בשל נגיף הקורונה ושיבושים בשירות הדואר הבינלאומי
השענו זמנית את שירות הספרים החינמיים המודפסים שלנו.
השענו זמנית את שירות הספרים החינמיים המודפסים שלנו.
עקב מצב זה איננו יכולים לשלוח לך את הספרים כרגע.
אנא התפלל שמגפה זו תסתיים בקרוב ושירות הדואר יחודש.
אנא התפלל שמגפה זו תסתיים בקרוב ושירות הדואר יחודש.
נושא 9: אל הרומיים
[Chapter 1-1] הקדמה לאל - הרומים פרק 1
"אגרת פאולוס השליח אל הרומים" יכולה להיות מצוינת כאוצר של התנ"ך. היא בעיקר עוסקת ב כיצד האדם יכול להשיג את צדקתו של אלוהים על ידי האמונה בבשורת המים והרוח. כמשווים את אל הרומים לאגרת יעקב, מישהו הגדיר את הראשון כ `דברי אוצר` ואת האחרון כ `דברי קש.` בכל אופן, אגרת יעקב היא דבר אלוהים בדיוק כמו אל הרומים. ההבדל היחידי היא שאל הרומים הוא יקר ערך כיוון שהוא מספק ראיה כללית על התנ"ך, בעוד שאגרת יעקב היא יקרת ערך כיוון שהיא הדבר אשר גורם לצדיקים לחיות על פי רצון אלוהים.
?מיהו פאולוס האדם
הבה נקרא אל הרומים 1:1-7, "פולוס עבד ישוע מקרא להיות שליח ונבדל לבשורת אלוהים. אשר הבטיחה מלפנים ביד נביאיו בכתבי הקודש. על דבר בנו הנולד מזרע דוד לפי הבשר. אשר הוכן לבן האלוהים בגבורה לפי רוח הקדושה בתחייתו מבין המתים הוא ישוע המשיח אדונינו. אשר בידו קבלנו חן ושליחות להקים משמעת האמונה בכל הגויים למען שמו. אשר בתוכם הינכם גם אתם קרואי ישוע המשיח."
קטע זה אולי יכול להיחשב כ "ברכתו של פאלוס אל הנוצרים אשר ברומא." פאולוס מברך אותם כעבדו של ישוע המשיח, אשר נעשה לצדיקו של אלוהים.
פסוק 1 עונה על השאלה `מיהו פאולוס?` הוא היה יהודי אשר פגש את האדון שקם לתחייה בדרך לדמשק ואשר נבחר ככלי חפץ של האדון (מעשי השליחים 9:15) כדי להפיץ את הבשורה לגויים.
פאולוס הפיץ את הבשורה האמיתית המבוססת על שיטת ההקרבה ועל הנבואות אשר בברית הישנה
בפסוק 2, פאולוס השליח הפיץ את הבשורה המבוססת על הדברים בברית הישנה. הוא הגדיר את "בשורת אלוהים" כ "אשר הבטיחה מלפנים ביד נביאיו בכתבי הקודש." באמצעות פסוק זה, אנו יכולים לראות שפאולוס השליח לימד את בשורת המים והרוח על בסיס שיטת ההקרבה בברית הישנה. יתר על כן, פסוק 2 מראה שפאולוס נבחר כדי לעשות את עבודת הבשורה.
הקטע `אשר הבטיחה מלפנים ביד נביאיו בכתבי הקודש` מרמז על הבטחתו של אלוהים אשר מופיעה בשיטת ההקרבה או במבואות של הברית הישנה, לשלוח את ישוע המשיח. כל הנביאים של הברית הישנה כולל משה, ישעיה יחזקאל, ירמיה ודניאל, העידו על העובדה שישוע המשיח יבוא לעולם הזה וימות על הצלב לאחר שיקח את חטאי העולם.
מהי הבשורה כפי שפאולוס השליח העביר? הוא דרש על בשורת המים והרוח אשר מדברת על בן האלוהים, ישוע המשיח.
אחדים מהאנשים אומרים שדברי הברית הישנה כבר הסתיימו, ואחרים טוענים את אותו הדבר, כשהם מספקים את הדברים במתי 11:13 כהוכחה לכך. אחדים מהמטיפים הידועים אפילו מתעלמים מכל הברית הישנה.
בכל אופן, אלוהים הבטיח לנו באמצעות הברית הישנה והוא קיים את הבטחתו באמצעות ישוע המשיח בברית החדשה. לכן, בעולם האמונה, הברית החדשה אינה יכולה להתקיים ללא הברית הישנה, ובאותו אופן, דברי הברית הישנה אינם יכולים להתקיים ללא דברי הברית החדשה.
פאולוס השליח נבחר לבשורת אלוהים. אם כן, השאלה היא, "איזה סוג של בשורה הוא דרש?" הוא דרש על העובדה שישוע המשיח בא לעולם הזה והושיע אותנו מכל החטאים באמצעות בשורת המים והרוח המבוססת על הברית הישנה. לכן, כל פעם שאנו דורשים על בשורת המים והרוח עלינו לעשות זאת על בסיס הנבואות ושיטת ההקרבה של הברית הישנה. רק אז האנשים יתחילו להאמין שבשורת המים והרוח היא האמת, ושהברית החדשה היא מימוש ההבטחה של הברית הישנה.
מתחילת הברית החדשה אנו יכולים לראות שהדגש ניתן על הטבילה שישוע קיבל מיוחנן המטביל ועל דמו שעל הצל. בעוד שבמרכז הברית הישנה הייתה שיטת ההקרבה, אשר הייתה הדרך ב לכפרת החוטאים. על מנת להיסלח מהחטאים, האדם היה צריך להעביר את חטאיו, על ידי שסמך ידיו על ראש קורבן החטא וגרם לו לדמם עד המוות.
