ርዕስ 1፡ ከውሃና ከመንፈስ ዳግመኛ መወለድ፤

יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל הָיָה עֶבֶד אֱלֹהִים, שֶׁנּוֹלַד שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים לִפְנֵי יֵשׁוּעַ, וְעָלָיו נִבָּא בְּסֵפֶר מַלְאָכִי שֶׁיִּהְיֶה הַנָּבִיא הָאַחֲרוֹן בַּכְּתוּבִים הַקְּדוֹשִׁים. 

"זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי; אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים. הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא; לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב־אָבוֹת עַל־בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל־אֲבוֹתָם; פֶּן־אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת־הָאָרֶץ חֵרֶם" (מַלְאָכִי 4:4-6). 

גַּם כְּשֶׁנּוֹלַד יֵשׁוּעַ, עַם יִשְׂרָאֵל נָטַשׁ אֶת דִּבְרֵי בְּרִית אֱלֹהִים וְעָבַד אֱלֹהִים זָרִים. הֵם הִקְרִיבוּ בְּהֵמוֹת עִוְרוֹת וּפְגוּמוֹת כְּקָרְבָּנוֹת, וְעָשׂוּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְמָקוֹם שֶׁל מִסְחָר. גַּם עַל יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ נִבְּאוּ בְּתוֹרַת מֹשֶׁה וּבַנְּבִיאִים. הַתּוֹרָה נוֹתֶנֶת לָאֱנוֹשׁוּת אֶת דַּעַת הַחֵטְא, וּמַרְאָה אֵיךְ הֵם חַטָּאִים (אֶל-הָרוֹמִיים 3:20). זֶה חֵטְא לֹא לְקַיֵּם אֲפִילוּ מִצְוָה אַחַת הַכְּתוּבָה בְּסִפְרֵי הַתּוֹרָה. 

בַּבְּרִית הַיְשָׁנָה, חוֹטֵא שֶׁעָבַר עַל אַחַת מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה הֵבִיא קָרְבַּן חַטָּאת לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן. הוּא סָמַךְ אֶת יָדָיו עַל רֹאשׁ קָרְבַּן הַחַטָּאת כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֶת חֶטְאוֹ אֶל הַקָּרְבָּן, וְעַל־יְדֵי שְׁחִיטַת קָרְבַּן הַחַטָּאת, הוּא הִתְאַחֵד מֵחָדָשׁ עִם אֱלֹהִים כְּאָדָם לְלֹא חֵטְא.

אָז לָקַח הַכֹּהֵן מִדָּמוֹ וְנָתַן עַל קַרְנוֹת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל הַדָּם הַנּוֹתָר שָׁפַךְ אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ. 

אוּלָם, עַם יִשְׂרָאֵל לֹא יָכְלוּ לְהִגָּאֵל מִכָּל חֲטָאֵיהֶם, לְמַרוֹת קָרְבְּנוֹתֵיהֶם הַיּוֹמְיוֹמִיִּים הָרַבִּים. לָכֵן, אֱלֹהִים קָבַע לָהֶם חֻקַּת עוֹלָם, אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים. בַּזְּמַן הַהוּא, אֱלֹהִים הֵסִיר לְגַמְרֵי אֶת חֲטָאֵי הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. בַּיּוֹם הַהוּא אַהֲרֹן, הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, לָקַח שְׁנֵי שְׂעִירִים וְהִפִּיל עֲלֵיהֶם גּוֹרָלוֹת: גּוֹרָל אֶחָד לַיהוָה וְהַגּוֹרָל הָאַחֵר לַעֲזָאזֵל. אָז, סָמַךְ אֶת יָדָיו עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר לַיהוָה, כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֶת כָּל חֲטָאֵי הָעָם לְשָׁנָה שְׁלֵמָה עָלָיו. אַהֲרֹן שָׁחַט אוֹתוֹ וְלָקַח אֶת דָּמוֹ לְהַזּוֹת שֶׁבַע פְּעָמִים עַל וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת. 

כַּאֲשֶׁר סִיֵּם לְכַפֵּר עַל הַקֹּדֶשׁ, הִקְרִיב אֶת הַשָּׂעִיר הָאַחֵר. הוּא סָמַךְ אֶת יָדָיו עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל חֲטָאֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְשָׁנָה שְׁלֵמָה. בְּדֶרֶךְ זוֹ, כָּל חֲטָאֵיהֶם הַשְּׁנָתִיִּים הָעָבְרוּ עָלָיו, וְהוּא שֻׁלַּח לַמִּדְבָּר בְּיַד אִישׁ מַתְאִים. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִגְאֲלוּ מֵחֲטָאֵיהֶם הַשְּׁנָתִיִּים בְּדֶרֶךְ זוֹ. 

אוּלָם, הַקָּרְבָּן שֶׁהֻקְרַב לְפִי תּוֹרַת הַבְּרִית הַיְשָׁנָה לֹא יָכוֹל הָיָה לְהַשְׁלִים אֶת הַמַּקְרִיבִים קָרְבָּנוֹת שָׁנָה אַחַר שָׁנָה. זֶה הָיָה רַק צֵל שֶׁל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים (מַעֲשֵׂי הַצֶּדֶק שֶׁל הַמָּשִׁיחַ) הָעֲתִידִים לָבוֹא (אֶל-הָעִבְרִים 10:1). עַם יִשְׂרָאֵל לֹא חִכּוּ לְיֵשׁוּעַ, הַמּוֹשִׁיעַ. בִּמְקוֹם זֹאת, הֵם עָבְדוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר שֶׁל הָעוֹלָם הַחוֹטֵא, וְנָטְשׁוּ אֶת דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים שֶׁבְּהַבְּרִית הַיְשָׁנָה. 

