוֹ יוֹנָה אֶל תּוֹךְ הַמִּשְׁכָּן וְלִסְמוֹךְ אֶת יָדָיו עַל הַקָּרְבָּן כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֶת חֲטָאָיו עַל הַקָּרְבָּן. זֶה הָיָה קָרְבַּן הַכַּפָּרָה עַל חֲטָאֵי יּוֹם אחד כְּפִי שֶׁכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל אֱלֹהִים (וַיִּקְרָא 3:1-11).