לפיכך, אם סמיכת הידיים ומחילת החטאים היו בברית הישנה, מה היה בברית החדשה? הטבילה אשר ישוע קיבל ומותו על הצלב. יתר על כן, הכהן הגדול המוזכר בברית הישנה (ויקרא 16:21) היה שווה ערך ליוחנן המטביל אשר בברית החדשה.
פסוקים 3 ו 4 מדברים על השאלה "איזה סוג של אדם היה ישוע?" הפסוק מסביר את דמותו הכללית. ישוע המשיח נולד בצורה פיזית למשפחת דוד ועל ידי רוח הקדושה, הוא הוכר כבן האלוהים על ידי כוח תחייתו מן המתים. לכן הוא נעשה למושיע על ידי שנתן את המים והדם לאלה אשר האמינו בו. ישוע המשיח נעשה לאלוהי הישועה, למלך המלכים, ולכהן הגדול הנצחי של השמים לאלה המאמינים בו.
בחלק מהתיאולוגיות הנוצריות, אלוהותו של ישוע מוכחשת. תיאולוגים אלה אומרים, "הוא היה רק נער בולט" נוסף על כך, על פי התיאולוגיה החדשה, "ישנה גאולה בכל הדתות." לכן בסמינרים ליבראלים, האנשים עומדים על כך שעליהם לקבל את הבודהיזם, קתוליות, מגרשי שדים ואת כל שאר הדתות אשר בעולם הזה. זאת הנקראת תיאולוגיה ליבראלית או תיאולוגיה חדשה אומרת שכל דבר צריך לכבד, ולכן כל בני האדם צריכים להתאחד ולהפוך לאחד.
בכל אופן, נאמר בברור בתנ"ך שבהתחלה, אלוהים יצר את השמים והארץ. אם כן מיהו אלוהים? זהו ישוע המשיח. המילה `משיח` משמעותה להימשח בשמן. בברית הישנה, מלך או נביא נמשחו על ראשם על ידי הכהן הגדול. לכן ישוע מוזכר כמלך המלכים. אדם המכחיש את ישוע כאלוהים, אינו מאמין באלוהים.
בימים אלה, אמונתם של האנשים ברחבי העולם חוזרת לאקומניות המבוססת על פלורליזם דתי. הם משבחים ומתפללים כשהם מצרפים את כל יסודות הדתות של עכו"ם כמו בודהיזם וקונפוציוניזם. בזמן מסוים, תפילת הקהל היא בדרך בודהיסטית, ובזמן אחר הם עושים זאת בדרך נוצרית . ובכן, יכול להיות שיש התמזגות של מאכלים טעימים. בכל אופן, כאשר זה מגיע לאמונה, המוחלט הוא היותר טוב.
לכן, התשובה לשאלה בפסוק 3 ו 4, "מיהו ישוע?" היא שהוא האחד אשר מוכר כבן האלוהים על ידי כוח תחייתו מן המתים. המשיח נעשה לאדון ולמושיע שלנו.
פסוקים 5 ו 6 מדברים על כיצד פאולוס הפך לשליח באמצעות אלוהים. הוא הפך לעד כדי להפיץ את הבשורה לגויים, כדי שעל ידי כך הם יוכלו לקבל גאולה באמצעות האמונה בישוע המשיח.
?איזו סוג של סמכות הייתה לפאולוס השליח
כפי שרשום בפרק 7, לפאולוס השליח הייתה סמכות לברך את המאמינים בישוע בשם האלוהים. המשמעות של סמכות השליח היא להיות בעל כוח המסוגל לברך את כל האנשים בשם ישוע המשיח.
לכן פאולוס יכל להגיד, "חסד ושלום לכן מאת האלוהים אבינו ואדונינו ישוע המשיח."
כאן, ברצוני לחשוב קצת יותר על ברכה זו. נראה שפאולוס השליח היה בעל סמכות לברך את האנשים ובכל פעם שאנו מסיימים את תפילת יום ראשון אנו מסיימים עם ברכות. "אלוהים רוצה לשלוח סוג זה של ברכה לכל הקדושים." דברי הברכה המקוריים הם כדלקמן.
הבה נתחיל עם ספר במדבר 6:22, "וידבר יהוה אל משה לאמר. דבר אל אהרן ואל בניו לאמר. כה תברכו את בני ישראל אמור להם. יברכך יהוה וישמרך. יאר יהוה פניו אליך ויחנך. ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום."
נאמר לאהרן הכהן הגדול ולבניו, "כה תברכו את בני ישראל." אם הם יברכו את בני ישראל בדרך זו, אלוהים יברכם כפי שנאמר בכתבי הקודש. כאשר אנו מסתכלים באגרת אל פילטון אנו יכולים לראות שהוא לעיתים קרובות אומר "חסדו של אלוהים יהיה איתך" זה מראה שלא הוא בעצמו ישלח ברכה, אלא אלוהים יעשה זאת. לכן פאולוס השליח תמיד נתן ברכות לקדושים כל פעם שהוא סיים את אגרותיו.
לפאולוס הייתה הסמכות לתת לאנשים את ברכותיו של אלוהים. סמכות זו לא נמסרה לכל כמרי הנצרות. במקום זאת היא ניתנה רק למשרתי האלוהים. כאשר משרתי האלוהים מברכים ואומרים שהם באמת משתוקקים לתת ברכות, אלוהים למעשה העניק להם ברכות אלו על פי הברכה.
אלוהים נתן סמכות שמיימית לא רק למשרתיו, אלא גם לקדושים הנולדים מחדש. אלוהים אמר, "והיה כל אשר תסלחו את חטאתם ונסלח להם ואשר תאשימו יאשימו" (יוחנן 20:23). הוא העניק סוג כזה של סמכות לכל הצדיקים. לכן, האדם צריך לשים לב לא להתעמת עם הנולדים מחדש או עם משרתי האלוהים כיוון שזה אותו דב כמו להתעמת עם אלוהים. אלוהים העניק את סמכות הברכה והקללה לשליחיו וכמו כן למשרתיו ולצדיקים.