לָכֵן, אֱלֹהִים נִבָּא שֶׁיִּשְׁלַח אֶת יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת לִבּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְהַחֲזִירָם אֵלָיו, וּלְהָכִין אֶת לִבָּם לְקַבֵּל אֶת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. לִפְנֵי שֶׁיּוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל הִטְבִּיל אֶת יֵשׁוּעַ, הוּא נָתַן אֶת טְבִילַת הַתְּשׁוּבָה לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּמִדְבַּר יְהוּדָה. 

מַטְרַת טְבִילָתוֹ אוֹתָם בַּמַּיִם הָיְתָה לְהוֹבִיל אוֹתָם לְחַכּוֹת וּלְהַאֲמִין בְּיֵשׁוּעַ. הוּא לִמֵּד שֶׁהַמּוֹשִׁיעַ יִטָּבֵל עַל יָדוֹ בְּדֶרֶךְ סְמִיכַת הַיָּדַיִם כְּדֵי לָשֵׂאת אֶת כָּל חֲטָאֵי הָעוֹלָם, וְאָז יִצָּלֵב כְּדֵי לְהוֹשִׁיעַ אוֹתָם מִכָּל חֲטָאֵיהֶם. הוּא אָמַר שֶׁיֵּשׁוּעַ יָבוֹא וְיָסִיר אֶת הַקָּרְבָּנוֹת הַבִּלְתִּי שְׁלֵמִים שֶׁל הֶעָבָר וְיַקְרִיב אֶת קָרְבַּן הַנֶּצַח בְּגוּפוֹ; הוּא יִקַּח אֶת כָּל חֲטָאֵינוּ דֶּרֶךְ הַטְּבִילָה, בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל נִגְאֲלוּ עַל־יְדֵי הֲבָאַת קָרְבַּן הַחַטָּאת תָּמִים, סְמִיכַת יָדַיִם עָלָיו, וּשְׁחִיטָתוֹ לְפִי שִׁיטַת הַקָּרְבָּנוֹת בַּבְּרִית הַיְשָׁנָה. 

רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִתְוַדּוּ עַל חֲטָאֵיהֶם, חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְנִטְבְּלוּ עַל יָדוֹ. "תְּשׁוּבָה" פֵּרוּשָׁהּ "לְהָשִׁיב אֶת הַלֵּב אֶל הָאָדוֹן". בְּזָכְרָם אֶת תּוֹרַת הַבְּרִית הַיְשָׁנָה, הֵם בָּאוּ אֶל יוֹחָנָן וְהִתְוַדּוּ שֶׁהֵם חוֹטְאִים חַסְרֵי תִּקְוָה שֶׁלֹּא יְכוֹלִים אֶלָּא לַחֲטֹא עַד יוֹם מוֹתָם. הֵם גַּם הִתְוַדּוּ שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים לְפִי הַתּוֹרָה, וְהֵשִׁיבוּ אֶת לִבָּם אֶל יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁיִּמְחֶה אֶת כָּל חֲטָאֵיהֶם אַחַת וּלְתָמִיד, וְיִפְתַּח אֶת שַׁעַר מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם. 

הַטְּבִילָה שֶׁיוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל נָתַן לְעַם יִשְׂרָאֵל הָיְתָה כָּזוֹ, לְהִתְוַדּוֹת עַל כַּמָּה רַבִּים הַחֲטָאִים שֶׁעָשׂוּ בְּחַיֵּיהֶם, לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, וּלְהַבִּיט אֶל יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הַמּוֹשִׁיעַ אוֹתָם מִכָּל חֲטָאֵיהֶם. זוֹהִי תְּשׁוּבָה אֲמִתִּית עַל־פִּי הַכְּתוּבִים. 

לָכֵן, יוֹחָנָן קָרָא אֶל הָעָם: "הֵן אָנֹכִי טוֹבֵל אֶתְכֶם בַּמַּיִם לַתְּשׁוּבָה וְהַבָּא אַחֲרַי חָזָק מִמֶּנִּי אֲשֶׁר קָטֹנְתִּי מִשְּׂאֵת נְעָלָיו וְהוּא יִטְבֹּל אֶתְכֶם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבָאֵשׁ" (מַתַּי 3:11). 

יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל הֵשִׁיב אֶת לִבּוֹת הָעָם אֶל יֵשׁוּעַ, וְהֵעִיד לָהֶם שֶׁיֵּשׁוּעַ יִשָּׂא אֶת כָּל חֲטָאֵי הָעוֹלָם (יוֹחָנָן 1:29) וְיָמוּת בַּעֲדָם. לָכֵן, יֵשׁוּעַ בְּעַצְמוֹ הֵעִיד שֶׁיּוֹחָנָן בָּא לְלַמֵּד אוֹתָנוּ אֶת דֶּרֶךְ הַצְּדָקָה (מַתַּי 21:32).