פאולוס השליח אשר השתוקק להקנות את המתנה הרוחנית לקדושים
הבה נקרא את אל הרומים 1:8-12, "בראשונה אודה לאלוהי בישוע המשיח על כולכם אשר ספר אמונתכם בכל העולם. כי האלוהים אשר אני עובד אותו ברוחי בבשורת בנו לעד לי כי תמיד אני מזכיר אתכם. בהעתירי בתפילותיי בכל עת למען אשר רק הפעם אצליח ברצון אלוהים לבוא אליכם. כי נכסף נכספתי לראותיכם ולחלוק לכם אי זו מתת רוח למען תתחזקו. והוא להתנחם עימכם זה בזה באמונה אשר לכם וגם לי."
דבר ראשון, על מה פאולוס השליח הודה לאלוהים? הוא הודה לאלוהים למען הנוצרים אשר ברומא כיוון שהם האמינו בישוע ובאמצעותם, הבשורה הופצה לאנשים אחרים.
בפסוק 9 ו 10, יכולה להישאל השאלה, "מדוע פאולוס השליח רצה ללכת לרומא בעת שליחותו המיסיונרית? הסיבה לכך היא בגלל שאם בשורת המים והרוח הייתה נלמדת ברומא באותו זמן, היא תתפשט לכל שאר העולם. בדיוק כפי שכל העולם היום מסתכל על אמריקה, בעת העתיקה, רומא הייתה מרכז העולם כמו הפתגם האומר, "כל הדרכים מובילות לרומא."
אנו עושים הרבה מאד עבודה בלימוד הבשורה באמריקה. אם נשמיע את הבשורה הזאת של המים והרוח באמריקה, הרבה מיסיונרים יקמו ויתעוררו בעולם כדי ללמד את הבשורה היפה הזאת לאחרים. לכן, גם פאולוס רצה ללכת לרומא.
המתנה הרוחנית אשר פאולוס מדבר עליה
בפסוק 11 כתוב, "כי נכסף נכספתי לראותיכם ולחלוק לכם אי זו מתת רוח למען תתחזקו."
למה פאולוס השליח התכוון כשאמר לחלוק אי זו מתת רוח כדי שהאנשים יתחזקו? המתנה הרוחנית אשר הוא מדבר עליה היא בשורת המים והרוח, אשר אנו מלמדים. בפסוק 12 נאמר, "והוא להתנחם עימכם זה בזה באמונה אשר לכם וגם לי." האמירה שאיזושהי מתנה רוחנית תוענק לאנשים כדי לאפשר להם להתחזק ולהתנחם באמונה הדדית של שניהם פאולוס והם, הייתה כיוון שעל ידי מסירת בשורת המים והרוח, פאולוס רצה לאפשר לאנשים לנוח, לקבל עידוד, להתברך ולהיות שותפים לאותו סוג של אמונה.
פאולוס השליח אמר שהוא רוצה להתעודד ביחד עמם על ידי אמונה הדדית המראה שהוא משתוקק ללמד את בשורת המים והרוח פעם נוספת לקהילה הרומית. עתה, כל חברי הכנסיה שלנו מבינים ומאמינים בצורה מוחשית בבשורת המים והרוח, אך יכול להיות שבמשך הזמן יופיעו מספר זעום של נוצרים אשר לא יאמינו בבשורה האמיתית. בדרך זו, יכול להיות שהכנסייה של רומא צריכה לרענן את הבשורה.
לכן, פאולוס השליח אמר שהוא יתעודד על ידי האמונה המשותפת בו. למעשה, אנו מקבלים נחמה בנוכחותו של אלוהים וליבנו יכול לנוח בשלווה הודות לאמונתנו בבשורת המים והרוח. לא נוכל לחיות בשלווה ללא בשורת המים והרוח.
בנוסף על כך כתוב, "ולחלוק לכם אי זו מתת רוח למען תתחזקו." המתנה הרוחנית הזו היא בשורת המים והרוח. האדם יכול להפוך לילדו של אלוהים ולקבל את ברכותיו רק כאשר הוא מאמין בבשורת המים והרוח.
בכל אופן, איזו תועלת יש לאנשים לחיות באופן מוסרי או בנאמנות תוך כדי שהם מוותרים על עישון ושתייה ושאר מעשי עוולה, אם הם לא מכירים את בשורת המים והרוח אף על פי שהם מאמינים איכשהו בישוע? למעשיהם אין שום קשר לצדקתו של אלוהים. צדקתו של אלוהים היא הרבה יותר גדולה מזו של בני האדם. זה קל למשוך את האנשים לכנסייה אך זה יותר חשוב ללמד את בשורת המים והרוח למאמינים החדשים כך שהם יוכלו להימחל מכל חטאיהם ולהפוך לילדיו של אלוהים על ידי שיהיו לבושים בברכות הרוחניות של גן עדן.
פאולוס השליח רצה שהקדושים ברומא יתעודדו באמצעות אמונתו. לכן הוא אמר, "והוא להתנחם עימכם זה בזה באמונה אשר לכם וגם לי." לכן פאולוס השליח היה צריך לדרוש על הבשורה האמיתית לכל הקהל של הכנסייה כדי לאפשר להם להיות בעלי אמונה וכדי שהם יוכלו להתחזק על ידי אמונתו בבשורת המים והרוח. הוא היה צריך למסור למאמינים של הכנסייה ברומא את בשורת המים ורוח הקודש וללמדם מהי היא באמת.
זה מה שעושה את פאולוס השליח שונה מהמטיפים האחרים בעולם של ימינו. באגרת אל הכנסיה הרומית, פאולוס השליח אמר שהוא רוצה לאפשר לאנשים להתחזק על ידי הענקת איזושהי מתנה רוחנית ולעודד אותם על ידי האמונה המשותפת של שניהם, שלו ושל האנשים. זה מה שעל כל הדרשנים של הכנסיות הקיימות היום ללמוד מפאולוס השליח. פאולוס השליח נהג לדרוש על בשורת המים והרוח אשר האדם יכול להבחין בין האחים האמיתיים של אותה דת לבין השקרנים.
בימים אלה, הכנסיות מאפשרות למשתתפים חדשים ללמוד את העקרונות לתקופה של 6 חודשים, ובתוך שנה, הם לבסוף מוטבלים. זהו. הם מוטבלים מבלי להתחשב במה הם יודעים על בשורת המים והרוח שישוע ביצע או לא. במילים אחרות, אף על פי שהאנשים הופכים לחברים בכנסייה, הם אינם מסוגלים להפוך לילדיו של אלוהים אשר השיגו את צדיקותו. הדבר היחידי שהכמרים של הכנסיות בימים אלה מבקשים ממאמיניהם החדשים לעשות, זה לזכור את עשרת הדיברות ואת אמונת השליחים. אם המאמין החדש עובר את מבחן הזכרון, הם שואלים לאחר מכן, "האם אתה עומד להפסיק לשתות? האם תפסיק לעשן? האם תתרום מעשר כל חודש? האם תנהל אורח חיים טוב?"
הסיבה שהכנסיות של אירופה, אסיה ושאר המקומות התרחקו מצדקתו של אלוהים היא כיוון שהם רודפים אחר צדיקות של בן האדם. בימים אלה, אפילו בקוריאה, או במה שנקראת, `ירושלים של אסיה` אוכלוסיית הנוצרים פוחתת. עתה, הגיע העת שבה אף אחד אינו רוצה לבוא לכנסייה אם אין איזשהו מאורע מיוחד אשר נערך בכנסייה, כמו פסטיבל הודיה, או קונצרט פופ. אפילו אם האנשים באים, הדרשות הרגילות אשר ניתנו לצעירים הכוללות מוטיבים מרכזיים כמו, `אל תעשן, חייה חיים מוסריים, שמור את יום ראשון הקדוש ועשה הרבה עבודות התנדבותיות.` אין להם שום קשר לצדקתו של אלוהים.
כיוון שבני האדם ממהרים לחטוא והם יותר מידי חלשים מלהפסיק לחטוא, האדם צריך להסתמך על ישוע. לכן כאשר האנשים באים לכנסיית אלוהים, עלינו להעביר להם את בשורת המים והרוח כך שהם יוכלו להשיג את צדקת אלוהים. בשבילם, עלינו באמת להנחיל להם את צדקת האלוהים אשר אומרת שאני ואתה נעשינו חפי חטאים אף על פי שאנו עדיין לא מושלמים.
אך זכור בוודאי. האדם יכול לחיות על פי רצונו של אלוהים רק לאחר שהוא הופך לחסר חטאים על ידי האמונה בצדקתו של אלוהים. האדם יכול ללמד את בשורת המים והרוח ברגע שבעיות החטאים שלו מיושבות. אל לעבודתנו של הפצת הבשורה לאחרים, להקדים את יישוב בעיית החטאים שלנו. האדם אף פעם אינו יכול ללמד את האחרים על הבשורה האמיתית אלא אם כן בעיות החטאים שלו נפתרו.
נאמר שפאולוס השליח באמת העניק איזושהי מתנה רוחנית לאחרים. המתנה שפאולוס דיבר עליה היא לא המתנה של דיבור בלשונות זרות או ריפוי אשר מדובר עליהם בתנועת ה "פנטקוסטל" בנצרות של ימינו. רוב הנוצרים מחשיבים תופעות מוזרות כמו ראיית חזיונות, ניבוי, דיבור בלשונות אחרות או ריפוי מחלות, כמתנות.
בכל אופן, דברים אלו הם אינם מתנות רוחניות מהשמים. ראיית חזיונות בשעת התפילה היא ללא ספק אינה מתנה רוחנית. אדם אשר צועק בטירוף או אדם אשר משתגע במערה כל זמן שהוא שומע קולות מוזרים בשעה שהוא לא היה מסוגל לישון במשך שלושה לילות, אלה לא מתנות אלוהים. אדם המצהיר שהוא מסוגל לדבר בלשונות זרות ונופל בצורה לא מודעת לרצפה לאחר שהוא צועק דברים מוזרים `לה-לה-לה` עם לשון מעוותת, אין זה סימן לאחד אשר קיבל את רוח הקודש. במקום זאת, זה דומה לחולה אשר לא יציב מבחינה נפשית במוסד לחולי רוח אשר מתפרע. בכל אופן ישנם אלה הנקראים `מעוררים לתשובה כריזמטיים` המתעקשים שהם יכולים ללמד את הנוצרים כיצד לדבר בלשונות אחרות או כיצד לקבל את רוח הקודש. הם עושים משהו שמאד לא ראוי והאמונה שהם מחזיקים בה היא ללא ספק אינה נכונה.
מי החיים של רוח הקודש זורמים מליבנו כאשר אנו עושים בנאמנות את עבודתו של אלוהים והולכים אחר ישוע. מי רוח הקודש יעלו על גדותיהם בליבנו כאשר נצמצם את המעשים הגשמיים, ובמקום זאת נלך אחרי המעשים הרוחניים.
על הנוצרים להשיג את המתנה הרוחנית של מחילת החטאים על ידי האמונה בבשורת המים והרוח. מישהו אמר שמספר רב של נוצרים ברגע זה ,שמים את פעמיהם לגיהינום דרך כיסאות הכנסיות של ימים אלה. זה מראה שהכנסיות של ימינו, מעודדים צדיקות של בני האדם במקום ללמד על צדיקותו של אלוהים.
אחים, אפילו אם האדם יערום הרבה צדיקות של בן אנוש לאחר שהוא מבקר בכנסייה, אין זה אומר שהוא יוכל לקבל את המתנה הרוחנית על ידי מעשים כאלה. עלינו לקחת את צדקתו של אלוהים לתוך ליבנו על ידי האמונה בבשורת המים והרוח כך שנוכל להשיג את המתנה הרוחנית.
הבה נקרא פסוק 13 עד 17, "ולא אכחד מכם אחי כי פעמים רבות שמתי על ליבי לבוא אליכם אך נמנע ממני עד הנה למען אמצא פרי גם בכם כמו ביתר הגויים. מחויב אנוכי ליוונים וגם ללועזים לחכמים ולפתאים. לכן נדבני ליבי להשמיע את הבשורה גם אתכם אשר ברומי. כי אינני בוש מבשורת המשיח כאשר גבורת אלוהים היא לתשועת כל המאמין ליהודי בראשונה וכן גם ליווני. כי תגלה בה צדקת אלוהים מאמונה אל אמונה ככתוב וצדיק באמונתו יחיה."
פאולוס השליח רצה ללכת לרומא. בכל אופן הוא לא יכל לעשות כן כיוון שנמנע ממנו. לכן היה עליו להתפלל כדי שהדלת של עבודתו המיסיונרית תפתח. באותו אופן, עלינו להתפלל אותו סוג של תפילה כאשר אנו משמיעים את הבשורה ברחבי העולם באמצעות הספרות. רק כאשר נתפלל ליבו של אלוהים יזוז ורק כאשר אלוהים יפתח את הדלת לנתיב בשבילנו, אנו נהיה מסוגלים להעביר את בשורת המים והרוח ברחבי העולם.
פאולוס אשר היה חייב חוב לכל האנשים
למי פאולוס השליח אמר שהוא חייב חוב, ולאיזה סוג של חוב הוא התכוון בפסוקים 14 ו 15? הוא אמר שהוא חייב גם ליוונים וגם ללועזים, ושהוא חייב להשמיע להם את בשורת המים והרוח. הוא הוסיף שהוא גם חייב לחכמים וגם לפתאים. לכן, הוא רצה ללמד כמיטב יכולתו את הבשורה לאנשים אלה אשר ברומא.
לכן, תכלית כתיבתו של פאולוס לכנסייה היה, להעביר את הבשורה האמיתית. הוא גילה שאפילו בליבם של האנשים בכנסייה של רומא, בשורת המים והרוח אינה עומדת ביציבות על ידי האמונה ולכן הוא התייחס לבשורה כמתנה רוחנית. לכן, הוא השמיע את בשורת המים והרוח אפילו לאלה אשר היו כבר בכנסייה וגם לאנשי העולם. הוא אמר שהוא חייב לחכמים, לפתאים ליוונים וללועזים.
איזה סוג של חוב פאולוס היה חייב? הוא היה חייב את החוב של השמעת בשורת המים ורוח הקודש לכל אנשי העולם. הוא התעקש לשלוח את כל החובות שהוא חייב לכל אנשי העולם. בדרך זו, אפילו עכשיו האנשים אשר יש להם את בשורת המים והרוח חייבים בהפצת הבשורה. החוב שעליהם לשלם היא עבודת הפצת הבשורה. זוהי הסיבה לכך שאנו חייבים להפיץ את בשורת המים והרוח לכל העולם בזמנים אלו.
האנשים חושבים בטעות שרק הדם על הצלב הוא כל גאולתנו. בכל אופן, הבשורה השמימית אשר התנ"ך נושא עדות עליה היא בשורת המים והרוח אשר גם פאולוס השליח העיד עליה. לכן, באל הרומים פרק 6, פאלוס אמר שהוא נטבל במשיח ישוע וגם במותו. מכיוון שהיו נוצרים מעטים בכנסייה של רומא אשר האמינו רק בדם שעל הצלב, פאולוס רצה להעביר להם את הסוד הנסתר של הטבילה אשר ישוע קיבל. בדיוק באותה דרך, עלינו להשמיע את בשורת המים והרוח לאלה אשר לא היו מסוגלים לשמוע אותה למרות שהם היו במשך זמן רב בכנסייה.
כאשר נוצרים נשאלים האם הם בעלי חטא או לא, הם חושבים על עצם השאלה כחסרת תועלת ומתעלמים מאישיותם. בכל אופן, למעשה יש לשאלה זו חשיבות גדולה וערך גדול. אם בני האדם מיועדים ללכת לגיהינום עקב חטאיהם, מי נמצא שם כדי לשאול אותם סוג כזה של שאלות ולספק להם פתרונות? רק אדם אשר הוא ללא חטאים בליבו לאחר שנולד מחדש על ידי בשורת המים והרוח יכול לשאול סוג כזה של שאלות וגם לתת תשובות נכונות לאנשים. רק הקדושים אשר נולדו מחדש יכולים לגרום לחוטאים להיוולד מחדש על ידי העברת קול הבשורה, אשר היא, בשורת המים והרוח אשר החוטאים לא שמעו מקודם.
אחים, אפילו אם האדם מאמין בישוע אך לא נולד מחדש מהמים והרוח, הוא אינו יכול להיכנס או לראות את מלכות האלוהים. לכן, הייה אסיר תודה כאשר אתה פוגש אנשים אשר מאפשרים לחוטאים לקבל את מחילת החטאים על ידי העברת בשורת המים והרוח. אחרי כן תקבל ברכה גדולה.
הבשורה אשר פאולוס לא התבייש בה
בפסוק 16, מה הייתה הבשורה אשר פאולוס השליח לא התבייש בה? זו הייתה בשורת המים והרוח. מכיוון שבשורה זו היא כוח אלוהים לגאולת כל אלה המאמינים, פאולוס כינה אותה "בשורתי" (אל הרומים 2:16, 16:25), והוא התייחס אליה בגאווה וחשיבות ולא כמשהו אשר יש להתבייש בו. הסיבה שהוא לא התבייש בבשורת המים והרוח היא כיוון שבשורה זו עושה את האנשים לחפי חטא לחלוטין והורסת את מחסום החטא אשר מפריד בין האנשים לבין האלוהים.
האם שטיפת החטאים הייתה אפשרית אם האנשים היו מאמינים רק בבשורת הדם שעל הצלב בלבד? לכאורה זה נראה אפשרי לשטוף את החטאים אשר עשינו עד עתה עם סוג כזה של אמונה אך זה בלתי אפשרי לשטוף את חטאי העתיד שלנו. לכן, אנשים עם סוג כזה של אמונה מנסים לשטוף את חטאיהם על ידי שהם מתפללים כל יום תפילות תשובה. הם מתוודים שליבם מלא רק בחטאים ושהם חוטאים ללא תקנה. נוצרים חוטאים אלה אשר הם בעלי חטאים, אינם יכולים ללמד את הבשורה לאחרים, כיוון ש `הבשורה` שהם מחזקים בה אינה יותר מ `חדשות טובות` בשבילם.
הבשורה היא ביוונית `אוג`ליון`, במילים אחרות בשורה אשר יש לה את היכולת לפוצץ את כל חטאי העולם. הבשורה היחידה האמיתית היא כמו דינמיט. היא הבשורה האמיתית אשר סילקה את כל החטאים אשר בעולם הזה. לכן, אדם כמו פאולוס, אשר האמין בבשורת המים והרוח אשר יש לה היכולת לסלק את החטאים, לא התבייש בה. בימים אלה, אפילו הנוצרים נראים כמתבישים להשמיע את הבשורה. בכל אופן, אלה אשר מחזיקים בצדקתו של אלוהים, הם אלה אשר עומדים איתן בכבוד ובתהילה כאשר הם מלמדם את הבשורה.
לפאולוס השליח לא היה אפילו שמץ של בושה כאשר הוא השמיע את הבשורה. זה היה כיוון שהבשורה אשר הוא לימד הייתה בשורת המים והרוח. זה היה כיוון שהבשורה היפה הזו הייתה כוח האלוהים לגאולת כל אלה אשר מאמינים.
בשורה זו היא בשורה רבת עוצמה המאפשרת לכל אלה המאמינים בה להימחל מחטאיהם ולא חשוב מי העביר להם אותה. חטאי העולם הזה נשטפו לגמרי אם המאזין לוקח את הבשורה לליבו. בכל אופן, הבשורה של הדם על הצלב מראה לאנשים את הגאולה הלא שלמה, כלומר, היא אומרת לאנשים שהיא רק סילקה את החטא הקדמון שלהם ולפיכך העבירות הבאות שלהם צריכות להישטף על יד שיגידו תפילות תשובה. היא משאירה טעם לוואי של חטא למאזיניה.
האם ישוע לקח רק כמות מסוימת של חטאים כיוון שכוחו לא היה מספיק טוב? מכיוון שישוע הכיר את בני האדם כל כך טוב, הוא לא השאיר מאחוריו שום סוג של חטא. הוא לקח עימו את כל החטאים עם המים, הדם ורוח הקודש. אני מאמין שהבשורה היפה הזו נותנת גאולה מושלמת מחטאים לכל אלה השומעים ומאמינים לבשורת טבילת ישוע ולשפיכת דמו על הצלב.
לכן, לבשורה יש את אותו הכוח לכולם כולל היהודים והיוונים. בשורת המים והרוח מאפשרת את אותה גאולה מחטאים לכל אלה אשר מאמינים בישוע כאשר הבשורה מושמעת להם. מצד שני, כאשר מישהו מוסר משהו שונה מבשורת המים והרוח, הוא או היא יקבלו את חמת זעמו של האלוהים.
לכן פאולוס אמר, "אבל גם אנחנו או מלאך מן השמים אם יבוא לבשר אתכם בשורה מבלעדי זאת אשר בשרנו אתכם חרם יהיה" (אל הגלטיים 1:8). פאולוס השליח אמר בבירור שמתוך כל הבשורות, רק בשורת המים והרוח היא הנכונה.
ללא קשר אם האדם הוא גוי או יהודי, או אם הוא מאמין באיסלם, קונפוציוניזם, בודהיזם, טאואיזם, אל השמש או במשהו אחר, לכל אדם יש את ההזדמנות לשמוע את הבשורה. יתר על כן, בשורה זו של המים ורוח הקודש מספקת להם את ההזדמנות להינצל מכל חטאיהם. לכן עלינו להעביר שישוע המשיח הוא אלוהים, שהוא יצר את היקום, שהוא בא בדמות אדם כדי להושיענו, שהוא לקח את כל החטאים על ידי שהוטבל בידי יוחנן המטביל, ושהוא קיבל את הדין על חטאינו על ידי כך שמת על הצלב.
לכן פאולוס השליח לא התבייש בבשורת המים והרוח. למרות שהבשורה של הצלב בלבד היא מבישה, בשורת המים והרוח אינה מבישה כלל; אלא בשורה נאמנה ורבת עוצמה אשר שופעת גאווה וכבוד. כל מי שמאמין בבשורה זו מקבל את התמלאותה של רוח הקודש על ידי האמונה בעובדה שהוא נהפך לילדו של אלוהים . אני אומר לך שוב שבשורת המים ורוח הקודש אינה יכולה להיות לעולם בשורה מבישה. בכל אופן הבשורה המאמינה רק בדם שעל הצלב בלבד היא מבישה.
נוצרים, האם הייתם מתביישים כל פעם אשר עליכם להשמיע את הבשורה של הדם על הצלב בלבד? האם הרגשת בושה כאשר העברת והאמנת בבשורה של הדם בלבד אשר אינה כוללת את טבילת ישוע. בגלל שהתביישת ללמד סוג כזה של בשורה חסרת תועלת , היה עליך תמיד לקרוא לישוע או להתפלל תפילה קנאית בלשונות אחרות כדי למלא את רגשותיך לפני שיצאת החוצה לרחובות כדי לצעוק "האמינו בישוע, האמינו בישוע!"
זה משהו אשר האדם יכול לעשות כשרגשותיו עולים על גדותיהם אך משהו שהאדם לעולם לא יהיה מסוגל לעשות עם ראש צלול. זוהי הסיבה שאלה אשר מאמינים רק בדם של הצלב צועקים בקול נרגש ומפריעים כל פעם שהם בחוץ ברחובות כשהם מטיפים לנצרות. כשהם מקרבים את המגפון קרוב לפיותיהם, הם רק צועקים את המילים "ישוע, לגן עדן, הלא מאמינים, לגיהינום." בכל אופן, המאמין בבשורת המים והרוח מוסר את הבשורה בדרך מאד מנומסת; כאשר הוא פותח את התנ"ך שלו, הוא שותה תה ומשוחח עם האחרים.
?מה נאמר על בשורת צדקת האלוהים
בפסוק 17, מה מתגלה בבשורת המשיח? הוא אומר ש "צדקת אלוהים" מתגלה בבשורת אלוהים. צדקת אלוהים מתגלה במלואה בבשורה האמיתית. לכן, נאמר שצדקת אלוהים נגלית מאמונה אל אמונה ושעל הצדיק לחיות רק על ידי האמונה. הבשורה אשר מעבירה רק את הדם שעל הצלב, אינה מכילה את צדקת אלוהים.
אחים, אם היה נאמר שעל האדם לתת תפילת תשובה כל יום על חטאי היומיום שלו אף על פי שחטאו המקורי נמחל, ושהאדם יכול להתקדש בהדרגה עד שלבסוף יהפוך לצדיק מושלם, האם סוג כזה של אמונה מכיל את צדקת אלוהים? זהו אינו דבר אשר צדקת אלוהים מתגלה בו. משהו אשר צדקת אלוהים מתגלה בו מדבר על דברים מושלמים. בשורת המים ורוח הקודש מדברת על בשורה מושלמת מהתחלה ועד הסוף.
אתם האנשים מעלים תפילות תשובה יומיומיות כיוון שאתה עושים חטאים כל יום כאילו אתם חייבים לעשות כיסוי חדש מעץ תאנה כדי לכסות על הצד המביש שלכם כל יום, או אולי כל שבוע או כל חודש. האדם נעשה שוב ושוב חוטא על יד שהוא אומר תפילות תשובה יומיומיות, זה כאילו הוא מכסה את גופו המחפיר עם עלי תאנה. זהו מצב של חיים דת של אלה המאמינים בבשורה של הדם שעל הצלב בלבד. הם אלה הטיפשים אשר אינם רוצים ללבוש כיסוי מעור אשר אלוהים נתן להם באופן חופשי, אך במקום זאת נהנים ללבוש את כיסוי עלי התאנה.
דמו של ישוע על הצלב היה התוצאה של טבילת ישוע, וזה לא היה שפיכת הדם על הצלב אשר באמצעותה ישוע היה מסוגל לקחת את חטאינו. הוא לקח את חטאינו בשעה שהוא הוטבל, ואז בא אל הצלב כשהוא נושא את כל חטאי העולם, ומת כדי לכפר על חטאי העולם. לכן, הצלב היה התוצאה של הטבילה אשר הוא קיבל. מכיוון שישוע לקח את כל חטאינו באמצעות טבילתו, שפיכת דמו על הצלב היה מעשהו האחרון כדי לכפר על כל חטאינו. ישוע קיבל את כל קללות החטא על הצלב כיוון שהוא הוטבל.
אם כן, כיצד נוכל להשיג את צדקת האלוהים? אנו יכולים להשיג אותה על ידי כך שנכיר ונאמין בבשורת המים והרוח. יכול להיות שתשאל אותי, "אם כן האם אתה מאמין בבשורת המים והרוח?" אז אני אוכל לענות מיד ובבירור `כן` לשאלה זו. הסוד אשר משיג את צדקת האלוהים הוא להאמין בבשורת המים והרוח.
הסיבה לכך היא כיוון שבשורת המים והרוח היא האמת וכיוון שהיא מגלה את אהבתו של אלוהים ואת צדקתו. זה גם בגלל שבשורת המים והרוח כוללת את מחילת החטאים אשר אלוהים נתן לבני האדם באופן חופשי, את הדרך להפוך לילדיו, את ברכת חיי הנצח אשר האדם יכול לקבל את רוח הקודש, ואת הברכות הפיזיות והרוחניות על האדמה.
פאולוס השליח אמר שצדקת האלוהים מתגלה במלואה בבשורת המים והרוח אשר הוא לימד. לכן, לשים את צדקת בני האדם מבלי לדעת את צדקת האלוהים זה כמו לחטוא לפני האלוהים. נוסף על כך, הבשורה אשר מאמינה רק בדם שעל הצלב אך אינה מכילה את צדקתו של אלוהים, היא שקרית.
צדקתו של אלוהים מיוחסת לקול בשורת המים והרוח אשר הוא נתן. הברית הישנה והחדשה כצמד, הצילו אותנו מחטאינו. הברית הישנה הייתה הכנה לברית החדשה, והברית החדשה קיימה את דברי ההבטחה אשר כלולים בברית הישנה. אלוהים הושיע אותנו מחטאי העולם על ידי שנתן לנו בשורה אמיתית אשר צדקתו מתגלה בה במלואה. כך הוא הציל את בני האדם מחטאיהם.
עתה, על כל העולם לחזור לבשורת המים והרוח. הבשורה היחידה אשר מושיעה את האנשים מהחטא היא הבשורה המקורית של המים והרוח. אחים, כל העולם חייב לחזור לבשורת המים והדם. הם חייבים לחזור לבשורה הזו של המים והרוח אשר מכילה את צדקת האלוהים.
הסיבה לכך היא כיוון שבשורת המים והרוח היא האמת היחידה אשר יכולה להציל אותנו מהחטא. רק הבשורה אשר מכילה את צדקתו של אלוהים יכולה להציל אותנו, לעשות אותנו חפי חטא ולהפוך אותנו לילדיו של אלוהים. יתר על כן, רוח הקודש אשר בליבנו מגינה על אנשי האלוהים ורוח הקודש הזו מתפללת למעננו, מברכת אותנו תמיד, נשארת איתנו ונותנת לנו חיי נצח כמתנה.
זה כל כך מטריד לראות שישנם כל כך הרבה אנשים אשר אפילו לא מקדישם תשומת לב לבשורה הזו. אני מקווה בשביל כולם שיאמינו בבשורה זו של המים ורוח הקודש על ידי שתהייה להם הבנה מושלמת על טבילתו של ישוע. הטבילה אשר ישוע קיבל מיוחנן היא לא משהו שישוע קיבל כיוון שהוא היה עניו. הסיבה שהוא הוטבל הייתה כדי לשאת את כל חטאי העולם הזה. יוחנן, אשר היה הגדול בילודי אישה, סמך את ידיו על ראשו של ישוע כאשר הוא הטביל את ישוע. צורה זו מקבילה לסמיכת ידיו של הכהן הגדול על קורבן החטא ללא הפגם בברית הישנה (ויקרא 16:21). מותו של ישוע על הצלב היה כתוצאה מלקיחת החטאים על גופו והוא מקביל לקורבן החטא אשר שפך את דמו ומת לאחר שעבר תחת סמיכת הידיים.
מכיוון שבשורה זו של המים ורוח הקודש הוזכרה גם בברית הישנה וגם בברית החדשה, כל מי שמאמין בבשורה אחרת כשהוא משמיט איזשהו חלק מהבשורה המקורית, יש לו אמונה מוטעית. הדבר החשוב ביותר והראשוני ביותר אשר ישוע עשה כאשר הוא בא לעולם, היה להיטבל על ידי יוחנן. זה טעות מבחינתך להאמין שטבילתו הייתה רק סמל ולחשוב שישוע הוטבל בגלל ענוותו.
איזה סוג של אדם הוא חוטא? באל טיטוס 3:10 כתוב, "ואיש החולק על האמונה אם הוכח פעם ושתים שטה מעליו. ודע כי איש כזה איש תהפוכות הוא וחוטא בהרשיע את נפשו." איש מחלוקות הוא איש אשר מרשיע את עצמו. המשמעות של איש אשר מרשיע את עצמו היא איש אשר מודה ומתוודה שהוא בעל חטא. לכן נוצרים אשר אומרים, "אני חוטא" הם אנשי מחלוקת, שזה כופרים. כתוב, "ואיש החולק על האמונה אם הוכח פעם ושתים שטה מעליו."
כיוון שסוג כזה של נוצרי הינו מעוות ורקוב, אל לקדוש חף מחטא להיות ליד כופר שכזה. הוא האדם אשר מרשיע את עצמו כיוון שאמונתו וחיי הדת שלו נרקבו. אדם אשר עשה חטא אשר לא יסלח לפני אלוהים, הוא אדם אשר אינו רוצה להיות חף מחטא על ידי האמונה בבשורת המים והרוח, אלא במקום זאת, ממשיך לחטוא כשהוא דוחה את גאולתו המוחלטת לפני אלוהים כשהוא אומר שהוא עדיין חוטא. האדם מרשיע את עצמו כשהוא חושב שלמרות שהוא מאמין בישוע, יש לו חטאים, ולכן קורא לעצמו חוטא, הוא כופר המיועד לגיהינום.
חלק מהנוצרים מדביקים סטיקר על גב מכוניתם האומר `זו אשמתי` כאשר זה נראה על ידי בני אדם זה יוצר רושם של אמרה אדיבה וחמימה. אך למעשה, המשמעות של זה היא שכיוון שהכל באשמתו, כמו הליכה לגיהינום, להיות איש מחלוקות, ולהיות מקולל, הכל תלוי באשמתו. `זו אשמתי` היא אמרה פרדוקסלית האומרת שהאדם חי חיי יושר. בכל אופן, להגיד שהתומך בסיסמה כזאת חושב שהוא יוכל לחיות חיי יושר, זה בדיוק נגד דברי האלוהים אשר הגדירו את האדם כזרע רשע. אלה אשר רודפים אחרי מחשבות אנושיות אלה, לבסוף יקבלו את כל סוגי הקללה.
האם יש במקרה אנשים מבינכם אשר הם מרשיעם את עצמם? אם כן עליכם להקשיב עוד פעם לדרשתי על אל הרומים פרק 3 הקובעת שמחילת החטאים אינה נוגעת לדוקטרינת הצידוק. אל הרומים מדבר על כך בפירוט. פאולוס והשליחים ידעו מראש מה האנשים יגידו באחד מן הימים ולכן אמרו מראש שלהיות חף מחטא זה להיות באמת ללא חטא ואין זה נכון לקרוא לחוטא צדיק. הוא גם העיד בבירור שרק בשורת המים והרוח היא האמת. לכן, זה טבעי שאלה אשר מאמינים רק בדם שעל הצלב יהיו בורים וטיפשים כשהם קוראים את אל הרומים.
אגרתו של פאולוס אל הרומים היא כתב קודש כל כך חשוב כיוון שהיא מעידה על בשורת המים והרוח. על האדם להיות צדיק לאחר שהוא מאמין בישוע אפילו אם הוא היה במקור חוטא לפני שהתחיל להאמין. על האדם להיות צדיק באמת אשר אינו מחזיק בשום חטא בליבו. באופן זה האדם מסוגל להחזיק בסוג האמונה הנכונה.
אני מקווה שאפילו אם ברגע זה אמונתם של האנשים אינה מושלמת, לבסוף הם יגיעו לשלמות על ידי שיטו אוזן לדברי בשורת המים והרוח באמצעות הכנסיות של הנולדים מחדש. בבקשה למד יותר על בשורת המים והרוח באמצעות דרשות אלה ואשר את דברי האמת.
אני מאמין שאלוהים יעניק לנו שפע של ברכות שמיימיות.
Copyright © 2021 by The New Life Mission